על זה דיברת כל הזמן, דייויד?

אין טעם לדבר על סטטיסטיקות ומספרים אחרי משחק כמו זה שמכבי שיחקה בויטוריה. המספרים אולי יסבירו כמה דברים שקרו מול טאו ברמה האישית והקבוצתית, אבל בשלב מסויים במשחק לא היתה להם כמעט שום משמעות. באותם רגעים שעוד היה ספק אם טאו יכולה לקום מהקרשים ולחזור ולבעוט, כבר היו כמה שחקנים במכבי שנמצאו במקום אחר לגמרי. ברמות ריכוז ודריכות, ברגעים שהכל מתחבר בהם אחת לכמה עשרות משחקים. למכבי זה קרה באותו יום ובאותם 40 דקות לתשעה שחקנים ביחד. מול זה, לאף קבוצה אירופית, בטח לא טאו של אתמול, אין הרבה מה לעשות.

הרבה מקלדות ונייר נשרפו העונה על מכבי ת"א ודייויד בלאט. ככל שעבר הזמן, הביקורת הפכה חריפה ומחודדת יותר. בשבועות האחרונים זה כבר התחיל להיות מגמתי משהו. מכבי מפסידה – דיוייד אשם. מכבי מנצחת – למרות דייויד. בשבועיים האחרונים שינה דייויד פאזה, גם בטון הדיבור וגם באופן בו דיבר על הסיכויים של מכבי לנצח בויטוירה ולהגיע לבולוניה. בדיעבד, יכול להיות שדייויד ידע משהו שאף אחד לא האמין לו?. מה שדייויד דיבר עליו 19 משחקים באירופה וצייר אותו לכולם, הגיע במשחק ה-20, שיכול היה להיות זה שישלח אותו הביתה אחרי עונה אחת כמאמן ראשי.

דייויד ידע שטאו הוא המקום האחרון שנשאר בו להמר על כל הקופה. ודייויד, באופי שהקרין כל העונה הנוכחית, הוא הכל חוץ מגמבלר. אבל הפעם החליט בלאט ללכת עם זה עד הסוף, והלך עם התחושות שהגיעו אליו מהמגרש ולא מהספסל. זאת הפעם הראשונה שנייט האפמן, הגורו של בלאט בשלוש השנים האחרונות, יורד לספסל לא כדי לקחת אוויר, אלא כדי להישאר שם. במשחק במוסקבה, כשבשוק עלה לכמה דקות מצויינות שוב נדדו המחשבות של בלאט לספסל. הפעם כשהן נדדו לשם, הוא החליט לצרף לבשוק את צ'ורה. האפמן, זה שתקע את בלאט בקיבעון עונה שלמה, סיים אחרי 8 דקות את המשחק.

דייויד היה חתום העונה על הרבה רגעים רעים שלא איפיינו את מכבי בשלוש השנים האחרונות, אבל הוא גם זה שיהיה חתום החל מהיום על אחד המשחקים הגדולים של קבוצת כדורסל ישראלית. ערימות של קלטות וידיאו כבר עושות את דרכן לחדר הסקאוטינג הכי עסוק באירופה, ופנאתינייקוס תתוחקר בשבועיים הקרובים עד לפרט האחרון. גם הקלטות של בנטון וקינדר כבר נערמות שם.