אברם צוחק אחרון

תתפסו אותי ברגליים, תהפכו, תנערו טוב טוב, שלושה ימים ברציפות, לא תוציאו ממני מילה טובה על אבם גרנט. לא יכול. הצלקת טרם הגלידה, הפצע בן ארבע השנים שהוא פער בקרית שלום עדין פתוח. התבטאויות אחרי המשחקים - "בנינו פה משהו יפה לשנים הבאות", "בחצי הראשון עמדנו נכון על המגרש", "ספגנו שני שערים ממכות נייחות ואחד אחרי הדקה ה-70 כשהיינו בעשרה שחקנים" - עדיין עולות כסכינים חדים מהעבר שחורטים בגבי. אפילו פרנץ הורבאט לא עוזר.

ארבע שנים זה פרק זמן שקשה לישם בצד, יותר משירות צבאי. ולחשוב שבצבא אתה יוצא הביתה בשבת, ובארבע השנים של גרנט במכבי העברנו את השבתות בבלומפילד וברמת גן. עוד שבת, ועוד שבת, ועוד אחת, עם העצבים, והכדורגל המגעיל, והמבט הסתום על הספסל, ו"לוני לוני תתפטר", ואולי, הנה, מגיע הקיץ, אולי יבוא שינוי, אולי המאמן העגום הזה יבין שלטובתו, לטובת האוהדים, לטובת הקבוצה, כדאי שילך, רק שילך, לא חשוב לאן, רק שישחרר אותנו מהעצירות האיומה הזו, אבל כלום. עוד קיץ, עוד מסיבת עיתונאים, עוד חיוך של לוני, ועוד עונה עם אברם. עד שהגיע הקץ.

לחברים בחיפה אמרנו שעכשיו הגיע תורם לסבול. הגיע תורם להמתין עד הדקה ה-70 לחילוף גם כשהקבוצה עושה שביתה על הדשא. הגיע תורם לספוג את התירוצים, את ערבוב הכוכבים, את הדמגוגיה (בתחרות מקס 2000 של ערוץ הספורט ניסה גרנט לקשור בין המקרה הטראגי של אמיר רנד להסתה של התקשורת החיפאית). ואז הוא הביא אליפות. עגומה, עצורה, עצובה, עם סיום כואב והפסדים משפילים בדרבי החיפאי ובחצי גמר הגביע, אבל אליפות. מילא, אמרנו לחברים בחיפה, שלמרות האליפות פקפקו במאמן, קורה. תקציב גדול, יריבות עלובות, עם שחקנים כמו שלו היה אפשר לקחת אליפות בטלפון. החברים בחיפה הסכימו.

"העונה, עשרה מחזורים אנחנו נותנים לו", אמרו, "לא יותר". עשרה מחזורים עברו. ועוד 17. גרנט ומכבי חיפה במקום הראשון, בדרך לאליפות שנייה. אם המאזן של גרנט יעמוד בקיץ על ארבע אליפויות, הישג מרשים עד מדהים כשמדובר במאמן בגילו, זה יהיה שיעור מאלף בנפש האדם. קשטן נכנס לבונקר אחרי פרשת קובלנץ ושיגר משם את הפועל תל אביב עד סן סירו. גרנט יצא נקי מרעידות שהיו יכולות להפיל בניין. הדחת קשטן, האפדרין, הפקס. הכאב, כנראה, הוא החיסון הטוב ביותר. גרנט נעשה ארכי-מומחה בלתת לאוהדים לנבוח כשהוא עובר. עובדה: אנחנו תקועים עם פרנץ הורבאט והוא צוחק. אחרון.

הטור התפרסם ב"ספורט העיר".