ברעם חובק עולם

החממה שטיפחה את הטובים שבשחקני אנגליה

הם אוספים אותם ברחובות ומביאים אותם עד נבחרת אנגליה. סיפורה המרגש של סנראב והאיום שהעידן המודרני מטיל עליה

שגיב ברעם

ה-12 בנובמבר 2005, הדקה ה-46 של משחק הידידות בין אנגליה לארגנטינה. המגן השמאלי פול קונצ'סקי נכנס במקומו של ווין ברידג' להופעה שנייה שלו במדים הלאומיים וטוני קארול עלום השם שוב מנפח את חזהו בגאווה. מעטים יודעים שברגע שקונצ'סקי עלה לכר הדשא בסטאד דה ז'נב בשוויץ, היו על המגרש שלושה שחקנים שגדלו בסנראב אפ.סי. למעשה, מעטים יודעים שיש מועדון שנקרא סנראב אפ.סי.

טוני קארול ידע. האיש הכל יכול במועדון הזעיר ממזרח לונדון, בוודאי הביט על מסך הטלוויזיה וביקש בליבו מסוון גוראן אריקסון שישלח למגרש גם את ג'רמיין דפו שישב על הספסל. עם קונצ'סקי ועם לדלי קינג וג'ון טרי, למועדון בראשו הוא עומד כבר היו שלושה נציגים. כניסה של החלוץ הזריז היתה מעלה את הכמות לארבעה.

דפו לא שיחק בסופו של דבר, אבל את מדי נבחרת אנגליה הוא לבש כבר קרוב ל-50 פעמים. קונצ'סקי, לעומתו, לא שיחק יותר בנבחרת שלושת האריות, אבל גם בלעדיו ההשפעה של קבוצת הנוער סנראב על הנבחרת הלאומית וגם על הפרמיירליג, הייתה מכרעת ב-50 השנים האחרונות.

עוד בוואלה! NEWS

הכי כיף ביחד: דברים חדשים ששווה לנסות עם כל המשפחה

לכתבה המלאה
שלושה שחקנים בנבחרת מסנראב אפ.סי ועוד אחד על הספסל. טרי וקינג נגד ארגנטינה (צילום: GettyImages, Mike Hewitt)

סנראב אפ.סי הוקמה ב-1961 ברובע טאוור המלטס באזור האיסט אנד של לונדון. השאיפות המקצועיות תמיד חסו בצל המטרות החברתיות במועדון הקטן, שראשיו לא הקימו קבוצת בוגרים והסתפקו במחלקת נוער עם לא מעט קבוצות לגילאי 5-17. 12 שנים מאוחר יותר ייצאה סנראב את הפרוספקט הראשון הידוע שלה, ריי ווילקינס, שרשם קריירה מפוארת שכללה בין היתר את צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד, מילאן ו-84 הופעות בנבחרת אנגליה.

באותם ימים חלק מהשחקנים שילבו את המשחקים בסנראב, עם פעילות בקבוצות אחרות. "כשהייתי בן 10 כבר הייתי בצ'לסי והיינו מתאמנים בימי שלישי וחמישי", סיפר ווילקינס, "הסקאוט הראשי של המועדון היה בחור בשם אדי הית' והוא הציע לי ולעוד כמה ילדים לשחק בסנראב. ההנאה הגדולה שלי הייתה מזה שלא התרכזו שם בלנצח, אלא בטכניקה. הם שמו דגש על כדרור, על מסירה ועל תיקולים. אני מניח שזו הסיבה שאדי רצה שנשחק שם".

המועדון עשה לעצמו שם של חממה נעימה במזרח לונדון ומאוחר יותר התפרסם גם בחלקים נרחבים יותר של עיר הבירה. המחזור המצליח ביותר הגיע שנים לאחר מכן. ג'ון טרי שיחק אז בקישור, ולדלי קינג הנהיג את ההגנה בה שיחק גם ג'יילויד סמואל, לימים שחקנה של אסטון וילה. את האגף השמאלי של הקישור אייש פול קונצ'סקי ובחוד כיכב בובי זאמורה. "הקבוצה הזו לא הפסידה משחק במשך משהו כמו שלוש וחצי שנים. הסקאוטים היו מגיעים לכל משחק בהמוניהם", סיפר קארול.

