פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סיכום מחזור ב-NFL: אל תזלזלו בפורטי ניינרס

        כל אחד שעומד להיוולד לו בן היה מחכה בדריכות רק לזה, אבל לגרייזס ההמתנה אפשרה לתהות על קנקנה של סן פרנסיסקו

        הרשומה הזאת לא היתה ממש אמורה להכתב. בתזמון די מוצלח (לא נפל על אף משחק חשוב במחזור) נולד הבן השני למשפחת גרייזס השבוע (עוד תשעה ויש לנו קבוצת פוטבול. טוב, קבוצת התקפה) ובמקרים כאלו אתה אמור להיות עסוק מדי מכדי לעשות כל דבר חוץ מאשר לטפל במשפחה שלך, בטח ובטח לא לכתוב שום טור פוטבול. אבל יש כאלו שמבלים 24 שעות בחדר לידה, מקווים שמשהו ייתקדם, ויש את י', שאם היינו מתמהמהים עוד כמה דקות כבר לא היה טעם לצאת מהבית. אז הנה אני, יושב בערב בבית, האשה והילד החדש בבית חולים, הילד השני ישן, ויש לך יותר זמן פנוי לעצמך ממה שהיה לך כבר חודשיים לפחות. אז נעשה סיכום מחזור, למה לא, עם עוד כמה מחשבות פוסט לידה

        טים טיבו שחקן דנבר ברונקוס (AP , Jack Dempsey)
        היי, גרייזס, יש לנו שם בשביל הזאטוט: טיבו. טיבו גרייזס נשמע טוב (צילום: AP)

        הבלוג של אריאל גרייזס

        - הילד הקודם נולד פחות או יותר באותו זמן של השנה, לפני ארבע שנים, בדיוק כשטום בריידי שבר את שיא הט"ד של מרינו (טוב, של מאנינג, אבל לפניו השיא היה של מרינו וחבל להרוס את ההשוואה), זה הנוכחי נולד בדיוק בלילה שדרו בריס שבר את שיא היארדים של מרינו. יש איזה שהוא שיא של מרינו שאני צריך לדעת עליו לפני שאני עושה את השלישי?

        - מילה על השיא של בריס. כבוד גדול לבריס על השבירה של אחד השיאים העונתיים הכי עתיקים בפוטבול, זה לא היה קל בכלל. אבל העובדה שהשיא הזה החזיק מעמד כל כך הרבה זמן – 27 שנה – ועוד בעידן שונה לגמרי שבו המסירה היא האופציה כמעט היחידה ועשרות חוקים (טוב, לפחות זה נראה ככה) מגינים על המוסר או התופסים שלו, רק מראה על גדולתו של מרינו והעונה ההיא. 48 ט"ד, 5,084 יארד – וכל זה בעונה השניה בלבד שלו בליגה. איזה שחקן דגול!

        - הגעתי למסקנה שמחלקת היולדות היא המילואים של הנשים. גם הן הולכות לשם פעם בכמה שנים, גם שם שותים פרילי ואוכלים ביצה קשה לארוחת בוקר וגם שם הנשים יושבות ומספרות אחת לשניה מור"קים

        דרו בריס שובר את שיא היארדים לעונה של דן מרינו (AP , bill haber)
        דווקא שבירת השיא מזכירה כמה גדול היה דן מרינו. דרו בריס (צילום: AP)

        - משהו שזרק לי מגיב אחד השבוע גרם לי לחשוב קצת. הוא הסב את תשומת לבי שמרבית הקבוצות המצליחות באמת בליגה השנה הן אלו שהן חד מימדיות לחלוטין. או הפאטס, גרין ביי וניו אורלינס עם ההתקפה הקטלנית שלהן אבל הגנה רכה יותר מחמאה ביום שרב באילת, או הניינרס וההגנה הקטלנית שלהם אבל התקפה שלא ממש מפחידה מישהו. נכון, יש קבוצות לא קיצוניות כל כך – הבולטות הן בולטימור ופיטסבורג – אבל המגמה די ברורה.

        אפשר לחשוב על הרבה סיבות לכך, אבל ההרגשה שלי נובעת מסוג הליגה שהתפתחה לנו בשנים האחרונות – ליגה של תקרת שכר מגבילה מצד אחד וכוכבים עם שכר מאוד גבוה מצד שני. השילוב של השניים מונע מקבוצות לבנות יחידות הגנתיות והתקפיות במקביל שיהיו בטופ של הליגה והן נאלצות לבחור. או להתפשר על שחקנים בינוניים בשתי היחידות או לשים את כל הביצים שלהם בסל של השחקן הכי טוב שלהם. השלוש ההתקפיות עשו זאת עם רוג'רס, בריידי ובריס בעוד הניינרס עשו זאת עם פטריק וויליס. קבוצות, לעומת זאת, שבחרו לנסות לבנות בשני הכיוונים – הג'טס, הג'איינטס (שלא בנו מספיק מסביב לאיליי כדי להציב אותו באותה מדרגה כמו שלושת האחרים) או דאלאס (היו צריכים לבחור אם לבנות מסביב לרומו או לדמרקוס וויר) לא כל כך מוצאות את עצמן השנה. הפלייאוף הקרוב יוכיח אולי איזו גישה היא עדיפה.

        - לגבי הניינרס, שווה להוסיף עוד כמה מילים. רבים, גם אני, תהו איך זה שהקבוצה הזאת ממשיכה שנה אחר שנה להפקיד את הגורל שלה בידיים של אלכס סמית', במיוחד השנה כשהגיע מטאטא חדש לעיר עם הזדמנות לנקות את מה שהשאירו קודמיו. הנקודה שהעליתי עכשיו אולי תסביר את זה. הארבו הבין את הדינמיקה הנוכחית בליגה והעדיף לבנות יחידה אחת חזקה באמת מאשר ליצור שתיים בינוניות.

