יומן פלייאוף, פרק רביעי

אז מה אתם חושבים? יש מישהו שיכול לעצור את שאקובי עכשיו? האם בוסטון או ניו ג'רזי יכולות להיות יריבות שוות בגמר ה-NBA הממשמש ובא? כל התשובות ילדים, בשבועיים הקרובים.

הלייקרס לא הרשימו, בלשון המעטה, בסדרה נגד סן אנטוניו. ההיפך הוא הנכון. הם נראו רע לפרקים, אנמים וחסרי מוטיבציה. אימרה נכונה לשלושה רבעים ראשונים בכל משחק בסדרה. ברבע האחרון עשו הלייקרס את הסוויץ' הנכון במוח (בהנהגתו של פיל ג'קסון כמובן) וחיסלו את הספרס האומללים.

כואב הלב על טימי דאנקן, שצריך לסחוב את כל טקסס על גבו השדוף. קובי בראיינט שוב נתן בראש מתי שהיה צריך והלייקרס מתעסקים עכשיו בסקרמנטו. האחרונים מיצו את הפוטנציאל שלהם בצורה מושלמת נגד דאלאס. מייק ביבי הזכיר את ימי אריזונה העליזים, בובי ג'קסון נתן תפוקה יציבה ואפילו הידו טורקוגלו הגיע לסדרה במשחק מספר חמש. כריס וובר ודאג כריסטי תרמו את שלהם והאוהדים ב"ארקו ארינה" רק מחכים ללייקרס.

הסדרה הזו, שתתחיל כשפג'ה סטויאקוביץ' מסופסל בשני המשחקים הראשונים (לפחות) עם נקע בקרסול, תלויה באיך הקינגס יעשו את הדברים הנכונים, גם ברבע הרביעי, כדי לעצור את הצהובים. מייק ביבי חייב לאפס את דרק פישר, לקלוע את השלשות במאני טיים ולשלוט בקצב המשחק. לביבי יש את המנהיגות ואת היכולת. דיבאץ ופולארד יתנו גוף ועבירות על שאקיל הפצוע כדי להוציא אותו משיווי משקל. בהתקפה וובר חייב להיות דומיננטי ולנצל את המיס-מץ' שיציבו מולו (ווקר, הורי או פוקס) בפנים ובחוץ.

דאג כריסטי הוא האיש שצריך להיות יציב כדי לתת לקינגס סיכוי: הוא מגן מצוין ויכול להתפוצץ בהתקפה אבל ובעיקר האיש שיודע להטריף את הקהל כשהוא נכנס לאקסטזה. כריסטי יהיה מן הסתם האיש שיוצב על "אני אהיה יותר גדול ממייקל ג'ורדן" בראיינט. ג'קסון וטורקוגלו ישחקו כל משחק כאילו הוא המשחק האחרון בחייהם ואם כל הפרמטרים יעבדו, סטויאקוביץ' יחזור למשחקים באל.איי וריק אדלמן לא יפשל בניהול המשחק (לגרום ללייקרס לחשוב ולהתאמץ לאורך כל המשחק ולא רק ברבע האחרון), יש למלכים סיכוי לנס. מצד שני, באמת נראה לכם שיש מישהו שיכול לקחת מהלייקרס ארבעה משחקים בסדרה של שבעה?

והלייקרס ימשיכו לעשות את הדברים הנכונים: להכניס כדורים לשאקיל, להוציא החוצה לשלשות של פישר-הורי-שואו ולנצל את המץ'-אפ של בראיינט נגד כל העולם. פיל ג'קסון צריך להיות ממש לא בפוקוס כדי לוותר על תואר שלישי רצוף עם הלייקרס (ו-22 סדרות פלייאוף שהסתיימו בנצחונו של הזן-מאסטר רק מחזקות את העניין).

ג'ייסון קיד הוכיח בשני המשחקים האחרונים מול שארלוט, שהוא גיבור אמיתי. עם חתך עמוק ונפיחות מעל עין ימין, השאיר הקיד את כל הכאבים בבית וניצח לנטס את הסדרה. זו הפעם הראשונה שקיד מוביל קבוצה לגמר האזורי מאז שהצטרף לליגה והפלייאוף הזה שם אותו סופסוף בפנתיאון הגדולים באמת.

הסלטיקס קברו את דטרויט בעזרת ההגנה. אריות אמיתיים. גופות התרסקו שם כדי להביא את בוסטון לגמר מזרח ראשון מאז 1988. הפיסטונס ממש לא היוו בעיה לפירס, ווקר והחבורה הירוקה של ג'ים או'בריאן. הנטס יהוו.

על הנייר מדובר בשתי קבוצות שקולות ביותר. לנטס יש את הקיד, קניון מרטין, קית' ואן הורן, קרי קיטלס וספסל יוצא מן הכלל: ריצ'רד ג'פרסון, לושוס האריס, ג'ייסון קולינס וארון וויליאמס. לסלטיקס יש את הצמד הכי קטלני במזרח בדמותם של ווקר ופירס, רכז ותיק ויציב בדמותו של קני אנדרסון, וחבורה של רול-פליירס שנתנו עד עכשיו פלייאוף יוצא מן הכלל: אריק וויליאמס, טוני באטי ורודני רוג'רס. טוני דלק, שנשרף העונה בידי או'בריאן, יצא לבסוף לאוויר העולם (מדובר בשחקן שכבר קלע 50 נקודות בערב בקריירה שלו, כשהיה במדי פניקס) בסדרה נגד הפיסטונס.

מצד אחד הקיד, מצד שני ווקר-פירס, שניים שדורכים על גוויות בדרך למעלה ולא רואים ממטר אף אחד שבא מולם. צפו לסדרה יוצאת מן הכלל, שלנטס יש בה יתרון קל, אחרי שהתחשלו מול ההגנה האופורטוניסטית של ההורנטס.

שמתם לב שכל סדרות חצי הגמר הסתיימו ב-1:4? איזה טעויות עשה דון נלסון בסדרה מול סקרמנטו? כמה סן אנטוניו היו לוזרים נגד הלייקרס? ואיך זה שאולי, אחרי יותר מ-15 שנה, יש לנו סיכוי לגמר סלטיקס-לייקרס? ממש כמו בימים הטובים. ואולי מישהו יכול להסביר לי איך ערוץ ה-NBA עדיין איתנו, למרות כל הפרסומים שלא יהיו יותר שידורים?