בקבוצה של השנתון הבא שיחקו שני שחקני חוד נמוכי קומה ומהירים כשדים, ליאון בסט וג'רמיין דפו. הראשון לא הצליח להוכיח את עצמו בצ'לסי ואחר כך נדד לקבוצות בצ'מפיונשיפ ובליגות הנמוכות, אבל דפו פרץ בגדול, כמו שעשו לי בוייר, סול קמפבל ואחרים לפניו. כ-150 כדורגלנים מקצועניים יצאו מסנראב הקטנטונת ב-50 שנות הקיום שלה. חלקם המריאו לשחקי הליגה הראשונה, אחרים הסתפקו בקריירות צנועות בליגות נמוכות יותר, אבל הכמות הפכה את המועדון לבעל שם לפחות באנגליה. אז למה ההווה לא מאיר פנים?

זאמורה וסמואל (צילום: GettyImages, Ross Kinnaird)

במקביל לכניסה האגרסיבית של אמירים מהמפרץ, אוליגרכים רוסים ואנשי עסקים מארצות הברית לעולם הפרמיירליג, הכדורגל האנגלי של פעם מאיים להיעלם. אקדמיות מפוארות תופסות את מקומם של הפארקים ונערים פחות כשרוניים מתקשים למצוא מסגרות. היתרונות ברורים: הנערים זוכים לליווי מקצועי יותר ונהנים ממתקנים מודרניים, אבל הקהילה מנגד, נפגעת.

כך קרה שלפני כמה חודשים סנראב – מועדון שחי מדמי חבר כמעט אפסיים ומתרומות של ביגוד וציוד מחברות כמו אומברו - החל להרגיש את החבל מתהדק מסביב לצוואר. המועצה המקומית של טאוור המלטס לא נתנה הנחות על חשיבות הפעילות הקהילתית של המועדון, הורידה את התמיכה מ-2,500 ליש"ט ל-800 ליש"ט בשנה, ובמקביל הועלו דמי השכירות השכירות על המתקנים בהם הקבוצה משתמשת בכ-300 אחוזים. המועצה הסבירה שסנראב אמנם משתייכת אליה, אבל משחקת את המשחקים שלה בוונסטיד פלאטס, אזור המשתייך ישירות לעיריית לונדון. אז שתלך לחפש תמיכה שם.

שתי קבוצות נסגרו ו-350 ילדים נוספים עמדו להיפלט מהמגרשים לרחוב. טוני קארול, שמשמש כיו"ר, בעלים ועוד, ושמנהל את המועדון ביחד עם אשתו שרון, זעם: "אנחנו נמצאים במזרח לונדון, איפה שיש תרבות מפותחת של חיי כנופיה. העירייה צריכה לשלם לנו כסף על זה שאנחנו מונעים מילדים להצטרף לכנופיות ומלמדים אותם לחיות כספורטאים. מעולם לא קיבלנו אפילו זוג גרביים מקבוצות הפרמיירליג שהחתימו שחקנים שגדלו אצלנו".

בלית ברירה קארול פצח בקמפיין תקשורתי וכל עיתון ואתר מכובדים באנגליה ביקשו: בואו להציל את המועדון שגידל את בובי זאמורה, לדלי קינג, ג'רמיין דפו ושות'. קארול חשף שהמועדון זקוק לכ-12 אלף ליש"ט בשנה לתפעול השוטף, וכשהדברים הגיעו לאזניו ולעיניו של ג'ון טרי, הוא החליט לעזור. אחרי הכל, מה הם 12 אלף ליש"ט בשביל מי שמרוויח כ-150 אלף בשבוע? הבלם סירב לחשוף את הסכום שתרם, אבל אמר: "הבנתי שהתרומה שלי תאפשר למועדון לחיות בשקט כמה שנים נוספות".

