אורנה אוסטפלד, מנג'ר קבוצת כדורסל הנשים של רמת השרון - איך את מסכמת את שביתת השחקניות הישראליות?
מה יש לסכם? אתמול השחקניות הישראליות שבתו, היום המקדוניות עושות עיצומים, בשבוע הבא האסקימוסיות יתפטרו... אין לזה שום קשר לעבודה שלי.
זה לא הרושם שמתקבל ממה שהשובתות אמרו, גם לא מתקשורת הספורט. אנשים טוענים שאת אחת הסיבות העיקריות לשביתה, שאת מתעקשת על ארבע זרות רק כדי לפגוע באליצור רמלה, שאת מבזה את השחקניות הישראליות - לדעתך כל זה לא קשור למציאות?
זה לא עניין של דעה. אני לא אשמה בכך שכמה בחורות מחליטות, על דעת עצמן, שמגיע להן לשחק אצלי. עולה בדעתך ללכת להפגין מול משרדי ESPN במחאה על כך שלא מעסיקים אותך שם? הם לא חייבים לך כלום כמו שאני לא חייבת כלום לשחקניות הישראליות. אם הן חושבות ששביתה תעזור להן, אין שום בעיה. אני בעד שוק חפשי וכל עוד אדם יכול לשפר את מצבו באמצעים חוקיים, שילך על זה. שרק לא יתבכיין אחר כך, אם השוק ידחה אותו ויגיד שהוא לא מתאים. ספורט מקצועני הוא לא לשכת רווחה. מי שמאשים אותי בשביתה יכול באותה מידה להאשים אותי בעליית מחירי הקוטג'.
ובכל זאת, הגבת לשביתת השחקניות בחריפות הרבה יותר גדולה מאשר לבעיות בשוק מוצרי החלב.
הכעס שלי כלפיהן לא היה על עצם השביתה, שיכולה מצידי להמשך עד שלשי דורון יהיו נכדים. חורה לי שהן מנסות להפריע לעבודת הקודש שאני וחברותי במנהלת הליגה עושות. רוצה לשחק כדורסל? תמצאי קבוצה שמוכנה להחתים אותך. לא מצאת? העולם גדול וכל חברת סלולר תשמח להעסיק אותך כמוקדנית או דיילת מכירות. לכי לאן שתרצי, אל תקלקלי לאחרים.
אבל הבנות טוענות שבלי שחקניות ישראליות, אין משמעות לליגה ישראלית.
תספר את זה לג'יה פרקינס, שבלי המשחקים פה מי יודע איפה הייתה מתגלגלת היום. תספר למאוריטה ריד, ילדה מתוקה שאני הוצאתי בציפורניים מהרחוב והבאתי לקבוצה. תדבר עם אשלי שילדס, קלי גריפין, ג'ורי דיוויס... רק בליגת העל יש לנו יותר מארבעים בחורות מקסימות שמקבלות מסגרת, ושכר הוגן, ותקווה, בחורות שבמקום להיות זרוקות בפרברים של בולטימור ושיקגו ודטרויט ולהידרדר מי יודע לאן, עובדות למחייתן ומרגישות מוערכות. איך אפשר להסתכל על כל הברכה הזו ולהגיד שאין לה משמעות? אי אפשר לשפוט הכל בפריזמה צרה של ספורט מקצועני, יש פה גם עניין של אנושיות. אתה מבין למה אני כועסת?
האמת, לא כל כך. למה קבוצה מרמת השרון צריכה לתת פרנסה ותקווה לבחורה מדטרויט?
קודם כל, השאלה מקוממת. זה כמו שתשאל, למה עורך דין מכפר שמריהו צריך לעזור לאם חד הורית בירוחם. מי שיש לו, נותן למי שנזקק. דבר שני, לא מדובר פה בצדקה. בארצות הברית יש בחורות מוכשרות שרוצות לשחק כדורסל, בישראל יש קבוצות שצריכות שחקניות - זה מצב של win win, אנחנו עוזרים להן והן עוזרות לנו.
