קולין קווהרד הוא אחד האנשים שאתה ממשיך לקיים איתו יחסי אהבה ושנאה מדי יום. למגיש תוכנית הרדיו היומית של ESPN יש דעות חזקות ומגוונות על נושאי היום בספורט האמריקאי. הוא מצליח להמציא מטאפורות ודימויים מיוחדים, שגורמים לך לחשוב פעמיים ולפעמים לשנות את דעתך בנושאים מסוימים. לדוגמא, ביום שני האחרון, קווהרד אמר שטוני רומו ואיליי מאנינג משחקים לאחרונה כאילו הם שפים במסעדת יוקרה, ואילו טים טיבו יותר בקטע של הכנת טוסט מעולה, אבל אנשים אוהבים טוסטים. קווהרד צודק, קשה למצוא אנשים שלא אוהבים טוסט חם ופריך.
האנלוגיה המקורית הזו מביאה אותנו לשאלה הבאה: האם מצבם של דאלאס קאובויס היה שונה כיום אם היינו שמים במטבח את מכין הטוסטים והמטיף הדתי טיבו, במקומו של השף רומו. הסטטיסטיקה הולכת עם בנו של ישו, בגלל שהקאובויס בהנהגתו של המאמן ג'ייסון גארט הפסידו תשעה משחקים, שמונה מהם לאחר שהובילו ברבע האחרון. את היכולות של טיבו ברבע הרביעי, שמוגדרות כהתערבות אלוהית, כולנו כבר מכירים.
קל מאוד להאשים את הקוורטרבק של הקאובויס, אנחנו עושים את זה כבר שנים. אבל האם באמת רומו הפסיד את המשחק מול הג'ייאנטס ביום ראשון האחרון? נכון, המסירה הגרועה למיילס אוסטין יכולה הייתה לנצח את המשחק ועם זאת, שימו לב למספרים הבאים של מספר תשע: 21 מסירות מוצלחות מ-31 ניסיונות, 321 יארדים, ארבעה טאצ'דאונים ואפס איבודים. אלה לא מספרים של משחק טוב, אלא של משחק מעולה. בכלל, מאז הפציעה בצלעות, רומו כמו השף ג'יימי אוליבר, רק עם בגדים. הוא לא רשם איבוד כדור אחד בשישה מתוך שמונת המשחקים האחרונים. מצד שני, הוא רשם (או צלל) לסייפטי מיותר מול הג'ייאנטס.
אלא שרומו לא איבד לבדו את יתרון 12 הנקודות ברבע האחרון. האשמה פה נופלת על החלק ההגנתי בהנהגתו של רוב ריאן, שקיבל המון תשבוחות בתחילת השנה, אבל נדמה שקצת איבד את המומנטום בשבועות האחרונים. שיטת הבליץ, בליץ, בליץ שלו נראית מיותרת לפעמים ויוצרת שטחים פתוחים אותם קוורטרבק מנוסה ורגוע בפוקט, אחד כמו איליי, מנצל בקלות. ביום ראשון, הסקנדרי של הקאובויס נראה עייף וכבד. איכשהו מייק ג'נקינס נפצע בכל ספרינט או מגע עם היריב וטרנס ניומן, שדווקא התחיל טוב, נעלם בשבועות האחרונים. הגנת הקאובויס כולה נשנעת על יכולת הפאס-ראש של דימרקוס וור, שנותן עונה מעולה אותה אפשר יהיה להשוות ליכולת ההתקפית של ג'ורדי נלסון או אפילו רוב גרונקובסקי, אם יצליח איכשהו לשבור את שיא הסאקים של מייקל סטרהאן.
הנפילה ביכולת ההגנתית של הקאובויס פוגעת לא רק בסיכוי הקבוצה להגיע לפלייאוף, אלא גם בסיכויו של ריאן לקבל משרת אימון ראשית, בה הוא כל כך חושק. השבוע ראינו את מיאמי וקנזס סיטי מפטרות מאמנים ומשאירות את ההחלטה למינויים חדשים עד לסיום העונה. עם איך שההגנה של ריאן נראתה ברבע האחרון, אולי אנשי הדולפינס והצ'יפסה ישקלו פעמיים את מוכנתו של ריאן לתפקיד המאמן הראשי.
כאילו לא חסרות צרות לגארט, דימרקו מארי נפצע וגמר את העונה. הרץ האחורי שימש כסו-שף של רומו מאז פרץ באוקטובר האחרון. זה השאיר את המערכה הקרקעית לפליקס ג'ונס לבדו, ככה שאם נחבר את הכל יחד, נקבל מתכון למנה שתעשה בעיות בבטן לג'רי ג'ונס.
כאן נכנס לתמונה טיבו, שמסמל אולי את המרכיב הסודי שחסר לקאובויס. אותו מרכיב שיהפוך אותם למסעדה יוקרתית שנשארת פתוחה גם בינואר. דאלאס לא צריכה את טים טיבו, היא צריכה את האמונה של טים טיבו. אם דאלאס הייתה מאמינה ביכולות שלה, היא היתה דורסת את מיאמי ולא מנצחת בשיניים. אם ג'ייסון גארט היה מאמין בקיקר שלו, הם היו יוצאים עם ניצחון באריזונה והכי חשוב - אם היא תנצח את שלושת המשחקים הבאים, דאלאס תהיה בפלייאוף. כן, העתיד של הקאובויס בידיים שלהם ואנחנו ברבע הרביעי של העונה- זה הזמן להתחיל לשחק כמו טיבו.
פוטבול בוואלה! ספורט
