לא מעט לחץ השתחרר אצל יוסי בניון אחרי שכבש את שער הליגה הראשון שלו במדי ארסנל ב-1:2 הדרמטי על אסטון וילה. "אני לא יודע אם הרגשתי שהשער מגיע, אבל בכל פעם שאני מקבל הזדמנות אני עושה את הטוב ביותר", אמר אז הקשר. "לא שיחקתי בשני המשחקים האחרונים וברור שהייתי קצת מתוסכל. חיכיתי להזדמנות ואני שמח שכבשתי את שער הניצחון". גם רובין ואן פרסי הצטרף למחמאות: "יוסי מתאמן בצורה יוצאת מן הכלל וכולנו קיווינו שהוא יקבל הזדמנות ואנחנו מאוד שמחים בשבילו".
המשפטים הללו מתאר באופן מושלם את מצבו של הישראלי בתותחנים. ארסן ונגר מעריך אותו ואוהב את הגישה שלו, אבל רואה בו בעיקר שחקן רוטציה. סותם חורים. אחד שצריך לעבוד קשה מהרגיל, לחכות בשקט להזדמנות שלפעמים באה ולפעמים לא באה ולנסות לעשות את המקסימום ב-15-20 דקות משחק. כשזה הולך, ההרגשה מנצחת, אבל בפועל, האם בניון באמת יכול לשדרג את מעמדו המקצועי ולספק איום על המקום בהרכב? לא בטוח.
שישה ימים אחרי אותו שער בווילה פארק, העניק ונגר לבניון בפעם הראשונה את חולצת ההרכב בליגה. הישראלי נראה טוב ב-63 דקות משחק ואף בישל שער לז'רביניו, אבל גם זה לא הספיק כדי לשנות את ההייררכיה של ונגר. במחזור הבא, ישב בניון 90 דקות על הספסל ב-0:1 הביתי על ק.פ.ר ואת מחזורי חג המולד נעל עם 16 דקות כמחליף בהפסד הדרמטי 2:1 לפולהאם.
שלא תטעו. ונגר מאוד מעריך את יוסי בניון ואף אמר לא אחת שהוא מרגיש שלא נתן לו הזדמנות הוגנת. "הוא היה פשוט פנטסטי, אבל יש לנו הרבה אפשרויות בקישור ואנחנו משחקים עם שלושה חלוצים. הקשרים לא מקבלים הרבה הזדמנויות וזו הסיבה שהוא לא שיחק כמו שהגיע לו. הגישה של השחקנים החדשים נהדרת וכולם עזרו לקבוצה להתרכז ולנצח וכך גם בניון".
הבעיה היא שההרכב של ונגר, בשיטת 4-3-3, מאוד מגובש. אלכס סונג הוא הקשר האחורי, מיקל ארטטה וארון ראמזי משחקים לפניו, בצדדים תיאו וולקוט וז'רביניו ובחוד רובין ואן פרסי האימתני. כשבניון נכנס כמחליף וגם במשחק בו פתח, ונגר מעדיף להשתמש בו כשחקן כנף. הבעיה היא שבניון לא יכול לספק לאורך זמן אלטרנטיבה לאתלטיות והפיזיות של השחקנים המתמודדים איתו על מקום בהרכב. לכן המנג'ר רואה בו כפתרון המושלם לאחד שנכנס ומוסיף רעננות וניסיון לדקות קריטיות. ולא יותר מזה.
"הניצחון על אסטון וילה הראה את החשיבות של הסגל העמוק וגם את הרוח החזקה שלנו. אם יש לך שחקנים שעולים עם רצון אמיתי לעזור לקבוצה, זה עושה את ההבדל. קבוצות נלחמות קשה נגדנו וב-20 דקות האחרונות יש חשיבות לרגליים טריות", הסביר הצרפתי וזה בדיוק מה שהוא מצפה מבניון ומעריך אצלו. הגישה שלו נכונה, הוא עובד קשה באימונים, לא מוריד את הראש ונכנס עם הרבה מוטיבציה. התכונות הללו הופכות אותו לסותם החורים המושלם עבור ונגר.
המספרים מדברים בעד עצמם. בניון שיחק עד כה 10 משחקי ליגה במדי התותחנים ובחישוב משוכלל לא הגיע ל-200 דקות, כאשר הוא פתח רק פעם אחת בהרכב. לצורך ההשוואה, לבניון יש יותר דקות משחק העונה בשלושה משחקים בליגת האלופות מאשר בעשרה משחקי ליגה. בגדול, אפשר לומר שהישראלי הוא השחקן ה-14-15 ברוטציה של ונגר. מעמדו המקצועי חזק יותר משל שחקני רכש יקרים כמו פארק צ'ו יאנג או מרואן שמאק, ודומה לזה של תומאס רוסיצקי (11 הופעות ליגה העונה, ארבע בהרכב) ואנדריי ארשבין (16 הופעות, שבע בהרכב), שמשחקים מעט יותר ממנו.
