אלרואי כהן: עכשיו אומרים שזה ורמוט הבא

היום האחרון בחלון ההעברות של ינואר לפני מעט פחות משנה היה עצבני במיוחד בהפועל תל אביב. הימים היו ימי מלחמת הבעלות על המועדון בין אלי טביב ומוני הראל. טביב משך לכיוון רכישתו של עומר דמארי ממכבי פתח תקוה, אך כשזה לא הסתדר בשל הדרישות הכספיות של המלאבסים, החליט הראל על דעת עצמו לחזק את הקבוצה מבחינה התקפית על ידי צירופו של אלרואי כהן, שפרח בעירוני קרית שמונה ואפילו זומן לנבחרת ישראל באותם הימים.

מוני הראל ואחיו משה ניהלו את כל המו"מ מול בעלי המועדון הצפוני איזי שירצקי ונציגי השחקן לבדם, כשטביב הוכנס לתמונה רק על מנת לאשר את העסקה (מה שעורר את זעמו וגרם לו לעכב את אישור העסקה עד לרגע האחרון). בסופו של דבר נתן טביב את האור הירוק והעסקה הושלמה. אלרואי כהן חתם לארבע שנים וחצי בהפועל תל אביב, שנאלצה להיפרד מ-800 אלף יורו בתמורה ל-80 אחוז מכרטיסו של הקשר ו-20 אחוזים ממכירה עתידית של איתי שכטר, שנרכש על ידי קייזרסלאוטרן תמורת 2.5 מיליון יורו בקיץ.

עכשיו זה נראה רחוק. פתאום סוגיית העברתו וההחלטה לצרפו נראים לא רלוונטיים כשאלרואי כהן נמצא בשיאו. הקשר, שיחגוג בעוד מעט פחות מחודש את יום הולדתו ה-23, עבר תקופה לא קלה מאז הצטרף להפועל תל אביב עמוסת הכוכבים, אבל בתקופה האחרונה הוא מתחיל להזכיר את השחקן שנצץ בקרית שמונה בתחילת העונה שעברה, כשהשער בדרבי וגולאסו ענק מול מכבי חיפה הם רק הדובדבן על הקצפת מבחינתו. רגע לפני משחק העונה מול האקסית שלו, כשביניהם יש לא מעט מטענים, הגיע הזמן להבין דרך העיניים שלו ושל כמה שחקני עבר נוספים מה גרם לשינוי הגדול ולפריצה.

הפתיחה של אלרואי כהן בהפועל תל אביב הייתה לא מרשימה. הקשר הצעיר התקשה להשתלב בקישור הנהדר של האדומים, שכלל כוכבים כמו גילי ורמוט וערן זהבי, וצפה ברוב המשחקים מהספסל. כשהוא כבר קיבל את ההזדמנות (בגלל הפציעה של ורמוט), הוא נראה חסר ביטחון, התקשה להתבלט ולהיות דומיננטי ולא הזכיר בכלום את השחקן הנהדר מקרית שמונה.

ברקע עוד היה הזימון המוקדם לנבחרת ישראל והצבתו בתפקיד זר לו לחלוטין כמגן ימני, מה שעלה לנבחרת בשער חובה מול קרואטיה כשכהן שבר את קו הנבדל של ההגנה. שחקנים בנבחרת מנסים לנקות את כהן מאחריות ואומרים: "לואיס פרננדז החליט לשחק עם שלושה בלמים ושני קיצוניים ופתאום הנבחרת עברה לשחק עם שני בלמים ואלרואי כהן נשאר לשחק כמגן לכל דבר. זה תפקיד שהוא לא מכיר ולא שיחק בו מעולם. פלא שהוא עשה כזו טעות?".

מי שחשב שהעניינים בהפועל ישתנו לאחר העזיבה המאסיבית של שחקנים מהפועל תל אביב בקיץ וחילופי המאמנים התבדה מהר מאוד. בניגוד לעומר דמארי, שנכנס לעניינים מהמשחק הראשון וזכה ישר לחולצת ההרכב, כהן לא זכה במקום בין ה-11 של דרור קשטן במשחקים הראשונים של העונה באירופה, כשיוסי שבחון הועדף על פניו. כהן בקושי קיבל אשראי וחווה פיחות נוסף במעמדו אחרי צירופו של מירקו אורמוש, שנראה מצוין במשחקים הראשונים שלו בקבוצה ותפס את המקום בהרכב. כהן היה מתוסכל ובשיחות עם אנשים בהפועל הוא אפילו דיבר על כך שהוא חייב לקבל דקות משחק בשלב כל כך קריטי מבחינתו בקריירה.

הכל השתנה במחזור השמיני, כשכהן קיבל קרדיט על חשבונו של אורמוש שסבל מפציעה. מאז, ובעיקר אחרי ה-0:6 על הפועל ראשון לציון שני משחקים לאחר מכן, בו בישל פעמיים וכבש שער נהדר, הוא אולי השחקן הטוב ביותר של מוליכת הטבלה הפועל תל אביב. "אני מרגיש מצוין מאז שחזרתי להרכב נגד הפועל פתח תקוה", הוא אומר, "אין ספק שנקודת המפנה שלי בהפועל הייתה במשחק נגד ראשון לציון. זו הייתה הרגשה של בית. פתאום התחברתי לכל הקבוצה, ובעיקר לקהל והרגשתי ממש טוב".

כהן מספר על זמן ההתאקלמות הארוך יחסית ואומר: "בהתחלה אמרתי 'וואו'. שילמו עליי סכום מטורף, ופתאום אני משחק מול אצטדיון מלא ואני נכנס רק בדקה ה-80, ועדיין כולם מצפים ממני לעבור ארבעה שחקנים ולתת שער. הייתי צריך זמן להתרגל לזה, אבל ידעתי שזה יבוא. זה לא היה פשוט מבחינתי. אבל כשהגעתי ידעתי שכך זה יהיה, כי הגעתי לקבוצה שלמה ומלאה בכישרון. לפחות בחצי העונה הראשונה למדתי איך הקבוצה מתנהלת ואיך המועדון מתנהל. זו מנטליות שונה לחלוטין מאשר בצפון ובקרית שמונה. לעבור מהצפון למרכז זה מאוד לא פשוט, אני עשיתי הכל לבד עם בת הזוג שלי. חיפשנו דירה, קנינו רהיטים, התחלנו מאפס. צריך גם להתרגל לחיים ולאנשים במרכז, וזה גם שונה".

מי שעבר תקופת הסתגלות בהפועל תל אביב של דרור קשטן לאחר שהגיע ממועדון קטן כמו מכבי יפו הוא עמרי אפק, שעשה את זה בשנת 1999. "אני זוכר שהגעתי לקבוצה הבוגרת בהפועל הייתי בהלם", אומר אפק שבילה חלק מתקופת הנוער באדום לפני שהושאל ליפו, "התחלתי לשחק אצל דרור רק במחזור העשירי. עברתי תהליך של הסתגלות ולקח לי זמן להבין מה זה מועדון גדול. מבחינת ציפיות ולחץ, זה לא דומה בכלום למועדונים אחרים. פתאום אתה חייב לשמור על רמה גבוהה מאוד כל הזמן ויש לך תחרות קשה. לוקח זמן להסתגל וזה אך טבעי שלאלרואי לקח זמן להשתלב. מה שטוב אצל קשטן זה שהוא תמיד נותן להבין שמי שיעבוד קשה ויוכיח את עצמו בכל אימון וכל משחק - יקבל ממנו את הגב ויהיה מוכן לספוג הכל בשבילו".

ברק בכר, עוזר מאמן עירוני קרית שמונה, ששיחק עם כהן בקרית שמונה, לא מופתע מתקופת ההסתגלות הארוכה של השחקן: "זה היה רק עניין של זמן עד שאלרואי יצליח להיכנס לעניינים. צריך לזכור שהוא הגיע למקום לחוץ מאוד, בו כל הפסד או אפילו תיקו זו רעידת אדמה. ככל שהוא משחק יותר, הוא מקבל יותר ביטחון ומראה מה שיש לו. צריך לזכור גם ששחקן כדורגל זה 80 אחוז ביטחון, וברגע שאלרואי קיבל אותו מקשטן הוא מחזיר ובגדול כי את הכישרון והיכולות יש לו ואין שום ספק לגבי כך". תומר סוויסה, ששיחק עם כהן בקרית שמונה ומככב היום בעירוני רמת השרון מוסיף: "מבחינתי, זה היה עניין של זמן עד שאלרואי יצליח בהפועל. היה ברור שייקח לו קצת זמן להיכנס לעניינים כי זה מועדון גדול וצריך סבלנות ושקט במקום כזה. הפועל נתנו לו את הזמן והסבלנות ועכשיו רואים את התוצאות בגדול והם המרוויחים הכי גדולים".

