פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סן אנטוניו ספרס: לא משלים את עצמם

        מחממים את הפרקט: למרות הניסיון והכישרון, נראה שדמדומי הקריירה של דאנקן ימנעו מסן אנטוניו להפוך לקבוצה משמעותית

        שחקני סן אנטוניו ספרס, טים דאנקן, מאנו ג'ינובילי, טוני פארקר (AP , Eric Gay)
        אם יישארו בריאים ויצליחו לעמוד בעומס, אין סיבה שלא יתברגו במקומות 3-5 במערב. פארקר, ג'ינובילי ודאנקן (צילום: AP)

        תקציר הפרקים הקודמים

        מאזן בעונה שעברה: 21:61

        סיימו את העונה: במקום הראשון במערב והשני בליגה, ובהפסד 4:2 לממפיס בסיבוב הראשון.

        הכל הלך הפוך בסן אנטוניו בעונה שעברה. מחבורה וותיקה שכזאת הגיוני לצפות לעונה רגילה חסרת יציבות ושהכל יתחבר בפלייאוף, בסופו של דבר יצאה לגרג פופוביץ' קבוצת עונה רגילה נהדרת שהתנדפה בפוסט סיזן. ההפסד לממפיס בסיבוב הראשון לא היה סנסציה בסדר הגודל של מקרים אחרים בהם קבוצה מהמקום השמיני מדיחה קבוצה מהמקום הראשון כי שתי הקבוצות היו סוג של תעלומה, אבל זה עדיין מצב נדיר וכתם קטנטן על הקבוצה המפוארת של פופ, טים דאנקן, מאנו ג'ינובילי וטוני פרקר.

        אבל נחזור רגע אחורה. לפני ממפיס הייתה עונה רגילה שאף אחד לא ציפה לה מקבוצה שאמורה להיות בירידה. הספרס השתלטו על הליגה בקלילות והובילו אותה לאורך כל הדרך. פופוביץ' הפך את עורו ובנה קבוצה התקפית נפלאה שמניעה כדור, מייצרת זריקה טובה כמעט כל התקפה וקולעת אותה באחוזים נפלאים. ההתקפה הנהדרת חיפתה על הגנה פחות טובה מהרגיל. דאנקן אמנם ירד משמעותית במספרים, אבל מאנו ופרקר המשיכו לככב וקיבלו עזרה יפה מג'ורג' היל ודואן בלייר הצעירים, מגארי ניל המפתיע וממאט בונר שהפך לקלע הטוב בליגה.

        פופ השתמש ברוטציה רחבה ודאג שאף אחד לא ישחק יותר מ-32 דקות, מה שלא הפריע לקבוצה לנצח בלי הפסקה עד לנפילת מתח לקראת הסוף. מתוך 21 ההפסדים, 8 הגיעו ב-12 המשחקים האחרונים ואפשרו לשיקגו לגנוב את המקום הראשון בליגה. אבל גם זה נראה כמו צעד חיובי - סן אנטוניו הרשתה לעצמה לנוח לקראת הפלייאוף ושם היא תראה לנו מה היא יודעת.

        אז זהו, שלא. הרוטציה לא הצליחה למנוע פציעות דווקא בפלייאוף - ג'ינובילי הפסיד את המשחק הראשון שהתברר כהפסד הבית היחיד בסדרה, בלייר הוגבל בהמשך. דאנקן לא מצא את ההילוך הנוסף שהוא רגיל שיש לו בפלייאוף, וראה את מארק גאסול ובעיקר זאק רנדולף חוגגים עליו. הסדרה הייתה איכותית וממפיס התבררה כקבוצה טובה מהצפוי, אבל זה לא תרם לתחושה שכל האוויר שהתמלא בעונה הרגילה התרוקן באחת. לרגע חשבנו שסן אנטוניו מסוגלת לנצח את הזמן, ואז ממפיס הגיעה על תקן השעון הביולוגי.

        אני יודע מה עשיתם בחורף האחרון

        באו: קאווי לאונרד (רוקי, בחירה 15), טי. ג'יי. פורד (מאינדיאנה), קורי ג'וזף (רוקי, בחירה 29).

        עזבו: ג'ורג' היל (בטרייד לאינדיאנה), אנטוניו מקדייס (פרש).

        לעומת רוב הקבוצות, הספרס עשו את המהלך המשמעותי שלהם עוד בקיץ, בדראפט שלפני השביתה. שם הם החליטו לשלוח את ג'ורג' היל היעיל לאינדיאנה תמורת הבחירה ה-15 וקאווי לאונרד. טרייד מוצלח לשני הצדדים - הפייסרס מקבלים מחליף מוכח לגארדים, הספרס שחקן עם פוטנציאל גבוה בדיוק למשבצת שהם צריכים בסמול פורוורד. לאונרד היה משחקני המכללות הבולטים בעונה שעברה, הוא מומחה הגנה, ריבאונדר נהדר ושחקן שמסוגל לשמור על כמה עמדות. בקיץ הוא עבד על הקליעה מבחוץ ומראה תוצאות ראשונות באימונים, אם יפתח את הקליעה, הוא בקלות יכול להפוך לאחד השחקנים הבולטים במחזור שלו, ולעוד גניבת דראפט של אר. סי. ביופורד.

        עמדת הסמול פורוורד יצרה את מעט העניין גם בשבועיים האחרונים. בסן אנטוניו פלרטטו עם אפשרות שחרורו של ריצ'רד ג'פרסון המאכזב באמנסטי, אבל לאחר שלא מצאו תחליף ראוי החליטו להשאיר אותו להילחם עם לאונרד על דקות. הדקות של היל יתחלקו בין גארי ניל לטי. ג'יי. פורד שחתם לשנה. המניות של הפוינט גארד המאכזב צונחות כל שנה, אבל אולי על תקן מחליף נטול ציפיות בסן אנטוניו הוא יזכיר את יכולות ניהול המשחק המרשימות שלו.

        מעבר לכך, הספרס התנהלו ברוגע מוחלט. נכון לעכשיו אין להם יותר מדי מרחב תמרון, בקיץ דאנקן יסיים חוזה ואז אולי יתפנה מקום להחתמות רציניות (בהנחה שדאנקן יבצע צעד אופייני נוסף ויחתום על חוזה חדש ונמוך הרבה יותר). עד אז זה יהיה זמן לצעירים של הקבוצה להיאבק על מקום ולהוכיח שבעמדות שלהם אין צורך בחיזוק. בזמן שסן אנטוניו הייתה רחוקה מהבלגן, שמה הצליח להשתרבב פנימה כאשר פרשנים שניסו להחמיא לדל דמפס הזכירו שהוא תוצר של מחלקת הניהול של הספרס. בזמן שביופורד בוודאי לא שמח לראות את תלמידו מושפל, הוא בטח נהנה לראות שהוא עדיין תו תקן האיכות המוביל ב-NBA.

        מה מי מו

        חמישייה: טוני פרקר, מאנו ג'ינובילי, ריצ'רד ג'פרסון, טים דאנקן, דואן בלייר.

        ספסל: טי. ג'יי. פורד, קורי ג'וזף, גארי ניל, ג'יימס אנדרסון, קאווי לאונרד, מאט בונר, טיאגו ספליטר.

        מאמן: גרג פופוביץ' (עונה 16).

        מועמד לפריצה: הפרישה של אנטוניו מקדייס הפכה את הקו הקדמי של הספרס לדליל מאוד. מי שאמור לנצל את ההזדמנות הוא ספליטר הברזילאי. את היכולות שלו אנו מכירים מימי טאו ויטוריה - סנטר עם נוכחות הגנתית מרשימה וכמה מהלכי פוסט יעילים, שיש לו כל מה שצריך כדי להפוך לסנטר לגיטימי ב-NBA. השנה זה הצ'אנס שלו להוכיח שניתן לבנות עליו כסנטר העתידי של הקבוצה. עם הרצון לתת לדאנקן מנוחה והמועדות של בלייר לפציעות, ספליטר יכול בקלות להתקרב ל-30 דקות השנה.