כמו כל שחקן רוטציה שמספק את הסחורה המצופה ממנו, סביר שבניון ימשיך לקבל הזדמנויות מהספסל וכנראה שגם עוד יפתח גם בליגה. גם הערב (שני, 21:45) בניון עשוי לפתוח מול לידס במסגרת הסיבוב השלישי של הגביע. אלא שבמובן מסוים, השורה התחתונה מבחינתו לא צפויה להשתנות. ההופעות הטובות ימשיכו לזכות אותו בהערכה ושבחים, אבל בסופו של יום, כנראה לא יקדמו אותו למעמד של שחקן הרכב קבוע בארסנל.
הרי ונגר מיהר להחזיק את תיירי הנרי לתקופה הקצרה בה יחסר את ז'רביניו שיצא לאליפות אפריקה, כך שהחלום הרומנטי של הצרפתי עלול לפגוע עוד יותר בבניון. ארסנל חושבת גם על לוקאס פודולסקי וחיזוק נוסף כבר בינואר, ועוד לא דיברנו על החזרה של ג'ק ווילשיר מהפציעה וההערכות לפיהן ילד הפלא אלכס אוקסלייד צ'מברליין יקבל יותר ויותר הזדמנויות ב-2012. כל אלה מאיימים לנגוס בדקות המשחק של בניון או לכל הפחות למנוע ממנו להתקדם ברוטציה.
כשוונגר נשאל לאחרונה האם ארסנל תהפוך את המעבר של בניון לקבוע ותרכוש אותו מצ'לסי, הוא התחמק: "הוא מושאל אלינו עד סוף העונה ואנחנו לא צריכים להחליט הלילה". בקיץ יהיה בניון בן 32 ומבחינתו, הצעה להישאר בארסנל יכולה להיות סיום הקריירה בקבוצה מהטופ העולמי, גם במחיר של שחקן רוטציה שמשחק פחות. האם האופציות אחרות - מעבר לקבוצה קטנה יותר בפרמיירליג, עזיבה לליגה אחרת או אפילו חוזה עתק ברוסיה - טובות יותר? רק לבניון התשובות.
בניון הוא יותר משחקן כדורגל בישראל. הוא אייקון. מודל לחיקוי. סמל. כבר כמעט עשור שהוא נושא על כתפיו הצנומות לבדו את כל התקוות של הענף. הפכו אותו למושיע. קוסם. מנהיג. משה רבנו שצריך להוביל את בני עמו אל הארץ המובטחת. הוא השגריר מספר 1 וכל שער, בישול, פציעה, ציטוט וצעד שלו זוכים לסיקור תקשורתי מקיף. בקמפיין האחרון של הנבחרת, ניכר שלבניון נמאס מהנטל הזה. בסך הכל מדובר בבחור צנוע ושקט שרוצה להתרכז בקריירה המוצלחת שלו ולא בתקוות חסרות פרופורציות של אומה שלמה. כך, בעל כורחו, צריך שוב ושוב בניון לבוא ולהסביר את הכישלונות המקצועיים של הנבחרת.
לפיכך ההחלטה המקצועית שלו בקיץ תהפוך, כרגיל במקרה של בניון, לעניין לאומי. הרי בספטמבר 2012 תתחיל הנבחרת בקמפיין מוקדמות המונדיאל תחת הדרכתו של אלי גוטמן. מיד לאחר מינויו, סיפר גוטמן כי שוחח עם בניון, הבטיח שיבנה עליו וישאיר בידיו את סרט הקפטן גם בקמפיין הבא. אין ספק שבניון הוא קפטן ראוי, הנוכחות שלו בנבחרת הכרחית, אין עוררין לגבי יכולתו או אפילו לגבי מקומו בהרכב.
יחד עם זאת ובמיוחד על רקע עתידו המקצועי המעורפל של השחקן, אולי גוטמן קצת ממהר עם הצהרה שכזו וחוזר על טעויות קודמיו. דווקא כשהכדורגל הישראלי נמצא בתהליך מסוים של חילופי דורות, אולי יש מקום להעמיד שחקנים אחרים בפרונט. לחלק את נטל ההובלה ולא להזיז הצידה שחקנים שעושים דברים נפלאים בקבוצותיהם האירופאיות. ביברס נאתכו, בירם כיאל או ערן זהבי למשל ולא חסרות עוד דוגמאות. לבניון תמיד יהיה מקום והנוכחות שלו הכרחית בפן המקצועי והמנטאלי, אבל המשימה האמיתית של גוטמן היא להפוך את ישראל לנבחרת אמיתית בכל האספקטים ולא רק בניון ועוד 10.