נשמע נהדר, באמת, אבל למה התהליך הזה צריך להיות מתודלק בכסף ציבורי ישראלי? את רוצה להפעיל קבוצת כדורסל, אשלי שילדס רוצה לשחק כדורסל - יופי לשתיכן, אבל למה החיבור הזה צריך להיות מתוקצב על ידי האזרח הישראלי?
בגלל שכדורסל הוא פעילות קהילתית וזה רק טבעי שהקהילה תומכת במפעל שמביא לה שמחה ועניין. תחשוב מה עושה לילדה ברמלה הידיעה שקבוצה מרמת השרון זכתה באליפות אירופה, איזו תקווה זה נותן לה, איזו מוטיבציה לשחק.
כלומר, הילדה מרמלה תגיד לעצמה "כשאהיה גדולה אוכל להיות פורשה פיליפס, או אשלי ווקר, או טנישה רייט, או טיפני ג'קסון"?
לגמרי. זה מעגל של הישגים שמביאים גאווה שמתורגמת לפעילות קהילתית ומצויינות אישית, שמביאות עוד הישגים.
אבל לאיזו קהילה מביא הכדורסל שלך גאווה? למשחקים מגיעים 200 צופים במקרה הטוב, את שידורי הטלויזיה והרשת אף אחד לא רואה. נראה שהקהילה אמרה את דברה בצורה מאד נחרצת, אז למה היא צריכה לממן תחביב שלא מעניין אותה?
סליחה, אבל השאלה שלך אבסורדית. זה כמו שתגיד שאמא לא צריכה לטייל עם תינוק, כי הוא לא יודע ללכת. איזה ענפי ספורט צריכה הקהילה לממן - את אלה שכבר מצליחים, או את אלה שזקוקים ליד מושטת וקצת טיפוח ודחיפה? איפה הייתה מדינת הרווחה עם גישה חזירית כזו, לתת הכל למי שבמקום הראשון ולהניח לכל השאר לגווע ברעב?
רגע אחד, מה קרה לעקרון השוק חפשי שעליו דיברת קודם? זוכרת - שאם השחקניות הישראליות לא מצליחות להתמודד עם הזרות, שישתפרו או יפרשו? למה לא להחיל את העקרון הזה על כדורסל הנשים? אם הקהל לא מתעניין בקבוצה שלך, אולי את צריכה לסגור אותה וללכת לעבוד בחברת סלולר? למה שלא תתחרי עם ענפים אחרים על משאבים ציבוריים?
בבקשה, אני מוכנה להתמודד, אבל צריך לתת לנו תנאי פתיחה הוגנים. אנחנו מתחילות מעמדת נחיתות ולכן מגיעה לנו דחיפה. כל עוד נשחק עם ישראליות, הרמה תישאר נמוכה והענף לא ימריא. הסיכוי היחיד שלנו להגיע לקהל הרחב הוא אם נזרוק את השחקניות המקומיות ונביא מספיק אמריקאיות וסרביות וקרואטיות כדי שהמשחקים יהפכו אטרקטיביים ונוכל להתמודד באירופה. את זה הישראליות לא מבינות, ובמו ידיהן כורתות את הענף שעליו הן יושבות.
כלומר, הסיכוי היחיד שלהן לשחק כדורסל מקצועני בארץ הוא אם הן יפסיקו לשחק כדורסל מקצועני בארץ?
בדיוק. זה כל כך פשוט שצריך להיות טיפש או מרושע כדי לא להבין.
וכמה זמן צריך להמשיך את הניסוי הזה? עד מתי צריך להשקיע כסף ציבורי בשחקניות מחו"ל שבאות לישראל ומשחקות מול יציעים ריקים? יש איזה תאריך יעד שאחריו אפשר יהיה להכריז על הצלחה או כשלון?
לא.
אורנה אוסטפלד לא התראיינה לכתבה זו