התקשורת נעתרה לקמפיין להצלת סנראב וג'ון טרי, שמרוויח כ-150 אלף ליש"ט לשבוע, תרם סכום שלא פורסם. המועדון שזקוק ל-12 אלף ליש"ט בשנה, נעמד על הרגליים (צילום: יח"צ, פסטיבל הקולנוע ירושלים)

"זה פשוט בלתי יאמן שפעם ג'ון (טרי), פול (קונצ'סקי) ואני שיחקנו בוונסטיד פלאטס והיום כולנו בפרמיירליג", אמר בובי זאמורה לפני כמה שנים וג'יילויד סמואל הוסיף: "כשגדלנו לא חשבנו שיום אחד נשחק בליגה הראשונה, רק רצינו ליהנות".

עכשיו, כשהמצב יציב יותר הודות לקמפיין התקשורתי שסייע להסב את תשומת ליבו של ג'ון טרי לקבוצת הילדים הראשונה בה שיחק, סנראב שוב עומדת על הרגליים וממשיכה לספק מסגרת למאות ילדים ממזרח לונדון. בסוף כל עונה מגיע אחד משחקני העבר של הקבוצה לטקס הענקת פרסים למצטיינים ואילו הילדים ממשיכים לחלום להיות הג'רמיין דפו או הלדלי קינג הבאים.

ריי ווילקינס הגדיר פעם את סנראב כ"מאגר הכשרונות הכי שופע בכל אזור לונדון" וטוני קארול המנכ"ל מסמן את הדרך: "הצבנו לעצמנו סטנדרטים מאוד גבוהים כדי לשמור על המסורת שלנו. חלק מהמאמנים כאן הם ברמה עולמית. אלן קרבישלי שיחק כאן ודריו גראדי אימן כאן - אנשים מהסוג הזה מותירים חותם".

איך סיפר פעם ג'רמיין דפו? "לשחק בסנראב היה בשבילנו כמו לשחק בריאל מדריד".

מעטים שמעו על סנראב, אבל בשבילם זה היה כמו לשחק בריאל מדריד. ג'רמיין דפו (צילום: רויטרס)

רשימה חלקית של שחקנים שגדלו או שיחקו בסנראב

בובי זאמורה (ווסטהאם, פולהאם, נבחרת אנגליה)

ג'ון טרי (צ'לסי, נבחרת אנגליה)

סול קמפבל (טוטנהאם, ארסנל, נבחרת אנגליה)

לי בוייר (לידס, ניוקאסל, נבחרת אנגליה)

לדלי קינג (טוטנהאם, נבחרת אנגליה)

פול קונצ'סקי (צ'לרטון, ווסטהאם, ליברפול, נבחרת אנגליה)

אוגו אהיוג (אסטון וילה, נבחרת אנגליה)

ג'רמיין דפו (ווסטהאם, טוטנהאם, נבחרת אנגליה)

ריי ווילקינס (צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד, מילאן, נבחרת אנגליה)

דארן פרס (בירמינגהאם, קרדיף סיטי, נבחרת אנגליה הצעירה)

ג'יילויד סמואל (אסטון וילה, נבחרת אנגליה הצעירה, נבחרת טרינידד וטובגו)

מאזי איזט (לסטר, נבחרת טורקיה)

פיץ הול (וויגאן, ק.פ.ר)

ג'ונתן פורצ'ן (צ'רלטון)

אדה אקינבי (לסטר, קריסטל פאלאס, סטוק)

גארי צ'יברס (צ'לסי, ק.פ.ר)

ריי לווינגטון (צ'לסי, פולהאם)

אלן קרבשילי (ווסטהאם, בירמינגהאם. אימן את צ'רלטון ו-ווסטהאם)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully