קצת פחות משלושה חודשים לפני שנחת בהפועל עכו, סטפן שצ'פוביץ' (21) אמור היה להגיע לכוכב האדום בלגרד. הצדדים כבר היו קרובים לסיכום, אבל משהו השתבש בדרך. הסיבה הרשמית לכך הייתה פערים כספיים, אבל מתחת לפני השטח החלו שמועות שזו לא הסיבה האמיתית: שצ'פוביץ', שגדל בפרטיזן, ידע שמעבר כזה יוקיע אותו לעד אצל האוהדים המקומיים, ובמיוחד לאור העובדה שאביו, שמאמן את קבוצת הנוער של פרטיזן, ואחיו, שמשחק בקבוצה הבוגרת, נמצאים בצד השני של המתרס. הזמן עבר, שצ'פוביץ' המשיך לחפש את עצמו, ובסופו של דבר נחת בזרועותיה החמות של הפועל עכו, שם הוא מצא את מקומו.
בניגוד למקרים אחרים שבהם זרים שמגיעים לארץ מתגלים ברוב המקרים כעוד זרים בינוניים, שצ'פוביץ' הצליח להשאיר חותם כמעט מהרגע הראשון שהוא הגיע. הכישרון הגדול שטמון בו סוף סוף מתפרץ אחרי שבמועדונים ששיחק עד היום, ביניהם סמפדוריה וקלאב ברוז', קשה היה להתרשם שמדובר בחלוץ מבריק. חוסר ההשתלבות שלו מבחינה מקצועית הביאה אותו לתחנה העכואית, שממנה הוא כמובן מקווה לחזור לבמה המרכזית של הכדורגל. בראיון לוואלה! ספורט הוא משתף לגבי הקשיים שחווה עד היום, התקוות להמשך הקריירה וכמובן התקופה הנוכחית שבה הוא פורח.
***
לפני קצת יותר משנה מצא את עצמו שצ'פבוביץ' נעול בתוך חדר ההלבשה אחרי משחק ידידות של קלאב ברוז'. במשך דקות ארוכות הוא דפק על הדלת כשאף אחד לא שמע אותו מכיוון שכולם עזבו את האיצטדיון, וגם הניסיון שלו לצאת דרך חלון קטן לא ממש צלח. בסופו של דבר, דווקא אחד הצופים במשחק שמע את הזעקות של הסרבי הצעיר מחדר ההלבשה, והוא חולץ. הסיפור הזה מלמד אולי יותר מכל על חוסר ההשתלבות שלו אצל מי שקיוותה לקצור את פירות ההבטחה ושילמה תמורתו לא פחות מ-572 אלף ליש"ט.
שצ'פוביץ', שנמנה על סגל הנבחרת הצעירה של סרביה ונחשב לאחת ההבטחות הגדולות אחרי שהבקיע כבר שלושה שערים בשמונה משחקים, זכה להבקיע גם מול הנבחרת הצעירה של גיא לוזון בחודש פברואר השנה כאשר שתי הנבחרות קיימו משחק הכנה, והסרבי הצעיר כבש את שער הניצחון בבלומפילד. "אני מרגיש פה טוב. בהתחלה כשהגעתי היו לי קשיים, לא הכרתי את השחקנים, רק את מרינקוביץ' ודוידוב, אבל עכשיו זה שונה. אני משחק טוב והקבוצה משחקת טוב", הוא מספר.
שצ'פוביץ' הוא כאמור בנו של חלוץ העבר של פרטיזן בלגרד, סלאג'ן שצ'פוביץ', המשמש כיום כמאמן נוער בפרטיזן, ואחיו הצעיר יותר מרקו נחשב לכישרון מבטיח כחלוצה של הקבוצה הסרבית. סטפן החל את הקריירה שלו גם כן בפרטיזן, הקבוצה שבה גדל גם בויאן שראנוב, שוערה של מכבי חיפה שאליו נגיע בהמשך, אבל הושאל למלאדי רדניק ולסופוט בלגרד לתקופות קצרות. משם הוא נדד עד איטליה אל סמפדוריה, אבל בשל גילו הצעיר הוא לא זכה להזדמנויות ומהספסל הוא ראה את אנטוניו קסאנו וג'יאמפאולו פאציני מסיימים במקום הרביעי בליגה. "זו הייתה התנסות טובה בסמפדוריה. שיחקו שם שחקנים גדולים כמו קסאנו, אבל הייתי צעיר מדי, ואני מקווה יום אחד לחזור לאחת הליגות הגדולות באירופה, אולי לאיטליה", הוא מפנטז.
למרות מיעוט ההזדמנויות, שצ'פוביץ' משך את עיניהן של יובנטוס, צ'זנה וגנואה, ואחרי שסמפדוריה החליטה שלא לממש את האופציה שהייתה לה עליו, התחנה הבאה שלו בקריירה הייתה בקלאב ברוז', במה שנחשבה לעסקה המשמעותית ביותר של הקבוצה הבלגית, שרכשה אותו לשלוש שנים עם אופציה לעונה נוספת. "הסיכוי להצליח לשחק בקבוצה בלגית משך אותי הרבה יותר מאשר להישאר שנה נוספת באיטליה", הסביר את העזיבה של ארץ המגף במסיבת העיתונאים שבה הוצג. "אני רוצה לעזור לקבוצה החדשה שלי לזכות באליפות ואולי בעונה הבאה להגיע לליגת האלופות". אלא שהבועה הזו התנפצה לשצ'פוביץ' בפרצוף. החלוץ שיחק ארבעה משחקי ליגה בלבד בקלאב ברוז' ושלושה משחקים באירופה, ומשם הושאל לקורטרייק, כשגם שם הוא לא קיבל יותר מדי הזדמנויות.
"הייתה לי תקופה קשה בקלאב ברוז'", הוא מסביר היום במבט מפוכח יותר. "הגעתי כהעברה גדולה לבלגיה, אבל היה קשה לי שם מכיוון שהמאמן (אדרי קוסטר, א.ק) לא האמין בי וביליתי רוב הזמן על הספסל. אני עד היום לא יודע למה זה קרה, אבל בכל ההזדמנויות ששיחקתי, הייתי טוב ולא קיבלתי הסברים. הבקעתי שער בליגה האירופית נגד פאוק סלוניקי, אבל אחרי זה לא שיחקתי. המאמן לא אמר לי שום דבר. וזו הייתה תקופה קשה כי התאמנתי קשה ולא שיחקתי".
***
אלא שבניגוד לתחנות הקודמות שלו, בעכו ההתאקלמות הייתה מהירה יחסית. שלושה שערים בשבעה משחקים זו תפוקה שבהחלט גורמת לו להיות מרוצה, אבל כלל לא מספקת אותו. "אני יודע שאני יכול לכבוש יותר, לא יודע להגיד כמה, אבל מבחינת כמות השערים שהבקעתי עד עכשיו, אני שבע רצון", הוא מספר. "אני מקווה להבקיע כמה שיותר שערים, אבל כרגע אני שמח בעיקר שאני משחק טוב". ואם חשבתם שאחרי השער שהוא הבקיע נגד מכבי תל אביב, יש לו כוונה לעצור נגד מכבי חיפה, אתם טועים. "אני יודע שהמשחק נגד מכבי חיפה יהיה קשה יותר מאשר זה מול מכבי תל אביב, אבל אנחנו משחקים טוב עכשיו. אם נשחק ככה, גם האליפות אפשרית".
שצ'פוביץ', שמתגורר בנהריה, מרוצה גם מהחיבור של הקבוצה לקהל, ובמיוחד על רקע הקמת האיצטדיון החדש: "העובדה שאנחנו משיגים תוצאות טובות גורמת לקהל להתחבר אלינו. האוהדים מגיעים לאיצטדיון ודוחפים אותנו. אני לא מתפלא, כי אנשים לא רוצים לשבת בבית אלא מעדיפים להיות קרובים לקבוצה, וזה מאוד עוזר לנו. אני מקווה שגם נגד מכבי חיפה יגיע קהל רב". כפי שהבנתם, שצ'פוביץ' מאמין שהשנה הכל אפשרי: "יש פה ליגה טובה, זו ליגה פתוחה וזה היתרון שלה. כל קבוצה יכולה לנצח קבוצה אחרת, כמו שקרית שמונה ניצחה את מכבי חיפה או כמו שאנחנו ניצחנו את מכבי תל אביב". לשצ'פוביץ' יש גם מילים חמות על שראנוב, אותו הוא מכיר מבלגרד: "הוא שוער מצוין, ולמרות שאני לא מכיר יותר מדי את דוידוביץ', אני יודע ששראנוב צריך לשחק ולהיות השוער הראשון של חיפה. הוא שוער מצוין, ואני מקווה שהוא ימשיך לעמוד בשער ולהוביל את חיפה".
מלבד הגעה לקבוצת צמרת באירופה, החלוץ מפנטז על זימון לנבחרת הבוגרת: "אני בטוח שההזדמנות שלי תגיע. היו לי משחקים טובים בנבחרת הצעירה, אפילו הבקעתי שער בבלומפילד, וכרגע הנבחרת שאני משחק בה נמצאת במקום הראשון בבית המוקדמות. אנחנו מקווים כמובן להעפיל לטורניר בישראל, ומבחינת הבוגרת המצב הוא טוב כי כמה חלוצים בני 33 ו-34 פרשו, ושחקנים צעירים יאיישו את העמדות האלה, לכן אני אופטימי". על רקע העובדה שסרביה לא תשחק ביורו הקרוב, אחרי שהיא סיימה את המוקדמות בפיגור אחרי איטליה ואסטוניה, שצ'פוביץ' מודה: "בלי וידיץ' וסטנקוביץ' הנבחרת שונה. הם כבר לא משחקים בנבחרת, והייתה אכזבה גדולה מזה שלא עלינו ליורו אחרי שהיינו בדרום אפריקה. אני מקווה שלפחות לברזיל נזכה להגיע".
בסופו של דבר נדמה שעכו ברת מזל שיש לה את שצ'פוביץ'. החלוץ שהגיע כהעברה חופשית וחתום עד לסיום העונה הוא פחות או יותר הגניבה של הקיץ הזה, ואם היא תמשיך לדעת להשתמש בו נכון, אולי היא גם תוכל להגיד שאת אבן הדרך המשמעותית ביותר בקריירה שלו, שצ'פוביץ' עשה אצלה.
