מיושן היטב: הארי רדנאפ מוביל את טוטנהאם למאבק אליפות, בדרך לאימון נבחרת אנגליה

18 בדצמבר 1982. הארי רדנאפ, אז בן 35, התייצב למשחק הבכורה שלו כמאמנה הזמני של בורנמות', שהתארחה במגרשה של מוליכת הטבלה לינקולן, במסגרת הליגה השלישית. הקריירה של רדנאפ על הקווים נפתחה בצורה המשפילה ביותר שניתן לעלות על הדעת, כשקבוצתו הובסה 9:0. "בדרך הביתה הרגשתי כאילו עולמי חרב וחיי הגיעו לקיצם", הודה בראיון שהעניק ל'מירור' באוקטובר 2008. "מי חשב שאשרוד כל כך הרבה שנים בענף אחרי שהפסדתי 9:0 בבכורה? אני בטוח שאף אחד מהצופים במגרש לא האמין שעוד ייתקל בי. אני בעצמי חשבתי אז שהמשחק הראשון שלי יהיה גם האחרון".

כמעט 30 שנה אחרי, רדנאפ לא רק מחזיק מעמד, אלא חווה את התקופה היפה בקריירה. המאמן המוערך מצעיד את טוטנהאם לפתיחת העונה הטובה ביותר שלה מאז האליפות האחרונה ב-1960/1 ולמאבק אליפות ראשון אחרי 27 שנים. עם כדורגל אטרקטיבי, יחס חם לשחקנים ועשרות כדורגלנים שפותחו וקודמו תחת הדרכתו, רדנאפ זוכה לעדנה באמצע העשור השביעי לחייו וסוחט מחמאות מכל עבר. בין אלכס פרגוסון הסקוטי, רוברטו מאנצ'יני האיטלקי, אנדרה וילאש בואש הפורטוגלי וארסן ונגר הצרפתי, זוהר לו בטוטנהאם המאמן המקומי הבכיר בשטח והמועמד הטבעי (והיחידי, נכון לעכשיו) לרשת את פאביו קאפלו בנבחרת. כדי להוכיח למלעיזים שגם אנגלים יכולים.

חצי יובל העביר רדנאפ על ציר בורנמות'-ווסטהאם-סאות'המפטון-פורטסמות', עד שקיבל את ההזדמנות לבצע קפיצת מדרגה משמעותית בעקבות הזכייה בגביע עם פומפי (התואר היחיד בו זכה במהלך הקריירה) ונחת בטוטנהאם בגיל 61. הוא הגיע לצפון לונדון בעונת 2008/9, כשהתרנגולים היו שקועים במקום האחרון בפרמיירליג, עם שתי נקודות בלבד לאחר שמונה מחזורים. רדנאפ שיקם את הקבוצה לאחר פתיחת העונה הקטסטרופלית והחל להצמיח דשא על עיי החורבות שהותיר קודמו חואנדה ראמוס.

טוטנהאם יצאה מחוזקת וסיימה במקום השמיני, כאשר העונה שבאה לאחר מכן - עונתו המלאה הראשונה של רדנאפ בתפקיד - הסתיימה בהצלחה מסחררת עם שבירת מחסום ארבע הגדולות. טוטנהאם תפסה את המקום הרביעי, העפילה לליגת האלופות ואף כיכבה במפעל המרכזי של היבשת עד שנעצרה על ידי ריאל מדריד ברבע הגמר. את העונה הקודמת אמנם סיימו התרנגולים במקום החמישי, אך הצעידה העקבית קדימה לא נעצרה. גם שתי התבוסות הצורבות במחזורי הפתיחה של העונה הנוכחית למנצ'סטר יונייטד (3:0) ומנצ'סטר סיטי (5:1) לא הסיטו את רדנאפ מדרכו. את התוצאות רואים מדי שבוע.

מאז אותם שני הפסדים, טוטנהאם נוצחה רק עוד פעם אחת ב-17 מחזורי ליגה (הפסד 2:1 לסטוק) והבקיעה בכל משחק מאז מחזור הפתיחה. ההצלחה הנפלאה של התרנגולים אולי חמקה מעט מתחת לרדאר, בעיקר נוכח מאבקי השליטה המתוקשרים בין שתי הקבוצות של מנצ'סטר, אך אין ספק כי מדובר בקבוצה הטובה בלונדון כרגע ובמי שתצטרף רשמית למאבק על התואר אם תנצח את משחק ההשלמה מול אברטון. "טוטנהאם בהחלט יכולה לזכות באליפות", טען פרגוסון לקראת סיום השנה האזרחית. "זו הקבוצה שמשחקת את הכדורגל הטוב ביותר באנגליה, וכרגע נמצאת בכושר הטוב מכולן".

