לכאורה, לאמן נבחרת במונדיאל זה ג'וב די קליל - יש לך את השחקנים הכי טובים, התנאים הכי טובים, קהל אדיר ונאמן (בדרך כלל) מאחוריך, וכל מה שצריך המאמן זה להיות טקטיקן ומנהל משחק מוכשר ובעיקר בעל יכולת בחירת שחקנים קרובה לשלמות. אז לא ששילוש היכולות הזה הוא כל-כך נפוץ, אבל בפועל, תפקיד המאמן בטורניר מסוג זה הוא מורכב הרבה יותר.
האמת היא שלמאמן ראשי של נבחרת יש כל-כך הרבה דברים לעשות במהלך חודש של טורניר מעין זה, שהיכולות המקצועיות-נטו שלו הן למעשה רק הבונוס, הדובדבן שנשען על קצפת של הרבה עבודה קשה, שעיקרה ניהול. להכין נבחרת למשחקי המונדיאל זה לתכנן נכון את תקופת המשחקים תוך לקיחת אינספור פרמטרים שונים, לבנות צוות מקצועי מיומן ומגובש ברמה הגבוהה ביותר ולתפעל אותו על בסיס יומי כדי שהשחקנים יקבלו את התנאים האופטימליים מבחינה מקצועית, נפשית וגופנית, ויוכלו לתפקד בצורה הטובה ביותר לאורך הטורניר כולו.
כדאי לזכור דבר אחד חשוב ביותר: בשורה התחתונה האחריות, לטוב ולרע, ולא חשובה הסיבה היא בלעדית של המאמן. בביקורי האחרון במחנה האימון של נבחרת דנמרק, בעת שהתכוננה ליורו 2000, הסביר המאמן בו יוהנסון שהצוות שלו מורכב ממאמן ראשי, שני עוזרי מאמנים, מאמן שוערים (לשלושת שוערי הסגל), מאמן כושר גופני, צוות רפואי רחב שכולל רופא ראשי, שלושה מסג'יסטים, שני פיזיותרפיסטים, תזונאי שמרכיב תפריטים מאוזנים ומשתנים במהלך הטורניר, ופסיכולוג.
כל הדיביזיה הזאת חייבת לתפקד בתנאי לחץ וחוסר ודאות (פציעות, כרטיסים, יכולת היריב ועוד) ולעבוד בהרמוניה מוחלטת, שלשמה נערכות מדי יום ישיבות צוות, בהן מקבל המאמן הראשי אינפורמציה מדוייקת על מצב שחקנים מבחינה גופנית, נפשית ומקצועית, נתונים הכרחיים מבחינתו על מנת לקבוע את 11 השחקנים המוכנים ביותר העומדים לרשותו לקראת המשחק הקרוב.
בניית מערך האימונים לקראת הטורניר ובמהלכו היא תורה בפני עצמה. הצורך לשחק כמות גדולה של משחקים, כמעט כולם "לחיים ולמוות", בזמן כל-כך קצר (לעתים יותר משניים בשבוע ואחרי עונה ארוכה), הופך את ההתאוששות מהמשחק למרכיב המקצועי אולי המכריע ביותר בקמפיין מונדיאל . התאוששות כוללת אימוני שחרור, טיפולי הרפיית שרירים ובמקביל הכנתם למאמץ הקרוב. חשובה לא פחות היא ההתאוששות הנפשית, שחייבת להיעשות במהירות על ידי שיחות אישיות, פעילות חברתית, בילוי במינון נכון ומוקפד, ויש הגורסים שגם מין במהלך התקופה הוא חיוני לשמירת איזון נפשי אצל ספורטאי שנמצא בתקופת לחץ.
העבודה בקיצור, לא נגמרת. אז אחרי משחקים ובמהלכם, כשתקראו ותשמעו מהפרשנים על ההחלטות הטקטיות המבריקות או הכושלות של המאמנים, תעצרו לרגע ותנסו לחשוב כמה עבודה מקצועית הושקעה סביב הנבחרת וכמה מכשולים עמדו בפני הצוות מאז המשחק הקודם, כי היכולת הזאת של המאמן לנהל את הצוות העומד לרשותו ולהוציא ממנו את המירב היא המרכיב החשוב ביותר בהצלחתם של נבחרות במונדיאל, עוד הרבה לפני החילוף או שינוי המערך ש"ינצח משחק".
השמונה שיעבדו קשה במיוחד
כל האמור לעיל נכון במיוחד למאמני הנבחרות שיילכו רחוק בטורניר ויעמדו כמובן בעומסים פיזיים ונפשיים גבוהים עוד יותר. זה ההימור שלי לשמונה שימשיכו לתכנן ולנהל גם אחרי שלב שמינית הגמר:
לאמר, צרפת
סקולארי, ברזיל
ביאלסה, ארגנטינה
אריקסון, אנגליה
שיפיר, קמרון
טראפטוני, איטליה
קמאצ'ו, ספרד
טרוזייה, יפן