        - בכלל, הניינרס הם אחת התעלומות הכי גדולות של השנה. מצד אחד, הם מצליחים לנצח כבר 13 משחקים, שזה מספר שנראה דמיוני לחלוטין לאור ההערכות בתחילת השנה, מצד שני ההרגשה של הרבה אנשים שאני מדבר איתם זה שהם "לא על אמת". אני חושב שגם פה אנחנו נופלים לסיפור הזה של ההתקפות. הליגה היום בנויה על התקפה, התקפה, התקפה. וכאשר קבוצה מתמודדת ולא מציגה התקפה מהסוג הזה אז לאנשים קשה איתה, אפילו אם היא מנצחת. אני, לעומת זאת, ממש לא פוסל את היכולת של הניינרס ללכת הכי רחוק שאפשר. כן, שמעתם אותי. לא, אני ממש לא מתחייב שהם מגיעים (שלא לדבר על מנצחים) לסופרבול, אבל מה שלטעמי יפה בניינרס של השנה זה שהם מצליחים כמעט בכל משחק (אפילו בזה שהם הפסידו די בצורה חד משמעית לבולטימור) לשמור את עצמם מספיק קרובים לקבוצה השניה. הגנה חזקה, משחק ריצה ששורף שעון וספיישל טימס שדואגים לעמדת שדה גרועה להתקפת היריבות (ולפילד גולס מתוזמנים היטב) הופכים את הניינרס לקבוצה שקשה מאוד להכניס לפיגור גדול. הרבה אנשים אומרים – אם הניינרס ייכנסו לפיגור, אין להם את הדרך להיחלץ ממנו – ויכול להיות שהם צודקים – אבל הסיכוי שזה יקרה הוא לא גבוה. וכשהפער קטן, המשחק תמיד יכול ללכת לכל כיוון.

        אלדון סמית' שחקן סן פרנסיסקו פורטי ניינרס משיג סאק על בן רות'לסברגר שחקן פיטסבורג סטילרס (AP , marcio jose sanchez)
        ההגנה הזו עוד תביא את הניינרס רחוק בפלייאוף (צילום: AP)

        - אם דיברנו על בינוני, בואו נעשה את זה קצר ולעניין – מארק סאנצ'ז – לא זה. כל משקיע יודע שהדבר הכי קשה בעולם הוא למכור כשאתה מפסיד. תמיד אתה חושב – אולי נחכה עוד קצת, המניה תעלה בחזרה. החוכמה הבאמת גדולה היא לצמצם את ההפסדים. מעטים הם המנהלים שיילכו על ק"ב פרנצ'ייז שלוש שנים אחרי שבחרו אחד כזה כביכול. אני לא בטוח שזה לא משהו שהג'טס צריכים לשקול – או לעשות את מה שהניינרס עשו. לוותר לגמרי על ההתקפה ולהשקיע את כל מה שיש להם ביחידת ההגנה שהיתה גאוותם בשנתיים הקודמות.

        - ואני לא אומר את זה רק הפסדתי התערבות השבוע על הג'טס האלו. לא רק.

        - וכן, אני יודע שרק לפני חודש כתבתי שעדיין מוקדם לוותר על מארק סאנצ'ז. אז כתבתי. יש גבול לכל תעלול.

        - וגם מי שנותן לסאנצ'ז לזרוק 59 פעמים במשחק צריך ללכת הביתה. ויפה שעה אחת קודם.

        - עוד מילה על הרך הנולד – אח שלו נולד בדיוק בזמן לפלייאוף של 2007-8 והיה אמור להיות הסמן לעונה המושלמת של הפטריוטס אבל במקום זה הוא כבר סובל ארבע שנים בלי אליפות. לא נרצה שהאח שלו ייסבול ככה, נכון?

        - ושוב פיליפ ריוורס נראה כמו כלום, דווקא במשחק שהיה לסן דייגו סיכויים לפתוח מחדש את הסיכויים לפלייאוף. האיש ממש, אבל ממש רוצה שנורב טרנר יילך

        - עם כל החסרונות של הפטריוטס השנה (ואלוהים יודע שיש הרבה), יש דבר אחד שנדמה שחזר אליהם דווקא העונה - המוג'ו. אני חושב שלפני שלוש או ארבע שנים כתבתי טור על זה שבריידי והפטס איבדו את המוג'ו, את הסוואגר, השנה נדמה שהם הרוויחו אותו בחזרה עם כמה קאמבקים מכובדים בהחלט, האחרון שבהם מול מיאמי השבוע. לא משהו לצפות לו אם אתה אמור לפגוש את בריידי וחבורתו בפלייאוף, לדעתי.

        - הקאמבק הזה גם מזכיר לי את העובדה שבעונה הזאת ראינו ששום יתרון למעשה לא בטוח. דטרויט חזרו מפיגור 14 בלפחות שלושה או ארבעה משחקים, הפטריוטס עשו את זה, אפילו הניינרס עשו כמה קאמבקים מכובדים. שום יתרון לא בטוח, תזכרו את זה לקראת הפלייאוף.

        - תגידו לי, האם דווין מקורת'י הוא שחקן הפוטבול הטיפש בכל הזמנים?

        - דן אורלובסקי – All he does is win Football game!!

        דווין מקורטי שחקן ניו אינגלנד פטריוטס פוטבול (GettyImages)
        אין ספק, אתה לא משהו בכלל. דווין מקורטי (צילום: AP)