שחקן בהפועל החמיא מאוד לאלרואי כהן, כשאמר בשבוע האחרון: "אלרואי מזכיר מאוד את גילי ורמוט. גם בהתנהגות שלו, בשקט, ברוגע וברמה האישית וגם על המגרש, בעיקר מבחינת הטכניקה והשליטה בכדור". כששואלים את כהן על ההשוואה, הוא מסמיק ("גילי ורמוט הוא מודל לחיקוי מבחינתי, מכל הבחינות"), אבל האם הוא באמת מסוגל לסחוב את הפועל תל אביב לאליפות כמו שעשה המודל לחיקוי בעונת 2009/10, כשנבחר לשחקן העונה בליגת העל, או שהוא בסך הכל בולט מעל הרבה שחקנים בינוניים בעונה בה רבים מכוכבי ליגת העל ניסו את מזלם מעבר לים? אין ספק שתשובה לשאלה הזו קיבלנו באופן חלקי ב-0:1 של הפועל בחוץ על בני סכנין, משחק בו האדומים שיחקו רע מאוד, אבל כהן הצליח לבשל והיה בין היחידים בהפועל שנראו טוב. מסוג ה-0:1 האלה במגרשים קשים, ששווים אליפות.

בהפועל נותנים קרדיט לקשטן בהצלחה של כהן. "בהתחלה, כשקשטן הגיע בקיץ, לשחקנים הצעירים היה קשה לעכל ולהבין אותו", מספרים שחקנים בהפועל, "היה ממש דיסטנס בינו לבין השחקנים שהוא לא מכיר, בעוד עם אחרים שהוא מכיר כמו וואליד באדיר או סלים טועמה, הוא הרשה לעצמו להיות נוח יותר. אבל ברגע שקשטן ראה שהוא יכול לסמוך על השחקנים הוא שיחרר את הרסן מעט יותר ונותן להם הרבה ביטחון וגב". משה סיני, שהיה עוזרו של קשטן בנבחרת וסמל בהפועל תל אביב אומר: "אלרואי כהן הוא בחור חרוץ ותמיד היה שחקן שעובד ומשקיע המון על המגרש. אלה הדברים שדרור הכי אוהב אצל השחקנים שלו ולאלרואי כהן יש בסיס טוב מאוד של כדורגל, הוא רק היה זקוק לביטחון ואת זה הוא קיבל מדרור דרך ההרכב ודקות המשחק".

אפק מוסיף: "את האיכויות הגבוהות שלו ראינו כבר בקרית שמונה. מה שהיה צריך לראות זה מה שהוא יכול לעשות במועדון גדול כמו כמו הפועל. כבר נכון לעכשיו, אלרואי עשה מספיק דברים כדי לקרוא לו שחקן מוביל בקבוצת צמרת ורואים את זה במספרים שלו (שלושה שערים וחמישה בישולים, ר.פ). אם עד עכשיו תמיד הדברים בהפועל הגיעו רק מטוטו תמוז ודמארי, פתאום קבוצות מתחילות לשים הרבה יותר דגש על כהן וזה אומר שהוא שחקן משמעותי מאוד בקבוצה גדולה".

כהן עצמו, ששמו הוזכר לאחרונה כמי שנמצא תחת מעקב של סקאוטים מוולפסבורג הגרמנית, טוען שהוא מאושר בהפועל ולא רואה סיבה לעזוב. בטח לא בינואר. "ברור שזה מחמיא, אבל אני לא שמעתי על שום דבר חוץ ממה שקראתי בתקשורת", הוא אומר, "אבל מה יש לי לדבר על מעבר בכלל? עוד לא עשיתי שום דבר בהפועל. אני נהנה כאן ורוצה להצליח ולהישאר עוד הרבה זמן. מה רע לי כאן שאני צריך לעזוב? כל כך הרבה זמן חיכיתי להיות חלק מההרכב, אז אני אלך? לא יודע אם אני שחקן מוביל או מישהו שיכול לסחוב קבוצה לאליפות, אני גם לא אוהב לדבר במונחים כאלה או להשתחצן. אני רוצה להוביל את הפועל יחד עם שחקנים נוספים ורוצה להיות חלק מרכזי בהצלחה. עכשיו, כשאני לא חושש שכל טעות תוציא אותי החוצה, אני יותר רגוע ויכול להראות את היכולת האמיתית שלי".

הפועל תל אביב בוואלה! ספורט