פרגוסון, כמו רבים וטובים אחרים, מייחס את ההצלחה של טוטנהאם קודם כל לרדנאפ. האנגלי המנוסה נותר נאמן לעקרונות שלו – אצלנו ודאי היה קוראים לו מיושן – ויצר קבוצה ממושמעת שמשחקת כדורגל מהנה. אטרקטיביות שבניגוד לעבר, באה לצד התוצאות החיוביות, לא על חשבונן. "מאז ומתמיד שם המשחק בטוטנהאם היה הנאה", הזכיר כוכב הקבוצה לשעבר, יורגן קלינסמן. "הם רק רוצים לעשות חיים, לצאת קדימה. רדנאפ קיבל את הזמן ובנה קבוצה חזקה שמתקדמת בעקביות. תענוג לחזות בשחקנים הצעירים והמוכשרים האלה משחקים".

עוד בתקופה בה אימן את ווסטהאם, עשה לעצמו רדנאפ שם של מאמן המתמחה בגידול כישרונות צעירים. כדורגלנים כמו ריו פרדיננד, פרנק למפארד, ג'ו קול, מייקל קאריק וג'רמיין דפו התפתחו תחת ידיו והגיעו לנבחרת אנגליה. במקביל, חשף רדנאפ את כישורי המיקוח שלו, כשהיה חתום על כמה "גניבות" עסקיות שהפכו אותו לסוחר ממולח. בכלים הללו השתמש כששינה את פניה של טוטנהאם ללא היכר במהלך השנים האחרונות, ובעיקר בהצלחה המסחררת עם שחקני הרכש בקיץ.

מי עוד היה מהמר על שוער בן 40 דוגמת בראד פרידל? רדנאפ צירף אותו בהעברה חופשית, הפך אותו לשוער הראשון והרוויח שקט בין הקורות. את סקוט פארקר, שהוסיף מימד של בגרות ובעיקר את העוצמה במרכז המגרש שכל כך הייתה חסרה בעונה שעברה, רכש המאמן הוותיק ב-5.5 מיליון ליש"ט. עמנואל אדבאיור, הדובדבן שבקצפת ומלך השערים של טוטנהאם בליגה, הוא בכלל שחקן מושאל ממנצ'סטר סיטי, הטוענת הבכירה לכתר שרק חיפשה דרך להיפטר ממנו. רדנאפ אמר תודה.

עוד לפני קידום השחקנים, ההברקות בחלון ההעברות והכדורגל ההתקפי – הגישה הבריאה של רדנאפ היא זו שעושה את ההבדל. "כדורגל זה משחק פשוט, אין טעם לסבך אותו", הסביר לא אחת במהלך הקריירה. "או שאתה רוצה לשחק, או שלא. מי שרוצה, וגם יהיה טוב מספיק, יקבל את הקרדיט". בדרך הזו הרוויח רדנאפ מחדש את לוקה מודריץ', שבתחילת העונה שבת בדרישה לעבור לצ'לסי. הקרואטי עבר סדרת חינוך ממושכת, והוא לא היה היחיד. גם רפאל ואן דר וארט הבין בדרך הקשה שהמאמן שלו אוהב שחקנים שרוצים ומוכנים לעבוד באופן אינטנסיבי.

כיום, מרבית שחקני הסגל של טוטנהאם התיישרו לפי הקו המנחה של המאמן, שמחזיר להם ביחס אוהד ושומר על אידיליה שלא אפיינה את טוטנהאם בעשור שקדם לו. "השחקנים מכבדים אותו בצורה יוצאת דופן ויש לו את הכישרון הנהדר לאתר כישרונות ולקדם אותם", אמר סר קלייב וודוורד, שהוביל את נבחרת אנגליה בראגבי לזכייה באליפות העולם ב-2003 ושימש כיועץ מקצועי של רדנאפ בסאות'המפטון. "למדתי ממנו המון, הוא מאמן ברמה הגבוהה ביותר. אין מתאים ממנו לאימון נבחרת אנגליה".

הג'וב הבא של רדנאפ אמור להיות מאמן נבחרת אנגליה. ללא צל של ספק, אחד התפקידים התובעניים ביותר בכדורגל העולמי, אך גם "פסגת שאיפותיו של כל מאמן אנגלי", כפי שכינה זאת מאמן טוטנהאם. מצד שני, מדובר בשינוי דרסטי עבור מי שרק לפני כחודשיים מיהר לשוב למגרשים, מכיוון שלא יכול היה לשאת את המחשבה שהקבוצה תמשיך בלעדיו. "יידרש הרבה יותר מניתוח לב קטן כדי להרחיק אותי מכדורגל", טען בתוקף. "תמיד אמרתי שאצא מהמגרש רק בארון. אני משער שאהיה מאוד משועמם אם אהיה בנבחרת. אני אוהב את העבודה היומיומית, לראות את השחקנים באימון מדי יום. זה יהיה שינוי מאוד גדול עבורי. אצטרך תקופת הסתגלות".

תואר עם טוטנהאם יהווה את הפינאלה המושלם לסיום קריירת המועדונים וגם יקל על המעבר לתפקיד המלחיץ הבא. "עברנו חצי עונה פנטסטית. אליפות? אי אפשר לדעת. אין דבר שהוא בלתי אפשרי", הבהיר רדנאפ. "צריך לזכור שפתחנו את העונה עם שני הפסדים. התגברנו על זה וצברנו נקודות בקצב מדהים. אם היו אומרים לי לפני שישה חודשים שנהיה במאבק האליפות, הייתי מתפקע מצחוק". כך היו מגיבים גם אותם צופים במשחק הבכורה של רדנאפ כמאמן, אם היו מספרים להם שיום יבוא והוא יהיה המועמד המוביל לאימון נבחרת אנגליה.

סקוט פארקר - טוטנהאם

שחקן העונה של אברהם גרנט בווסטהאם, הפך לאיש המרכזי בקישור של טוטנהאם. רדנאפ לא יכול היה לחשוב על פיגורה דומיננטית יותר מסקוט פארקר, ובעלות נמוכה כל כך באופן יחסי. הקשר בן ה-31 פתח בהרכב ב-16 משחקי ליגה ומוכיח כי הוא מסוגל להצטיין גם בקבוצה בכירה. פתר לרדנאפ לא מעט בעיות בכל הקשור לניסיון, אגרסיביות והנעת כדור במרכז המגרש. רכש בינגו.

דמבה בה - ניוקאסל

החלוץ מסנגל הגיע לניוקאסל בהעברה חופשית ומהווה דמות מפתח בעונה הנהדרת של המגפייז. כולם דיברו על החלק ההתקפי כנקודת התורפה של ניוקאסל, אבל דמבה בה המשיך את יכולת ההבקעה שבאה לידי ביטוי באופן חלקי בחצי העונה בווסטהאם, וכבש כבר 15 שערי ליגה העונה. סגן מלך שערי הפרמיירליג.

רובי קין - לוס אנג'לס גלקסי/אסטון וילה

אחרי שלא הצליח להושיע את ווסטהאם, קפטן נבחרת אירלנד קפץ לעשות חיים עם דייויד בקהאם בקליפורניה. רובי קין עלה עם נבחרתו ליורו 2012, בישל את השער שהעניק ללוס אנג'לס גלקסי את תואר אליפות, ובזמן הפגרה בארצות הברית צפוי לשחק בחודשיים הקרובים באסטון וילה. החברים בווילה פארק מצפים בכיליון עיניים לבואו.

דני גבידון - קווינס פארק ריינג'רס

גם הבלם הוולשי הוותיק, שהיה חלק מההגנה המחרידה של ווסטהאם בעונה שעברה, חווה עונת התאוששות עם קווינס פארק ריינג'רס. העולה החדשה כמובן מתמודדת על חייה בתחתית הפרמיירליג, אך דני גבידון, למרות השער העצמי בהופעת הבכורה, נחשב לשחקן הרכב קבוע וחשוב בק.פ.ר. המסעדה שלו, אגב, ממשיכה להיות ספקית הארוחות הרשמית של ווסטהאם.

מנואל דה קוסטה - לוקומטיב מוסקבה

בניגוד לגבידון שמשחק באופן קבוע או מתיו אפסון שבעיקר יושב על הספסל בסטוק, מנואל דה קוסטה בחר לנטוש את אנגליה - גם בגלל ההאשמות על הטרדה מינית - לטובת חוזה טוב יותר ברוסיה. ווסטהאם מכרה את הפורטוגלי במחיר הפסד (1.5 מיליון יורו) והוא התרגל במהרה לקור הרוסי, עם שני שערים ב-13 משחקי ליגה. עבור ויקטור אובינה, שעשה בדיוק את אותו מעבר, ההתאקלמות קשה הרבה יותר.

כדורגל אנגלי בוואלה! ספורט