צל אדום כבד

אלפי אוהדי הפועל ת"א התרווחו להם על הכורסא בשבת בערב וקיבלו את התוצאה הטובה ביותר מבחינתם, גם מכבי חיפה לא ניצחה, וגם מכבי ת"א. הייתי אומר שאם כל השנה הזאת היא אדומה, הרי שהשבוע היה אדום במיוחד. אולי זה קצת מוגזם ומוקדם לומר דבר כזה, אבל למרות הקהל והאווירה, ההרגשה הייתה כמו במשחק ליגה בכדורסל בין הפועל ירושלים לגליל עליון, על כל המשתמע מכך.

הפועל שלטה גם ביציעים: הירוקים לא הפסיקו להתגאות במה שעשו בשבוע שעבר ("הפועל קיבלה שלוש") והצהובים ממשיכים להאמין ("הכל כבר מוכן לזיין ת'אדומים"), למרות שכבר קישטו העונה את שער 11 בדגלים של צ'לסי, לוקומוטיב, פארמה ומילאן. סקר מהיר, ובלתי מייצג, בין כמה אוהדים צהובים אומר שעדיף לסיים את העונה הזאת בלי מקום באירופה, אבל עם ניצחון אחד בדרבי.

אז מכבי חיפה לקחה נקודה אחת מקרית-גת ומכבי ת"א, הפועל ת"א אמורה ויכולה לקחת שש נקודות מהשתיים ולסגור עניין. מה שבטוח: הליגה נכנסת לישורת האחרונה, בלי שום מושג או כיוון מי הפייבוריטית לקחת את התואר. ההרגשה שלי היא שמכבי חיפה שוב תיקח אליפות שלא יזכרו, בעונה שעברה זו הייתה מכבי ת"א בכדורסל שהאפילה על התואר הירוק עם גביע הסופרוליג, השנה, גביע אופ"א שינחת בת"א, ישאיר אותם עמוק בצל.

בשקט בשקט מכבי ת"א סגרה ארבעה משחקים ללא ספיגת שער, אחת הסיבות היא חזרתו של גדי ברומר. זה לא שההגנה הצהובה בלתי חדירה ולא עושה טעויות, אבל רואים בהחלט שיש מי שמכתיב את הקצב, מחלק הוראות ודואג, כמעט תמיד, שיהיה כיסוי על החלוצים היריבים.

ברוך דגו, לעומת זאת, מתחיל להסתמן כפלופ הגדול של הכדורגל הישראלי. הילד המוכשר מאשדוד לא מוצא את מקומו בקישור של מכבי, מפגין חוסר ביטחון ולפעמים גם עצלנות. טוב יעשה ניר לוין, שהביא אותו למכבי ונתן לו קרדיט מעל המצופה, אם ירענן אותו לכמה שבועות על הספסל ובליגת המילואים. ללוין אין הרבה מה להפסיד העונה, השאלה היא אם הוא בכלל מתכנן את העונה הבאה.