"אלעד גבאי צריך להיות המגן הבא של הנבחרת", כך התבטא השבוע גורם בקרית שמונה לאחר עוד משחק נפלא של השחקן. משפט כזה היה נשמע הזוי עד לפני כמה חודשים, אבל היום אומרים אותו בקרית שמונה בלי חשש. כולם, חוץ מגבאי עצמו, איש פשוט של עבודה קשה, שרק בגיל 26 מתחיל לראות תוצאות על עמלו: "היו פעמים שכמעט נשברתי וחשבתי שאני לא אהיה בליגת העל, אבל בסופו של דבר תמיד האמנתי בעצמי וכל שחקן שרוצה להצליח חייב קודם להאמין בעצמו. ברור שהחלום שלי זה להגיע לנבחרת ישראל, זה חלום של כל שחקן, אבל אני כמו הקבוצה שלי - חבורה של אנשים צנועים שבאים לעבוד מדי יום ומדי שבוע, בתקווה שבסוף העונה אולי נעשה היסטוריה".
גבאי הוא בעצם הסיפור של כולנו, ילד מוכשר שהתפספס לו אי שם בנוער של בני יהודה לפני כמעט עשור: "אני באמת שלא כועס. גדלתי בבני יהודה והחלום שלי היה לשחק בקבוצה הבוגרת. בזמנו ניצן שירזי היה צריך לקחת את ההחלטה אם לעלות אותי לבוגרים או לא ובגלל שלטענתו לא הייתי מספיק טוב בחלק הקדמי, הוא העדיף לוותר עליי, למרות שאז ידעתי שהוא טועה לגבי. לא הפסקתי להאמין בעצמי".
איך קרה השינוי?
"חתמתי בבני לוד לארבע שנים, המאמן היה ערן קוליק. הוא החליט להפוך אותי למגן. להגיד שאהבתי את זה בהתחלה? ממש לא. חשבתי שאם אני רוצה להתקדם, הדרך צריכה להיות שחקן התקפה. רק ככה ישימו לב אליי קבוצות בליגת העל ואפילו די כעסתי על קוליק בעניין הזה. אבל אחריו הגיע למועדון מישל דיין שראה את אותם דברים ולאחר שהוא עזב חזר קוליק למועדון ואז התחלתי להרגיש טוב בתפקיד שלי".
ומשם הגעת לקרית שמונה?
"לא כל כך מהר. באחד המשחקים בלאומית הבנתי שרן בן שמעון שם לב אליי ומאוחר יותר התברר לי שכבר אז התחילו גישושים מצד קרית שמונה, ובסוף העונה הביאו אותי לקבוצה. היה די קשה בהתחלה כי לא באתי על תקן של מגן ראשון, אלא לקח לי זמן לקבל את המקום שלי. בן שמעון עבד איתי הרבה על הצד המנטאלי וברק בכר, שהיה מגן ימני בעצמו, השקיע בי המון. אני חייב להם היום הרבה תודה על כך שאנשים מתחילים להכיר אותי בכדורגל. אחרי הכל, אני חייב את ההצלחה שלי להורים שלי שלא הפסיקו להאמין בי. אבא שלי מגיע גם היום לכל משחק לקרית שמונה מראשון לציון".
אז מה כל כך קשה להגיד שאתה מאמין שהמקום שלך בנבחרת ישראל?
"כי זה לא המקום שלי. יש הרבה אנשים שמבינים כדורגל שהם צריכים לקבוע אם אני מתאים לרמות האלה. אני יכול להגיד שהעובדה היא שקרית שמונה במקום הראשון והיא אחת מבין שלוש הקבוצות הכי טובות בליגה - אז אולי כרגע אני אחד משלושת המגינים הטובים בליגה".
אולי זה בעצם הסוד של קרית שמונה העונה, חבורת שחקנים שרעבה להוכיח שהיא יכולה?
"שאלה קשה. כי יש פה כמה דברים שקורים. קודם כל זה רן, שהוא באמת מנסה שנבין אותו ובגלל זה אנחנו לא מסתכלים יותר מדי קדימה אלא באמת מסתכלים על המטרה שלנו כל שבוע. הוא באמת אחד המאמנים הטובים בארץ. אבל זה לא רק הוא, יש פה הנהלה שנותנת הרגשה של בית ועושה הכול בכדי שלשחקנים יהיה הכול ולא יחסר כלום. אולי בסופו של דבר זה גם אנחנו השחקנים, שרוצים להחזיר למערכת ורוצים לנצח גם בשביל להוכיח דברים. זה משהו שאני יכול להעיד על עצמי".
אבל יש שחקנים כמוך, וכמו רביד גזל, ברק בדש ואפילו סלאח חסראמה, ששנים בכדורגל ולא ממש הוכיחו שהם מספיק טובים
לקבוצות גדולות. אולי פה העניין?
"אני לא יכול לדבר בשמם, אבל יש משהו בזה. לפני הכל, בקרית שמונה באמת עושים הכול בשביל שאנחנו השחקנים נתרכז על המגרש וננצח. מה שכן, כולנו חולמים לעשות היסטוריה".
בתור אחד שהיה בליגה הלאומית, מה שקורה העונה בליגת העל דומה לפחות בתחושה?
"יש משהו דומה, כי באמת יש הרגשה העונה שכל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה. אבל הרמה פה יותר גבוהה. אפשר לראות שהדברים גם משתנים עכשיו, כי כבר הליגה מתחילה לקבל צורה. אנחנו גם מרגישים שלוקחים אותנו הרבה יותר ברצינות, ורן דואג להזכיר לנו שמדי שבוע זה ילך ויהיה יותר קשה כמו נגד הפועל חיפה. אסור לנו לשכוח את הקבוצות הגדולות. בגלל זה, לא יעזור לנו אם נדבר, אלא אם נעבוד קשה. אולי בסוף נתוגמל על העובדה הקשה שלנו כל העונה".
עירוני קרית שמונה בוואלה! ספורט
