זה היה אמור להיות יום מרגש. הפתיחה הרשמית של מועד ההעברות הייתה צריכה להיות אחד מרגעי השיא של עונת השביתה, הגונג שמתחיל שבועיים מרתקים שמשנים את פני הליגה. אבל אז הכל התבלבל מחדש ופתאום אנחנו שוב מדברים במונחים של הטלת פצצות, של חורף גרעיני.
סתם שתדעו, כבר הייתה כתבה מוכנה על ההחתמה המעניינת של שיין באטייה במיאמי, על ההצטרפות של קרון באטלר לקליפרס, על חוק אמנסטי המסובך, על כך שרון ארטסט קורא לעצמו מטה וורלד פיס, על השחקנים שתקועים בסין. אבל כל זה הפך לשולי במהלך הלילה שבין חמישי לשישי, לילה שהחזיר אותנו לתמות הגדולות ולמאבק בין הבעלים לשחקנים.
מה שכן נשאר רלוונטי מהכתבה המקורית שהכנתי זו הנקודה הבאה - רק שבועיים עברו מאז שכולם דיברו על הצורך בשפיות, על שיטה שתאפשר להשיג שחקנים במחירים שפויים, על דרך לאפשר תחרותיות כך שלא כל הכוכבים יתקבצו בקבוצות של השווקים הגדולים. מה נשאר מזה היום? כלום. טייסון צ'נדלר, סנטר בן 29 שהפסיד 76 משחקים בשלוש העונות האחרונות, כבר מקבל הצעות של 60 מליון דולר ל-4 שנים.
כדי להרגיז עוד יותר, צ'נדלר צפוי לקבל את ההצעה הפחות טובה של הניקס, כדי להגיע לעיר הגדולה עם הכוכבים הגדולים. מארק גאסול, ננה ודיוויד ווסט בדרך הבטוחה לסכומים דומים ולמערך שיקולים דומה.
במקביל, כוכבי קיץ 2012 מבהירים לקבוצות שלהם שהם לא מתכננים להישאר. דוויט הווארד כנראה יכריח את אורלנדו, בסופו של דבר, לאבד פעם נוספת את הסנטר הטוב בליגה. אבל את ההצגה בימים האחרונים גנב כריס פול, שבניו אורלינס, קבוצה נטולת בעלים שבעצם שייכת לליגה כרגע, החליטו לחפש לו טרייד כמה שיותר מהר. למרות שלקבוצות כמו גולדן סטייט והקליפרס היה יותר מה להציע, השמועות שלחו אותו לאחד משלושה יעדים - הלייקרס, הניקס או הסלטיקס.
ואז הגיעה הידיעה: פול נשלח ללייקרס בטרייד משולש. החלקים המרכזיים בעסקה: פאו גאסול עובר ליוסטון, למאר אודום, קווין מרטין ולואיס סקולה לניו אורלינס. במבט ראשון, טרייד הוגן וסביר - הלייקרס מוותרים על אחד משחקני הפנים הטובים בעולם ועל עוד שחקן משמעותי, יוסטון מקבלת כוכב אמיתי, ניו אורלינס מרוויחה שלושה שחקנים ראויים.
אבל מבט מעמיק יותר מבהיר שמדובר במהלך תמוה במיוחד של דל דמפס, האיש שחשב שהוא החזק בהורנטס. מי שמחפש הסבר איך הטרייד הזה מסתדר מבחינת חוזים, בתשובה לשאלה הזאת טמונה הנקודה המרכזית - ניו אורלינס לא שולחת ללייקרס רק את פול, לפי הדיווחים היא תכננה להוסיף גם 11 מיליון דולר בטרייד אקספשן - סכום משלים בטריידים שקבוצה יכולה להשתמש בו במהלך השנה הבאה כהשלמה לטרייד אחר. טרייד אקספשן משמעותי, זה פרס רציני שקבוצות רבות מעדיפות לקבל במקום שחקן בטרייד.
במילים אחרות - במקום להיעזר בערך של כריס פול כדי להכריח את הלייקרס לספוג חוזה מוגזם, למשל את זה של אמקה אוקאפור, דמפס הוסיף צ'ופר עם ערך גבוה מאוד עבור הלייקרס. כי הטרייד אקספשן הזה הוא הדרך היחידה בה האימפריה מלוס אנג'לס הייתה יכולה להתארגן למהלך הבא, בו היא מביאה את דוויט הווארד. טרייד של הווארד והחוזה המופרך של הידו טורקוגלו תמורת אנדרו ביינום והטרייד אקספשן עשוי להיות האופציה הטובה ביותר שיש לאורלנדו לקבל משהו משמעותי תמורת הסנטר שהחליט לעזוב. בלי האקספשן לא היה ללייקרס סיכוי להביא את שני הכוכבים הגדולים ביחד.
אפשר לתהות גם על ההיגיון בטרייד הזה מכל הכיוונים. אם אכן הווארד וטורקוגלו יגיעו יחד עם פול ללייקרס, כדי להשאיר את כל הכוכבים משפחת באס תיאלץ לשלם מיסים אסטרונומיים החל מ-2013 עוד לפני שתשלים סגל ראוי. יוסטון מקבלת שחקן שלא נשארו לו שנים רבות בטופ, ניו אורלינס מביאה שלושה שחקנים שנראים בתחילת הסוף של שיא הקריירה שלהם ולכולם חוזים גבוהים, ממש לא השחקנים הנכונים לקבוצה בבנייה, וגם לא כאלה שיהפכו אותה לתחרותית כרגע.
אבל התמונה הגדולה היא זו - שבועיים אחרי שדיוויד סטרן הוביל את הבעלים לחתימת הסכם חדש שאמור לאפשר שוויוניות ושפיות תוך התנגדות של רבים מהם שחשבו שההסכם נטול שיניים, ותוך כדי שהבעלים מתכנסים כדי לחתום על ההסכם, הקבוצה שבבעלות הליגה מעורבת במהלך שהתוצאה המתבקשת שלו היא יצירת שלישיית סופרסטארים נוספת אצל הקבוצה הכי מעוטרת ב-NBA מהשוק הכי גדול. אפשר להבין למה לחלק גדול מהבעלים, ואולי גם לסטרן, יצא עשן לבן מהאוזניים כשהם שמעו על המהלך המתגבש.
להבין את הכעס בהחלט ניתן. לקבל את התגובה - ממש לא. ההחלטה של סטרן לבטל הסכם שכבר נוצר היא כנראה הגרועה ביותר שניתן היה לקבל. כפי שהגדיר זאת צ'אד פורד מ-ESPN - הליגה מנעה התנגשות בקרחון על ידי התנגשות בקרחון גדול יותר. אם הוא נתן לדמפס חופש מוחלט לבצע מהלכים, הוא לא יכול לבטל את החופש הזה ברגע שהמהלכים לא מוצאים חן בעיניו.
החטא הקדמון הוא שקבוצה ב-NBA שייכת לליגה ולא מוצאת בעלים כבר כמעט שנה. רצה הגורל והקבוצה הזאת מחזיקה גם באחד השחקנים המבוקשים בעולם. המלכוד ברור: אי התערבות של סטרן אומרת שלבעלי המאה - שאר הבעלים בליגה - אין דעה על מהלכי הקבוצה. התערבות של סטרן ושאר הבעלים במהלכים של ניו אורלינס יוצרת ניגוד אינטרסים מסועף כל כך, שלא ברור מאיפה להתחיל למפות אותו. איכשהו, סטרן הצליח ליפול לשני הבורות האלה ביחד.
מה עכשיו? אף אחד לא יודע (נכון לכתיבת שורות אלה, לפחות). האם, כפי שהכריזה, הליגה באמת מסוגלת לבטל טרייד שכבר סוכם, לאחר שהשחקנים כבר קיבלו הודעה עליו והתחילו להתכונן למעבר לקבוצה החדשה? בכלל לא בטוח. כריס פול כבר בודק מהלך משפטי, אבל גם בלי התערבות חיצונית יהיה קשה מאוד להעביר החלטה כזאת בתקשורת ובקהל. האם סטרן באמת מאמין שהוא יבטל את הטרייד, עוד שבוע דמפס יסכם עם גולדן סטייט, פול יעבור לשם והכל יהיה בסדר? אני לא רואה את זה קורה. ואם הוא יחליט כן להעביר את הטרייד, אולי עם תיקונים קטנים, האם הבעלים יתנו לו? למי, בעצם, מותר לאשר את הטרייד? האם לדרישה של הבעלים להצביע עליו יש תוקף חוקי? כי בסך הכל ההיגיון אומר שכן.
אז במקום לפתוח עונה בהתרגשות, מועד ההעברות נפתח בטעם מר מאוד. בלי קשר למה שיקרה עכשיו, ההתערבות הפתאומית של הליגה לביטול טרייד שכבר סוכם זה מהלך מבזה שמשאיר סימני שאלה כבדים. אם סטרן יתעקש למנוע מהלייקרס לבצע את המהלך שלדעתם (בין אם בצדק או לא) יאפשר להם להישאר רלוונטיים בשנים הבאות, זה יהיה שיא חדש שישאיר יותר מדי אנשים עם תחושה שהליגה איבדה ערך. המשך יבוא, כנראה יותר מאחד.
טייסון צ'נדלר קרוב לחתימה בניקס
שיין באטייה חתם במיאמי
אזור ה-NBA בוואלה! ספורט