שתי סדרות הגמר האזוריות נמצאות במצב של שוויון על הנייר, אבל מישהו באמת מאמין שהמלכים ינצחו את המלאכים? והאם הנטס מסוגלים יהיו לעשות משהו בהר הגעש של בוסטון?
מלכים ליום אחד
סקרמנטו הצליחה להימנע מסוויפ כבר במשחק מספר שניים, מה שיכול לתת לקבוצה הרבה בטחון ואופטימיות לקראצ המשך הסדרה. הם עשו את זה עם שבעה שחקנים בלבד, כשסטויקאוביץ', אם יחזור למשחק מספר שלוש, יהווה נדבך חשוב מאוד בסיכויי הקינגס לנצח את הסדרה הזו.
אז מה עבד במשחק מספר שניים שלא עבד במשחק הראשון?
בראשון הלייקרס התפוצצו על הקינגס כבר מהרבע הראשון וסקרמנטו נאלצה לרדוף אחרי אל. איי. לאורך כל המשחק, מה שכמובן הפך למשימה בלתי אפשרית.
בשני, הקינגס עצרו את הצוות המסייע לשאקובי על 33 נקודות בלבד (לעומת 50 במשחק הראשון), כשהמפלצות צוברות ביחד 57 נק' (לעומת 56 בראשון). זה כמובן המפתח העיקרי לנצחון על הלייקרס: הצמד ישיג את הנקודות שלו איכשהוא, הרול פליירס חייבים להיעצר. איש המטרה של הקינגס היה הפעם רוברט הורי, שתרם 18 נקודות במשחק הראשון ורק 8 בשני, כשאת הדקות המכריעות הוא העביר על הספסל אחרי שוובר הדביק לו 6 עבירות.
סי-ווב חתום סוף סוף על נצחון עבור הקבוצה שלו: למרות שהסטטיסטיקה במשחק הראשון היתה מרשימה יותר (28 נק', 14 רב' ו-6 אסיסטים לעומת 21, 13, 5 ו-5 חסימות) הפעם שיחק וובר בצורה חכמה ובעיקר מנצחת. הוא עשה הרבה פוסט-אפים להורי, הלך 11 פעמים לקו (לעומת 0 במשחק הראשון) ודאג שהורי יישב על הספסל במאני-טיים. ביבי, ג'קסון ודיבאץ' המשיכו להיות יציבים, כריסטי נתן את הנשמה בהגנה וגם טורקוגלו נכנס לעניינים בשעה טובה. שימו לב לג'קסון וביבי, הרכזים 1 ו-2 הטובים בליגה. לשניהם יש ביצים של שור וכשהקילר היוגוסלבי יחזור לעניינים, יהיה לקינגס טריו רצחני.
והלייקרס? האם ההפסד הזה נעוץ רובו ככולו בצ'יזבורגר המקולקל שאכל קובי במלון ערב המשחק ושגרם לו להקיא כל הלילה? כבר שמעתי הרבה תיאוריות קונספירציה לגבי העניין הזה השבוע. את הספקולוציות אני משאיר לכם. בכל מקרה, תהיו בטוחים שבמשחק מספר שלוש בראיינט יחזור לעצמו.
קיד לא יכול לבד
במשחק מספר שניים בסדרה מול הסלטיקס, רשם ג'ייסון קיד עוד ערב מפואר ברזומה הפלייאוף שלו, עם טריפל דאבל שני רצוף (השחקן השישי בהיסטוריה של המשחק שעושה את זה), אבל בסיכום שני המשחקים, הנטס הפסידו את הביתיות וקיד יודע שהוא לבד לא ינצח לניו ג'רזי את הסדרה: ואן הורן-קיטלס-מקאלה רשמו 12 נקודות ב-י-ח-ד (לעומת 42 במשחק מספר אחד) ומזל שקניון מרטין וארון וויליאמס היו שם בשביל הקיד, כדי לא לרדת מהמגרש מובסים ומושפלים.
מהצד השני, הצליחה בוסטון לנצח למרות יום שחור של הצמד פירס את ווקר, שקלעו ביחד 14 מ-52 מהשדה. איך? הגנה-הגנה-הגנה. אותה מנטרה שחוקה שמכריעה גורלות פעם אחר פעם. בוסטון הורידה את הנטס ל-86 נקודות בלבד (לעומת 103 בראשון) ואיתגרה את ניו ג'רזי במשחק העומד, בעיקר ברבע השלישי בו נעצרו הנטס ב-16 מהלכי התקפה רצופים.
בוסטון ניצחה את המאבק על הריבאונד והטריו באטי-ווקר-פירס השלים מכסה יפה של 37 ריבאונדים, כשבאטי מוסיף לתבשיל גם 5 חסימות. כדי להחזיר לעצמם את הביתיות הנטס יהיו חייבים לרוץ מול בוסטון מתי שרק אפשר, להחזיר את קיטלס וואן הורן לעניינים ולא לוותר על ריבאונד ההתקפה (10 בלבד לעומת 18 של הסלטיקס).
כל שחקן שהשתחצן ופירגן לעצמו יותר מדי בפלייאוף הזה, מצא את עצמו מחוצה לו: ג'רמיין או'ניל, טרייסי מקגריידי וג'מאל מגלור. מאז שפירס החליט שאף אחד לא יכול לעצור אותו הוא קלע באחוזים נוראים וגם על קו העונשין נראה כאילו התחזה לשאקיל. אבל, לבוסטון יש מאמן חכם, שמגיב מהר להתפתחויות במגרש ומושיע בשם ווקר, שפוגע דרך קבע בזריקות החשובות, גם אם היה לו ערב קליעה איום ונורא לפני כן.
עכשיו חוזרת הסדרה להר הגעש בבוסטון ואחרי שני משחקים בינוניים צפו להתפוצצות של מר פירס. אם ווקר יעשה את שלו והצוות המסייע יתן תחת בהגנה, הנטס יחזרו הביתה עם פיגור של 3:1 והרבה כאבי ראש.
קטנה לסיום
כל פעם שפתחתי את הפה על ערוץ ה-NBA ההיפך קרה ועכשיו העלימו לנו את הערוץ לפחות עד לעונה הבאה, מה שכבר מנע מאיתנו לראות את משחקים מספר שניים בסדרות הגמר האזוריות. עכשיו נעלמו פתאום גם שידורי יום שלישי (רביעי לפנות בוקר) של ה-ESPN (עבודה של ערוץ הספורט?) והשאירו את חובבי הענף בלי שידורים ישירים דווקא בסדרות הגמר, אחרי שכמעט כל המשחקים בשלבים המוקדמים שודרו חי. לא הגיע הזמן שכל הפראיירים שמשלמים עבור 5 פלוס יעשו חושבים ויטילו חרם צרכנים על האימפריה?