מחממים את הפרקט - עונת 2011/12

אורלנדו מג'יק: נעלם כל הקסם

מחממים את הפרקט: הווארד נשאר בינתיים באורלנדו, אבל ללא חיזוק ראוי המג'יק שוב ייראו כמו הרגע בו סוגרים את דיסניוורלד

כן, סופרמן, ההווה חמוץ והעתיד לא ממש מתוק (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

תקציר הפרקים הקודמים

מאזן בעונה שעברה: 30:52

סיימה את העונה: מקום שני בבית, רביעי במזרח. הפסד 4:2 לאטלנטה בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

החבורה של סטן ואן גנדי (או רון ג'רמי, תלוי את מי שואלים) עברה עונה די מבלבלת בשנה שעברה. המג'יק פתחו מצוין ובתחילת דצמבר המאזן שלהם הראה 4:15 כולל ניצחונות על מיאמי ובשיקגו. אלא שאז, בתחילת דצמבר, הגיע וירוס מסתורי שתקף מספר שחקנים ביניהם הווארד, רדיק ונלסון, גרם להם להחמיץ מספר משחקים והחל תקופה רעה שכללה שמונה הפסדים מתשעה משחקים ואיבוד המקום הראשון בבית למיאמי. כאילו שכל הבלגן באותה תקופה לא הספיק, ב-18 בדצמבר ביצעו המג'יק שני טריידים גדולים.

בראשון נשלח רשארד לואיס לוויזארדס, כשבמקומו הגיע השולף הכי מהיר באזור, גילברט ארינאס (שכבר הספיק להיזרק מהמג'יק אחר כבוד במסגרת אותו חוק "אמנסטי"). הטרייד השני החזיר את הטורקי הנוטש הידו טורקוגלו לקבוצה איתה הגיע שנה לפני כן לגמר ה-NBA. יחד עם טורקוגלו, שבא מפיניקס, הגיע גם ג'ייסון ריצ'רדסון המצוין, כשבתמורה נשלחו לסאנס וינס קרטר המאכזב, מרצ'ין גורטאט ומייקל פייטרוס, כמו גם בחירת סיבוב ראשון בדראפט 2011.

השינוי עשה די טוב לאורלנדו, שהתייצבה והחלה לנצח. שלושת השחקנים החדשים השתלבו היטב, בעיקר טורקוגלו, שנראה מאושר מחזרתו לקבוצה. הקבוצה המשיכה לשחק לא רע, אבל גם לא טוב כפי שציפו והעונה הסתיימה במאזן 30:52, שישה משחקים מתחת להיט, אבל עם יתרון הביתיות בסדרת הפלייאוף הראשונה מול אטלנטה, שניצחה אותם בשלושה מתוך ארבעת המפגשים בעונה הסדירה.

באורלנדו היו בטוחים ביכולתם לעבור לפחות את ההוקס ואז להתמודד מול שיקגו. למרות משחק מפלצתי של הווארד (46 נקודות, 19 ריבאונדים), המג'יק חטפו בראש בבית במשחק הראשון. את השני הם הצליחו לנצח, אבל אז נסעו לג'ורג'יה לצמד משחקים, שם נתקלו שוב בבעיות שאפיינו את כל משחקי החוץ שלהם והפסידו פעמיים. באורלנדו הם הצליחו לחזור לסדרה, אבל הפסידו גם בביקור השלישי באטלנטה והודחו כבר בסיבוב הראשון. לזכותם של המג'יק ייאמר ששלושת הפסדי החוץ הללו היו בהפרש כולל של עשר נקודות, אבל קשה להאמין שזה נתון שניחם מישהו בעיר הפארקים, שם קיוו לעשות קפיצה קדימה ולא נפילה אחורה.

עוד בוואלה! NEWS

הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה

אני יודע מה עשיתם בחורף האחרון

באו: גלן "ביג בייבי" דייויס, לארי יוז, גייב פרויט, ג'סטין הארפר (רוקי, בחירה 32), דאנדרה ליגינס (רוקי, בחירה 53)

עזבו: ברנדון באס, גילברט ארינאס

איזה תקופה משוגעת עברה על אורלנדו מסיום השביתה ועד היום. דוויט הווארד עוזב, דוויט הווארד נשאר, דוויט הווארד מבקש טרייד, דוויט הווארד חוזר בו מבקשתו, דוויט הווארד שוב מבקש לעבור. זה כל מה ששמעו ושומעים בזמן האחרון בממלכה הקסומה בדיסניוורלד. אז בסוף סופרמן נשאר באורלנדו, לפחות בינתיים, ורוטן על כך שהוא רוצה לעבור ללייקרס, דאלאס או ניו ג'רזי. בינתיים המג'יק, שעמלו ועמלים כל כך קשה לשכנע אותו להישאר, יודעים שהם יהיו חייבים להביא לו חיזוק שירצה אותו.

