התחרות קשה מדי, לגמרי לא פיירית. איפה שלא תקליקו, לאיזה ערוץ שלא תזפזפו, תיפלו על המונדיאל. רונאלדו, ויירי, בטיסטוטה, פיגו ויתר החברים בהזרקה ישירה לוריד מסביב לשעון. חובבי הכדורסל מנסים עוד להזכיר שיש "פלייאוף" בארץ, סדרת גמר ב-NBA ושלבים מכריעים של ליגות הכדורסל באירופה. אבל בגדול - באמת שאין מה למכור.
בכל זאת ננסה. בקיץ 2000 נכנסה לתוקפה באירופה חוקת הכדורסל "האמריקאית". ארבעה רבעים, 24 שניות בהתקפה, 8 שניות לעבור את החצי וכו'. בין לבין הוכנסו בשנתיים האחרונות עוד כמה שינויי חוקה, וככה הכל הפך לסלט אחד גדול. בלא מעט משחקים, השדר (ולא משנה מי, אבל לא חסרים כאלה) לא מאופס על החוקים החדשים ונאלץ לחטוף מרפקים מהפרשן לידו בגלל טעויות בסיסיות בהבנת החוקה. וגם זה עוד במקרה הטוב. לפניכם כמה הסברים קצרים על חוקת הכדורסל ועל מצבים, שלמען האמת, לא תמיד ברורים אפילו למי שמשחק את המשחק.
פסקי זמן כמה?
אחד בכל אחד משלושת הרבעים הראשונים ושניים ברבע האחרון. זה בלי להחשיב פסקי זמן טלוויזיה שמגיעים בדרך כלל אחד בכל מחצית ולא נספרים לחובת המאמנים.
עונשין מתי זורקים?
כל עבירה שנעשית בעת זריקה לסל, מחייבת זריקות וזה ברור. אחרי ארבע עבירות קבוצתיות ברבע (כלומר, מהעבירה החמישית) הולכים לקו על כל עבירה. בעצם רק כמעט על כל עבירה, מאחר ועבירה שמבוצעת כשהכדור בשליטת השחקן התוקף לא מעניקה זריקות. במאבק על הריבאונד, כשהכדור לא בשליטה, או בעבירת תוקף, כשהעבירה נעשתה לאחר שהכדור כבר יצא מידי המתקיף, הולכים לזרוק.
טכני לשחקן/מאמן מה ההבדל?
עבירה טכנית של שחקן מעניקה בסה"כ זריקת עונשין אחת וכדור מהצד. עבירה טכנית של מאמן, עוזר מאמן, או שחקן על הספסל שווה שתי זריקות וכדור מהצד. למה? ככה. הקבוצה הקולעת ראשית לבחור את הזורק.
תום 24 שניות החוק הארור
ישונה או לא ישונה? נקווה שכן ומהר. הכדור חייב לגעת בטבעת הסל כדי ששעון ה-24 שניות של ההתקפה יתאפס. אייר-בול, חסימה או זריקה ללוח הסל לא מאפסים את השעון. ברגע שכדור נזרק לסל ותוך כדי המעוף שלו נשמע שעון ה-24. אם יש סל הוא ייחשב, אם לא שעון המשחק ייעצר בכל מקרה והכדור יעבור לקבוצה המגינה, גם אם היא השיגה אותו בריבאונד.
מהנייר למגרש נראה אתכם פותרים
1. תוך כדי קליעה לסל, נוצר מגע בין שחקן הגנה להתקפה והכדור נכנס לסל. השופט המוביל (הבכיר) שורק לעבירת תוקף ומבטל את הסל. במקביל, שורק שופט נוסף לעבירה של השחקן המגן ומאשר את הסל. מה קורה?
דבר החוקה: עבירה דו-צדדית, הסל לא נחשב. כדור מהצד לקבוצה של המתקיפה.
2. שחקן התקפה זורק שלשה. מגן, שנמצא בתוך תחום שתי הנקודות (הרגליים קובעות), מצליח לגעת בכדור שנזרק לסל. אחרי החסימה ולאחר שהשחקן שזרק נחת על הרצפה, המגן מבצע עליו עבירה. הכדור, לא תאמינו, ממשיך ונכנס לסל. הקבוצה המגינה עדיין לא בתחום העבירות הקבוצתיות. מה קורה?
דבר החוקה: סל שתי נקודות (לא שלוש) נחשב. בנוסף מקבלת הקבוצה המתקיפה כדור מהצד.
3. שניות אחרונות של המשחק לוח התוצאות מראה הפרש של שתי נקודות. שחקן הקבוצה בפיגור זורק שלשה שנראית בכלל לא בכיוון, הכדור עולה גבוה אבל הצידה והצלצול לסיום המשחק נשמע. הסנטר המגן, כבר עם הראש במאצ-אפ של המשחק הבא, קופץ ונוגע בטבעת הסל כשהכדור עדיין באוויר. מה קורה?
דבר החוקה: מאחר והמשחק "מת". ההתערבות של הסנטר נחשבת כאילו הפריעה לכדור במעופו לתוך הסל. שלוש הנקודות נחשבות, סל ניצחון עצמי למעשה, שהופך את המשחק עם הבאזר.
4. שאלת סיכום: פתרתם אתם גדולים. לא פתרתם תפתחו את חוקת פיב"א ותתחילו לחרוש. האירוע, אגב, אמיתי לחלוטין, והתרחש במשחק החוץ של מכבי ת"א בויטוריה. טל בורשטיין מבצע את העבירה החמישית שלו ויוצא מהמגרש. העבירה בתחום העבירות הקבוצתיות ומחייבת שתי זריקות. בדרך החוצה הוא זורק כמה מילים לשופט, שלא נשאר חייב ומסמן עבירה טכנית. מה קורה?
דבר החוקה: קודם כל שתי זריקות עונשין על העבירה של בורשטיין, אותה זורק השחקן עליו נעשתה העבירה. זה החלק הקל בעניין. אחר כך, מאחר ובורשטיין כבר לא נחשב לשחקן שעל המגרש (יצא בחמש עבירות), העבירה נרשמת לחובת המאמן, דייויד בלאט במקרה הזה, ומחייבת שתי זריקות אותן יכול לזרוק כל אחד בקבוצה השנייה, ובנוסף כדור מהצד. נראה לכם?, מה זה חשוב, שבו על הכורסה, תכינו את הפיצוחים, המונדיאל מחכה לכם.