דנבר נאגטס: נורים מלוע של תותח

מאזן בעונה שעברה: 32:50. מקום חמישי במערב.

סיימו את העונה: בהפסד 4:1 לאוקלהומה סיטי בסיבוב הראשון.

חמישייה: טיי לאוסון, ארון אפללו , דנילו גלינארי, אל הרינגטון, ננה.

ספסל: אנדרה מילר, רודי פרננדז, קורי ברואר, ג'ורדן המילטון, דמאר קרול, קנת' פאריד, כריס אנדרסון, טימופיי מוזגוב, קוסטה קופוס.

מאמן: ג'ורג' קארל (עונה שביעית).

מועמד לפריצה:

הסיטואציה המשונה בדנבר, בה שלושה שחקני רוטציה מהעונה שעברה תקועים בסין (ובכלל לא בטוח שיחתמו מחדש כשיחזרו, כנראה במרץ), יוצרת הזדמנות בעמדות הכנף והפאוור-פורוורד. זה עשוי להיות הצ'אנס הגדול של רודי פרננדז להביא לידי ביטוי את היכולות שכולם יודעים שיש לו. למרות שארון אפללו כנראה יישאר בסופו של דבר, אמורות להישאר מספיק דקות בשביל רודי, ודנבר חובבת הריצה היא קבוצה אידיאלית עבורו. בפאוור, אולי נזכה להצצה מורחבת על הרוקי קנת' פאריד, משאבת ריבאונדים נדירה שעם מספיק דקות יכול להפוך לאחד הרוקיס הבולטים השנה (למרות שכרגע ג'ורג' קארל טוען שהוא לא מוכן לכך עדיין).

אקס פקטור:

העונה הראשונה ללא כרמלו אנתוני תעביר לאור הזרקורים שלושה שחקנים, שעד כה השאירו תחושה שהם מסוגלים לתת יותר. קודם כל, ננה. הסנטר הברזילאי חתם על חוזה של 67 מליון דולר ב-5 שנים, ועכשיו הגיע הזמן להוכיח שהוא שווה את הכסף. אין סיבה ששחקן שקולע ב-60 אחוזים מהשדה באופן קבוע יזרוק לסל פחות מ-9 פעמים למשחק. ננה צריך להפוך לאופציה הראשונה בהתקפה של הנאגטס. גם דנילו גלינארי מגיע לעונה כשהציפייה ממנו היא לקחת יותר מהמשחק עליו. היכולת שלו לייצר נקודות בכל דרך (הוא אחד מסוחטי העבירות הטובים בעולם) צריכה לאפשר לו להפוך לשחקן דומיננטי. אבל לטעמי החשוב מהשלושה הוא טיי לאוסון. הפוינט גארד היעיל כל כך, שכבר בעונה השנייה שלו סיפק אחוזים נפלאים ויחס אסיסטים-איבודים מצוין, יקבל את המפתחות לקבוצה וינסה להוכיח שהוא מהרכזים המובילים בליגה. זאת תהיה עונת מבחן גדולה לעתיד של הנאגטס - האם השלושה האלה מסוגלים להוביל קבוצה ראויה? האם הם דומיננטיים מספיק, האם יש להם את היכולת לעשות את הסוויץ' משחקני משנה לשחקנים ראשיים? יש להם את כל הכלים לכך.

תסריט אופטימי: העונה המקוצרת היא צ'אנס נהדר לקבוצה מהסוג של דנבר - קבוצה צעירה עם סגל די עמוק ומאמן וותיק, שצפויה גם ככה לבצע קפיצת מדרגה השנה. הנאגטס יוצאים כמו מלוע של תותח לעונה ומתמקמים מהרגע הראשון בחבורה המובילה של המערב. ננה הופך לכוח התקפי, לאוסון מנווט וגלינארי מוציא לפועל, פאריד נותן עונת רוקי טובה, אפללו ממשיך להיות הדבק של הקבוצה, ורודי מתחבר למקום ולקהל ומספק שואו-טיים על בסיס יומי. מקום שלישי וניצחון על אחת הוותיקות בסיבוב הראשון.

תסריט פסימי: נקודה שלא הוזכרה עד כה - הגנה. פרט לאפללו, אין לקארל מניה בטוחה בתחום הזה בחמישייה המסתמנת. דנבר תרוץ ותקלע הרבה, אבל היריבות יקלעו יותר. לאוסון וגילנארי ייראו כמו רול פליירס שקיבלו תפקיד שגדול עליהם, ננה ייזכר בפברואר שבתחילת הקריירה הוא היה מועד לפציעות ופתאום העתיד ייראה הרבה פחות מבטיח. זה יספיק למאבק על מקום בפלייאוף, לא ליותר.

תחזית: קשה שלא לחבב את החבורה הסימפטית שהתקבצה בדנבר, ויש לי גם תחושה טובה לגביהם, לכן אני נוטה יותר לאזור האופטימי. אני בהחלט רואה אותם הופכים לאחת מ-5-6 הגדולות של המערב ולא פוסל את האפשרות שיתמקמו גבוה מהצפוי. אבל מאוד יכול להיות שדנבר תהיה קבוצת עונה רגילה טובה שאין לה כלים להצליח בפלייאוף, כרגע קשה לי לראות אותה עוברת סיבוב.

מחממים את הפרקט: הבית האטלנטי
מחממים את הפרקט: הבית הדרום מזרחי