יוסטון רוקטס: תתכוננו לעוד תקלה בשיגור

מאזן בעונה שעברה: 43:39.

סיימה את העונה: מקום תשיעי במערב, שלושה משחקים מחוץ לפליאוף.

חמישייה: קייל לאורי, קווין מרטין, צ'ייס באדינגר, לואיס סקולה, סמואל דאלמבר.

ספסל: האשים תאביט, ג'וני פלין, קורטני לי, ג'ורדן היל, טרנס וויליאמס, גוראן דרגיץ', ג'רמי לין, מרכוס מוריס, פטריק פטרסון, מרקוס קאזין, ג'ף אדריאן.

מאמן: קווין מקהיל, עונה ראשונה ברוקטס, וברזומה עוד שני חצאי עונות כמאמן ראשי במינוסוטה.

מועמד לפריצה:

עמדת הרכז ועמדת הסמול-פורוורד של הטילים מציגות שחקנים שפרצו לחמישייה רק בשלהי העונה שעברה. לאורי קיבל את ההזדמנות שלו לפתוח בחמישיה ולהעמיד מספרים מרשימים ביותר לאחר שארון ברוקס נשלח לפיניקס, כאשר באדינגר גם הוא הציב מספרים מרשימים כשנכנס לחמישייה לאחר העזיבה של שיין באטייה לממפיס. למרות שהמספרים של לאורי היו מרשימים בהרבה, אני מהמר על באדינגר כזה שיעשה את הפריצה המשמעותית יותר העונה. לעומת לאורי, שיצטרך להיאבק על מקומו מול צעירים מבטיחים כדראגיץ' וג'וני פלין, באדינגר מגיע בעונתו השלישית למצב מושלם; למעט הרוקי מרכוס מוריס, שיידרש זמן עד שיתרגל לשחק כסמול לאחר ששיחק כפאוור במכללות, אין לבאדינגר תחרות אמיתית על העמדה. באדינגר הוא אומנם שומר בינוני, אבל גם אתלט בחסד עם קליעה טובה מכל הטווחים. הרוקטס היו טובים יותר כשבאדינגר היה על המגרש, וכדי להמשיך להיות אחת מקבוצות ההתקפה הטובות בליגה, הם יצטרכו שבאדינגר יוריד חלק מנטל הקליעה מסקולה המזדקן.

אקס-פקטור:

עונה בריאה של קווין מרטין היא הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות ליוסטון העונה. נכון, יהיה זה הסיכוי היחידי של יוסטון לעשות רעש בליגה, כי בלעדיו הרוקטס פשוט לא יצליחו לקלוע מספיק כדי לנצח מספיק משחקים. אבל זה רק הבונוס, כי הרווח העיקרי באמת יהיה העלייה החדה בערך השוק שלו. מרטין יהפוך לחוזה גמור בעונה הבאה, ואם יגיע למעמד הראוי במרחק שתי עונות בריאות מהעונות הפצועות שלו - דאריל מורי יוכל לשווק אותו כחבילה השלמה לקבוצה בשלה, שרוצה לעשות צעד נוסף. מרטין בריא הוא אידיאלי כמספר 2, וניתן להסתמך על היכולת שלו לייצר נקודות מכל מצב, ולהגיע לקו. ובעיקר - מרטין רק בן 28, וערך הטרייד שלו נאה, כי הוא לא רק השקעה בהווה, אלא גם בעתיד הקרוב. הקיץ מורי הראה שהוא יודע שהקבוצה זקוקה לכוכב אמיתי כדי להיות קבוצת פלייאוף לגיטימית במערב, וכמו-כן שאין הוא מעוניין לשלוח את יוסטון לבנייה מחדש. יוסטון עמוסה בנכסי טרייד צעירים. אם היא תצליח לעטוף שניים מהם יחד עם מרטין, ולמצוא את יעד הטרייד המושלם (יוטה נשמעת כפרטנרית אידאלית, ואל ג'פרסון כשם אפשרי), יוסטון אומנם לא תהיה קונטנדרית קלאסית, אבל כן תהיה קבוצת כדורסל לא רעה בכלל. במודל החדש של המערב, בו הכל פתוח, זה עשוי להספיק למשהו מעניין.

תסריט אופטימי: למרות העזיבה הכואבת של ריק אדלמן הטילים נשארים אחת מקבוצות ההתקפה הטובות בליגה. בעזרת רוטציית גארדים רחבה, שנתמכת על ידי ציוות תדיר של שני מובילי כדור מוכשרים, הקבוצה מצליחה לשמור על מרטין בריא עד הפליאוף זו עונה שנייה ברציפות. יוסטון מנצלת את הדעיכה של דנבר וניו אורלינס ומצליחה להשתחל לפלייאוף.

תסריט פסימי: יוסטון לא מתאוששת מהעזיבה של אדלמן, או מביטול הטרייד של פאו גאסול. דלאמבר, שהצטרף לטילים, אומנם עדיף על תאביט, אבל גם מקהייל בכושרו הנוכחי, בחליפה, יותר טוב מתאביט. הרכב בינוני ופציעות של מרטין אחרי ארבעים משחקים, שולחים את יוסטון למקום העשירי במערב. הסיכויים הנמוכים לקבל בחירה טופ שלוש גורמים למורי לפרוץ בבכי בפומבי – פוספסה הדרך היחידה להביא גבוה איכותי ליוסטון. הוא יודע זאת בוודאות, פשוט כי כבר ניסה כל דרך אחרת.

תחזית: זאת העונה שבה צילו הענק של יאו מינג יפסיק להאפיל על יוסטון, אבל בעיקר מכיוון שיהיו הרבה צרות אחרות שיעזרו להשכיחו. ללא אדלמן, הטילים יתקשו לשמר את משחק ההתקפה החכם, שגם היה תלוי במספר שחקנים שכבר לא בקבוצה, כדוגמת הייז ובאטייה. מנגד, בסגל הנוכחי קשה לדמיין אותם הופכים לקבוצת הגנה טובה, גם אחרי החתימה של דאלמבר. יוסטון תמשיך לחכות למגה טרייד, כי בלעדיו היא תישאר בינונית כשהייתה – מקום תשיעי או עשירי במערב, מבלי אפשרות להשתפר דרך הלוטרי.

מחממים את הפרקט: הבית הדרום מזרחי
מחממים את הפרקט: הבית האטלנטי