        מועמד לדעיכה: לאחר שבשנה שעברה גיל 34 סימן את תחילת הסוף עבור דאנקן, השנה מי שמגיע לגיל הזה הוא ג'ינובילי. לאחר שהגוף שלו עבר כל כך הרבה במהלך הקריירה, לא בטוח שהוא יסתדר עם העונה העמוסה וקשה לראות אותו משחזר את יכולת האולסטאר מהשנים האחרונות. אולי עדיף לו לשמור כוחות לפלייאוף.

        אקס פקטור: הגיע הזמן להודות בכך - מאז שדאנקן הוא לא השחקן הכי חשוב בסן אנטוניו זו לא אותה קבוצה. היא נראית דומה ואפילו עושה כמה דברים טוב יותר, אבל חסר לה משהו כדי להיות קבוצת פלייאוף משמעותית. המשהו הזה הוא הנוכחות של דאנקן בשיאו בשני צדי המגרש. בפלייאוף זה בולט במיוחד בהגנה - דאנקן ידע גם לשלוט לחלוטין בריבאונד, גם לנטרל את שחקני הפנים של היריבות וגם לאטום את הצבע לחדירות. כיום הוא הרבה פחות טוב בכל אחד מהתחומים, ויעיד על כך זאק רנדולף. בהנחה שביופורד והצוות שלו לא המציאו מכונת זמן, יכול להיות שעדיף לספרס שדאנקן יהפוך לשחקן הגנה נטו, שירכז את כל המאמצים שלו שם ויעשה את המינימום ההכרחי בהתקפה בה לא חסר כשרון גם בלעדיו. אחרת סן אנטוניו תתקשה למצוא פתרונות לגבוהים של ממפיס והלייקרס, או לחודרים של אוקלהומה סיטי.

        ולכדור הבדולח

        תסריט אופטימי: בעונה הרגילה - שחזור של הקודמת. הרוטציה הרחבה תתאים לעונה העמוסה, שלושת הגדולים ימשיכו בשלהם ולאונרד, ספליטר ובלייר יוכיחו שיש גם עתיד שניתן לסמוך עליו. הפעם חבורת פופ תתגבר גם על המוקש בסיבוב הראשון, תיעזר בביתיות כדי לנצח בשני ותיתן פייט חזק בגמר המערב. אפילו בתסריט האופטימי קשה לי לראות אותם מגיעים רחוק יותר, אבל השתתפות בכמה סדרות גדולות לעת זקנה תוכל להמתיק את הגלולה המרה מהעונה שעברה.

        תסריט פסימי: מאנו מצטרף לדאנקן ברשימת הדועכים, בלייר נזכר שחזו שהברכיים שלו יחזיקו בדיוק שלוש עונות בליגה, ספליטר לא מספיק טוב ולאונרד עדיין לא בשל. העונה המקוצרת מתישה את שחקני המפתח ומפילה את הספרס למקום השישי במערב, בדרך להפסד קל מדי בסיבוב הראשון.

        תחזית: בסופו של דבר, צריך לתת לשחקן ענק לדעוך בכבוד, מותר גם להקריב שנה-שנתיים לשם כך. נדמה שגם בסן אנטוניו יודעים שעם דאנקן כבר אי אפשר לקחת אליפות, אבל דואגים להשאיר סביבו קבוצה חזקה תוך מחשבה על העתיד. זו עדיין קבוצה שאם תישאר בריאה, היא תהיה שווה מקום 3-5 במערב, אולי אפילו יותר, אבל סימני השאלה מהפלייאוף לא נענו, והסיכוי שגם הפעם הסיפור ייגמר בסיבוב הראשון הוא לא קטן.

        מחממים את הפרקט: הבית הפסיפי
        מחממים את הפרקט: הבית האטלנטי
        מחממים את הפרקט: הבית המרכזי
        מחממים את הפרקט: הבית הדרום מזרחי