באורלנדו מתמקדים כנראה בקרב מול אטלנטה על המקום השני בבית הדרום-מזרחי. בשנה שעברה המג'יק כאמור סיימו מעל ההוקס, רק כדי להפסיד להם בפלייאוף. במועדון הגיעו למסקנה שהבעיה שלהם מול ההוקס ובכלל, הייתה בצבע, ולשם כך שלחו לבוסטון את אחד השחקנים הכי משתפרים שלהם, ברנדון באס, וקיבלו תמורתו את גלן "ביג בייבי" דייויס הבהמתי משהו. אצבעו של "ביג בייבי" כבר מעוטרת בטבעת אחת והוא יוכל לתרום רבות לסוללת הגבוהים החזקה של אורלנדו, שתנסה להראות שמה שלא הולך בכוח, הולך בעוד יותר כוח. חוץ מזה, המג'יק זרקו את השולף גילברט ארינאס כדי לפנות מקום לעוד חיזוק.

כאמור, החיזוק הזה הכרחי כדי להמשיך ולהשאיר באורלנדו את הכוכב הכי גדול של העיר מאז שאקיל אוניל. דוויט הווארד, שחקן ההגנה בשלוש העונות החולפות, שכבר הגיע לארץ המובטחת עם אורלנדו לפני שנתיים, אבל לא זכה להיכנס אליה, מתחיל את עונתו השמינית בליגה והוא נואש לטבעת, או לפחות לסיכוי סביר להשיג אחת כזאת. הממוצעים בשנה החולפת היו הטובים בקריירה שלו, אבל כמו כל הקבוצה, גם הוא נעלם בפלייאוף ואם הוא מרגיש שהמועדון חייב לו, הרי שגם האוהדים מרגישים שהוא חייב הרבה למועדון ולהם. השאלה הגדולה היא איך הם יקבלו אותו לאחר החודש הסוער. בהנחה שיישאר, כמובן.

חוץ מדייויס, מי שימשיכו לצד הווארד הם ג'מיר נלסון, שאחרי כמה פציעות לא נעימות ינסה לחזור ולהיות כוח משמעותי לאורך העונה. לא בטוח עד כמה ההכנה הקצרה תעזור בקטע הזה. הידו טורקוגלו, הבן הגולה שחזר הביתה, מקבל צ'אנס אחרון לכפר על השטויות שעשה ולהציל את הקריירה לפני שהוא חוזר לחזק את אפס אנדולו. בשורה התחתונה, כל הטקסט שאתם קוראים עכשיו נכתב בערבון מוגבל, כי מחר יכול לקום מר הווארד ולהחליט שהוא שוב דורש לעזוב, ולחלופין אוטיס סמית' וסטן ואן גנדי, שניים שכבר הוכיחו לא פעם שהם לא מפחדים ממהלכים גדולים, יכולים להנחית בקבוצה איזה באטמן לצד סופרמן ולהפוך לקונטנדרים.

מה מי מו

חמישייה: ג'מיר נלסון, ג'יי ג'יי רדיק, הידו טורקוגלו, גלן דייויס, דוויט הווארד.

ספסל: כריס דוהון, דיאנדרה ליגינס, קוונטין ריצ'רדסון, ג'ייסון ריצ'רדסון, ריאן אנדרסון, דניאל אורטון, ג'סטין הארפר, לארי יוז, גייב פרויט, וון ווייפר.

מאמן: סטן ואן גנדי (עונה תשיעית)

מועמד לפריצה: וון ווייפר. זו תהיה קבוצת ה-NBA השביעית בשבע שנים של הקלע הצעיר, שממשיך לטייל ברחבי העולם. דווקא אחרי שנת השיא שלו ביוסטון הוא עבר לחוויה באולימפיאקוס היוונית, משם לבוסטון, בה לא הסתדר, וכעת הוא מגיע לפלורידה, המדינה בה כיכב במכללות, בניסיון לחזור לעניינים. ווייפר חזר במהלך השביתה לאירופה, שם שיחק בקרמונה מהליגה האיטלקית הראשונה. בתשעה משחקים באיטליה הוא הזכיר כמה טוב הוא יכול להיות כשקלע 20.1 נקודות למשחק והוביל את טבלת הנקודות בליגה כולה. בעונה עם הכנה כל כך מקוצרת, הכושר הטוב בו ווייפר נמצא עשוי להקפיץ אותו במהרה לחמישייה ולתרום רבות למג'יק, שינסו להציק למיאמי כמה שיותר זמן.

מועמד לדעיכה: הידו טורקוגלו. מי יודע מה עבר בראשו של הצלף המופלא כשהוא התעקש לעבור בסיום עונת 2008/09 דווקא לטורונטו. נכון שהעיר ידוע בקהילה הטורקית הרחבה שלה ואול יאפילו גברת טורקוגלו התעקשה, אבל הידו פחות או יותר שרף לעצמו את הקריירה באותה בחירה אומללה. למי ששכח, טורקוגלו הוביל את המג'יק לגמר ה-NBA לפני שנתיים, כשהוא מספק עונה נהדרת ופלייאוף חלומי. בטורונטו הוא הספיק לצאת ולבלות כל ערב, לריב עם האוהדים, להסתכסך עם ההנהלה ובסיום עונה איומה הוא נשלח לפיניקס. 25 משחקים באריזונה הספיקו והידו השלים את הסיבוב ביבשת וחזר הביתה, לאורלנדו. המג'יק כנראה זכרו לו חסד נעורים, כי הדקות עלו פלאים והממוצעים השתפרו בהתאם, ועדיין, את השנה וחצי שהלכו לאיבוד איש כבר לא יחזיר לו. כשהוא מתקרב לגיל 33, גם טורקוגלו יודע שהסוף מעבר לפינה ולא בטוח כמה קרדיט הוא יקבל העונה.

אקס-פאקטור: גלן דייויס. שוב נזכיר, לביג בייבי כבר יש טבעת. אז נכון שהוא לא היה הכוכב הכי גדול בעולם, אבל אין חכם כבעל ניסיון וכל עוד לא יגיע כוכב גדול ממנו לאורלנדו, הוא יהיה זה שיצטרך לדאוג לגב של דוויט. למרות הכינוי שדבק בו והבכי על הספסל בעונה שעברה אחרי הגערות של קווין גארנט, דייויס כבר הוכיח יותר מפעם אחת שהוא שחקן קשוח, שלא מפחד להקריב את גופו או את העבירות שלו לטובת הקבוצה. באורלנדו כבר מפנטזים על השילוב בינו לבין הווארד, כשנלסון מפעיל אותם מעמדת הרכז.

ולכדור הבדולח

תסריט אופטימי: אורלנדו עושה טרייד מדהים רגע לפני שהעונה נפתחת, הווארד מודיע שהוא נקשר למיני מאוס ולא מוכן לעזוב את העיר לעולם, והמג'יק יוצאים למסע מופלא, מהממים את ההיט וזוכים במקום הראשון בבית, רק כדי לעוף מול מיאמי בחצי גמר המזרח.

תסריט פסימי: עוד עונה של כמעט וכאילו עוברת על המג'יק, הווארד נשאר אבל מתייאש סופית, טורקוגלו מתחנן לעבור לקהילה הטורקית בממפיס, ביג בייבי מזיל דמעות אחרי עוד סיפסול ואורלנדו מסיימת שלישית בבית ומחמיצה את הפלייאוף.

תחזית: כמו שכבר הבנתם מרוח הדברים, המג'יק חייבים חיזוק. לא ברור מה לחשו באוזן של הווארד, ששכנע אותו להישאר בינתיים, אבל דווקא האינסטינקט הראשוני שלו, לפיו הקבוצה לא מספיק חזקה, היה נכון יותר. לא צפוי להיות יותר מדי שמח העונה באורלנדו ועדיין, הסגל מספיק חזק ועמוק כדי להגיע לפלייאוף במזרח. מקום שלישי בבית והדחה בסיבוב הראשון.

מחממים את הפרקט: הבית הדרום-מזרחי
מחממים את הפרקט: הבית האטלנטי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully