פורטלנד טרייל בלייזרס: לאחות את שברי העבר

מאזן בעונה שעברה: 34:48. מקום שישי במערב.

סיימו את העונה: בהפסד 4:2 לדאלאס בסיבוב הראשון, לאחר שהצליחו למתוח קצת את האלופה שבדרך.

חמישייה: ריימונד פלטון, ווסלי מתיוז, ג'ראלד וואלאס, למרקוס אולדרידג', מרקוס קמבי.

ספסל: נולאן סמית', ארמון ג'ונסון, ג'מאל קרופורד, אליוט וויליאמס, ניקולה באטום, לוק באביט, קרייג סמית', קורט תומאס, כריס ג'ונסון.

מאמן: נייט מקמילן (עונה שביעית).

מועמד לפריצה:

לא יהיה פשוט לשחקנים חדשים לפרוץ השנה בפורטלנד. השביעייה הראשונה (החמישייה, קרופורד שהגיע במחיר מבצע, ובאטום) איכותית ומגוונת, וקורט תומאס מוסיף להם סנטר מחליף סולידי. הם לא יצטרכו הרבה יותר מזה. הסיכוי של מישהו נוסף להיכנס לרוטציה הוא בעיקר בעקבות פציעות של שחקני המפתח. אם זה יקרה בגזרת הגארדים, זו עשויה להיות הזדמנות לאליוט וויליאמס להראות מה הוא שווה. הקלע המוכשר פספס את עונת הרוקי בגלל פציעה, וינסה להוכיח שמגיעה לו הזדמנות אמיתית. אם הצורך יהיה בשחקן פנים, אולי זה יהיה התור של קרייג סמית'. הפאוור פורוורד מסתובב כבר שנים בליגה על תקן מחליף עם פוטנציאל שיודע לייצר נקודות, אבל בשום מקום לא הותיר חותם משמעותי. אולי הפעם.

אקס פקטור:

מצב הרוח. הפרישה של ברנדון רוי, ההבנה שגם השנה לא נראה את גרג אודן והניתוח שאולדרידג' נאלץ לעבור עקב בעיה בלב - כל אלה קרו בתוך יומיים, וגרמו לתחושת דכדוך משמעותית במועדון. פורטלנד הייתה אמורה להתמודד על אליפות כרגע, אבל השחקנים שהיו אמורים לקחת אותה לשם התפרקו בדרך. מאז, התברר שלמרקוס התאושש וצפוי להיות כשיר לפתיחת העונה, אבל זה לא מקטין את המועקה של קבוצה שמרגישה שתהליך בנייה של שנים נזרק לפח. מבט על הסגל של פורטלנד מראה שעדיין יש לנייט מקמילן חבורה איכותית מאוד, שמסוגלת להתמודד עם כל יריבה. אבל השנה, יותר מתמיד, היא תצטרך להתמודד גם עם הצל הענק של הקבוצה שהייתה יכולה להיות. מקמילן יכול בקלות להעמיד קבוצה ששווה מקום 4-6 במערב שתהיה מוקש בפלייאוף, השאלה היא אם פול אלן, הבעלים העשיר בליגה, בכלל מעוניין בקבוצה כזאת. מכיוון שפורטלנד ניסתה, כגורם שלישי באחד מניסיונות הטרייד על דוויט הווארד, לשלוח את ג'ראלד וואלאס בתמורה לבחירות דראפט, עושה רושם שהתשובה היא לא.

תסריט אופטימי: ברגע שמתחילה העונה כל סימני השאלה זזים הצידה, ואנחנו נזכרים שגם השחקנים שנשארו יודעים לשחק כדורסל נהדר. פלטון מנהל את ההצגה, מתיוז ממשיך להתפתח לשחקן כנף מושלם, למרקוס ממשיך לקבע את מעמדו כאחד משחקני הפנים הטובים בעולם, וואלאס נזכר בימים היפים בשארלוט וקרופורד ממשיך להיות אחד המחליפים האפקטיביים בליגה. מקמילן מזכיר לנו שזה בדיוק סוג הקבוצה שהוא יודע להוציא ממנה את המקסימום - קבוצה נטולת סופרסטארים אבל עמוקה ומגוונת. מקום רביעי וניצחון גדול על הלייקרס בסיבוב הראשון משכיחים את רוי ואודן.

תסריט פסימי: הטרייד על וואלאס מתקיים בסופו של דבר, ומשדר לשחקנים שהעונה הזאת חסרת משמעות. כולם לוקחים צעד קטן אחורה ומתקשים לשמוח גם בניצחונות. זה עדיין מספיק למקום בפלייאוף, אבל סוויפ בסיבוב הראשון שולח את הקבוצה לניסיון בנייה מחדש בלי הרבה תקווה.

תחזית: פרט למכת פציעות שאפשרית לחלוטין (בכל זאת פורטלנד, בכל זאת וואלאס וקמבי), קשה לראות קבוצה עם שבעה וחצי שחקנים איכותיים כל כך נשארת מחוץ לפלייאוף. שחזור של המקום השישי והפסד צמוד בסיבוב הראשון, שנראה כמו ההימור ההגיוני ביותר עבור החבורה הזאת.

מחממים את הפרקט: הבית הפסיפי
מחממים את הפרקט: הבית המרכזי
מחממים את הפרקט: הבית האטלנטי
מחממים את הפרקט: הבית הדרום מזרחי