בולוניה 1966 היתה הפעם הראשונה בה נערך גמר גביע אירופה לאלופות במשחק אחד במגרש נייטרלי. עד אז הגמר היה בשיטת הטוב משני משחקים, בביתה של כל אחת מהמשתתפות. מאז, רק ב-1967 שוחק הגמר במגרשה של אחת המשתתפות, כאשר ריאל מדריד ניצלה זאת לגביע נוסף על חשבונה של זימנטל מילאנו.
מאז שחכמי פיב"א הגו ב-1988 את רעיון הפיינל פור (שהעונה פושט רגל), לא התקיים טורניר ארבע הגדולות באולמה של אחת הטוענות לכתר, עד שראשי היורוליג, שמאבקי הכוח לא פסחו עליהם, החליטו כי טורנירי הפיינל פור הקרובים יתקיימו בפאלאמאלגוטי של קינדר בולוניה, בברצלונה בעונה הבאה ובעוד שנתיים ביד אליהו. נכון שגם בפיראוס 1993, יד אליהו 1994 ,ברצלונה 1998 וסלוניקי 2000 היתה אפשרות שאחת המארחות מקבוצות הליגה האירופית תנסה לבנות על אולמה הביתי כמקפצה נוחה אל הפודיום, אבל הן לא הצליחו לפלס כלל דרך לפיינל פור.
וכך מגיעה קינדר בולוניה לפיינל פור הנוכחי, לכאורה עם יתרון ענק שצריך לקחת את אנטואן ריגודו וחבריו לגביע של היורוליג ביום ראשון ב-23:00. למה לכאורה? כי בעונה הנוכחית, יותר מאי פעם, יתרון הביתיות הפך לגורם זניח. כמעט כל משחק שני העונה ביורוליג מוכרע לטובת קבוצות החוץ, כך שעם הסטטיסטיקה הזאת תימשך, קינדר צריכה ליפול אם לא בחצי הגמר, אז בגמר.
בעבר הלא רחוק, ניצחון חוץ היווה סיבה למסיבה. כך היה הניצחון הראשון של מכבי ת"א על אדמת איטליה, במדריד ועוד. מבין כל 24 קבוצות היורוליג, רק בנטון טרוויזו הצליחה לשמור על ביתה נקי מהפסדים, ואולי כמו מכבי ת"א אשתקד וקבוצות אחרות, זה יסמן את הצלחתה בבולוניה.
בלאט: השיפוט מסייע לקבוצות החוץ
דייויד בלאט, מאמן מכבי ת"א, רואה בשיפוט את הסיבה העיקרית לניצחונות החוץ. "השופטים מנסים להיות כמה שפחות מושפעים מהביתיות, ולוקחים את הנייטראליות שלהם כביכול, אפילו להעדפה קטנה של קבוצות החוץ". יול"ב נהגה בחוכמה כאשר הכפיפה את השופטים אליה והוציאה כל קשר כמעט בינה לבין הקבוצות המקומיות. בויטוריה, למשל, הביעו גורמים במכבי חשש שהשופטים יבואו לקראת הספרדים גם בשל העובדה שמכבי תיצור כאבי ראש למארגני הפיינל פור. בפועל, הסלובני רמס, הקרואטי דוזאי וקוהליו הפורטוגלי, קיפחו את ויטוריה במספר עבירות תוקף מוגזם ששרקו ולא עשו חשבון לקהל הבאסקי, שחלקו השמיע הערות אנטישמיות.
הסיבה השנייה היא הגלובליזציה שעבר הכדורסל בעקבות חוק בוסמן. קבוצות רבות מחזיקות שני אמריקאים ויותר, שלושה אירופים, ובסגל כזה, לאותם שחקנים אין הבדל גדול בין משחקי הבית והחוץ. צסק"א, למשל, הפסידה ארבע פעמים העונה בביתה, טאו ויטוריה שלוש פעמים.
גם העובדה שנסיגת האוהדים מהכדורסל האירופי, בעיקר במקומות המועדים כמו יוון וטורקיה, הפכה את משחקי החוץ למאיימים פחות. כשאולימפיאקוס מביאה בקושי 1,000 צופים לאולמה המביש בגליפאדה, אז מה הפלא שהיא הפסידה פעמיים ועוד פעם אחת ניצחה בגלל טעות במזכירות?
אטורה מסינה, מאמן קינדר בולוניה, טוען שאין לביתיות משמעות גדולה בפיינל פור הקרוב. בקבוצות האחרות לא מסכימים איתו. "זה סלים ששחקנים רגילים אליהם, הם ישנים בבית וזה יתרון", אומרים בקבוצות האחרות, אבל כולם מסכימים שגם אפקט הלחץ על הקבוצות הביתיות העונה (כפי שקרה לשחקני טאו) עשוי לקזז את כל היתרונות של קינדר.
"אתה זורק לסל ואם אתה מחטיא, אתה פתאום שומע זמזום של הקהל", אמר אנתוני פארקר בהתייחסו ליכולת הלא משכנעת של מכבי ת"א העונה ביד אליהו. לעומת זאת, מכבי ת"א הציגה העונה מחוץ ליד אליהו את משחקיה הטובים ביותר: פעמיים באיסטנבול, מלאגה, וכמובן ויטוריה.
בשני טורנירי הפיינל פור האחרונים ניצחה הקבוצה שהיה לה רוב מאסיווי ביציעים. לפחות הערב, לאוהדי קינדר בולוניה לא יהיה רוב וזו הזדמנות למייק דאנטוני ולשחקניו, לנצל את אלמנט האנדרדוג, ובלי לחץ להמשיך את המסורת העונה, בה בנטון טרוויזו מנצחת את קינדר בכל מפגש ביניהן (עד עכשיו שלושה).
בית-חוץ ביורוליג בעונה הנוכחית
* בסיבוב הראשון: 224 משחקים, 135 ניצחונות בית, 93 ניצחונות חוץ. באחוזים: 41-59.
* בסיבוב השני: 48 משחקים, 24 ניצחונות בית (כולל הטכני של מכבי על אולקר), 24 ניצחונות חוץ. באחוזים: 50-50.