טים טיבו הוא הקוורטרבק הכי גרוע בליגה. טים טיבו הוביל דרייב מדהים שניצח את מיאמי דולפינס, ועוד דרייב מדהים שניצח את ניו יורק ג'טס. סתירה לוגית? אולי לכל בן אנוש, אבל מי אמר שטיבו הוא בן אנוש?
את טיבו האיש, המשיח והאגדה - מעריצים או מתעבים. או שחושבים שהוא שחקן פוטבול לגיטימי, או שחושבים שהוא הקוורטרבק הכי גרוע בכל הזמנים. סליחה, בעצם, חושבים שהוא לא ממש קוורטרבק. אין אמצע, ולכן לא מפתיע שאחרי שלושת המשחקים האחרונים (שכולם הסתיימו בניצחונות), שני הצדדים מתבצרים בעמדתם. באופן מפתיע, שניהם צודקים.
טים טיבו מודל 2011 הוא באמת קוורטרבק מהגרועים שיש, שחקן עם מכניקת זריקה גרועה וחוסר דיוק משווע. אחוזי ההשלמה שלו מגרדים את התחתית ובכל משחק מחדש רואים איך הוא מפספס בקילומטרים שחקנים חופשיים. בליגה שנוטה לכיוון המסירה, הוא ללא צל של ספק המוסר הגרוע ביותר. אבל הברונקוס הפכו לקבוצה מנצחת, עם ארבעה ניצחונות בחמישה משחקים, מהפך מוחלט לקבוצה שב-18 משחקים לפני כן ניצחה רק ארבע פעמים.
יכול להיות שצריך רק להאמין, אבל השאלות רבות: איך שחקן שבעליל אינו מוכן לליגה נבחר בסיבוב הראשון בדראפט? איך הוא מצליח לנצח עם התקפה מוגבלת וחד מימדית? מדוע הוא השחקן הכי מדובר באמריקה, יותר מבריידי, מאנינג ושחקנים מוכשרים ממנו? מה הופך אותו למי שהוא הגיבור האולטימטיבי שהמונים מעריצים ולא פחות שונאים?
בזמן שאביו המיסיונר היה בשליחות הכנסייה בפיליפינים, אמו של טיבו היתה בהריון. היא נדבקה בווירוס קשה והגיעה למצב של סכנת חיים. הרופאים המליצו על הפסקת ההריון בגלל המחלה וגם משום שהתרופות עלולות להשפיע על העובר, אבל בהיותה נוצרייה אדוקה היא סירבה להפיל, וב-14 באוגוסט 1987 ילדה תינוק בריא טימותי ריצ'רד טיבו. לנושא הזה של ההפלות עוד נחזור בהמשך.
טים וארבעת אחיו גודלו בבית בשיטת home school במקום ללכת לבית הספר, לפי החוק בארצות הברית, ילדים שלא הלכו לבית הספר חייבים לשחק רק בקבוצת בית הספר שבמחוז שלהם. אבל שם רצו להסב אותו מעמדת קוורטרבק, ולכן אמו שכרה דירה בעיר אחרת ועברה איתו לשם, כדי שיוכל לשחק בתיכון אחר, בתור קוורטרבק. ההצלחה שלו שינתה את החוק במספר מקומות, רק עוד אחת מהשפעות טיבו על הציבור האמריקאי.
בכל מקרה, זה הפך להיות המוטיב שמלווה את טיבו לכל אורך דרכו הספורטיבית. בכל שלב שבו אמרו לו שהוא לא מספיק טוב להיות קוורטרבק הוא התעקש ואז הצליח לעשות זאת באופן הטוב ביותר. רוצים להסב אותו לתפקיד אחר בתיכון? הוא ימצא תיכון שיקבל אותו ויוביל אותו לאליפות. לא מאמינים בו בקולג'ים? הוא ייקח אליפויות, תואר הייזמן (מצטיין ליגת המכללות) וייחשב לאחד משחקני המכללות הגדולים אי פעם. הוא לא יודע למסור והתקפת האופשן (שבה קוורטרבק מקבל כדור ישירות ובוחר אם למסור או לרוץ, נוסחה נהוגה במכללות) לא יכולה לעבוד במקצוענים? יש לו שלושה ניצחונות רצופים ב-NFL.
התופעה הזו מוציאה הרבה פרשנים מדעתם, משום שלא יכול להיות שהתקפת האופשן תעבוד במקצוענים. הם הרי כבר הסבירו שהבחירה בטיבו בסיבוב הראשון בדראפט 2010 היתה הזויה כי הוא לא מתאים להיות קוורטרבק, ומול ההגנות האתלטיות והמהירות ב-NFL אי אפשר להצליח בשיטת המשחק הזאת. והם כמובן צודקים. מול ניו יורק ג'טס היו מהלכים שבהם הסילונים צופפו את האמצע עם תשעה שחקנים ופשוט עצרו את כל מה שטיבו ניסה לעשות. כדי לראות את ההתקפה של דנבר ברבע השני והשלישי היה צריך כדור חזק נגד בחילות.
אבל יש רק עניין קטן משחק פוטבול נמשך ארבעה רבעים, וכאן מגיע תור המעריצים: שלוש מסירות מדויקות מתוך חמישה ניסיונות ל- 35 יארד ושש ריצות ל- 57 יארד. דרייב של 95 יארד כולל הצלחה בשלושה מצבי דאון שלישי וניצחון גדול, 13:17 על הג'טס. כל זה מחזיר אותנו למסקנת הפתיחה של הכתבה - טיבו הוא קוורטרבק גרוע, אבל הוא קוורטרבק מנצח. לכל זה תוסיפו את העובדה שהוא לא מהסס לנפנף באמונה הדתית החזקה שלו, באהבה האין סופית לישו וגם בהתנגדות המוחלטת להפלות, ותקבלו את הספורטאי הלא-כוכב היחיד בארצות הברית שמקבל יחס של סופרסטאר.
המעריצים של טיבו לא מדברים במונחים של כוכבות, המושגים שלהם גדולים מזה. בעיני רבים הוא חצי בן האלוהים, ואם אתם לא מאמינים תבדקו כמה חולצות שלו נמכרות עם השם "ג'זס" במקום השם שלו. מדובר פה ברמה אחרת של התייחסות, וכל זאת לשחקן שזורק כמו הבן של השכן.
ובאמצע כל הקלחת הזאת נמצאים אוהדי דנבר שלא ממש יודעים מה לעשות ואיך לאכול את ההצלחה הזו. בדראפט הקרוב ייבחרו לפחות שלושה קוורטרבקים שצפויים להיות טובים מאד. הסיכוי לקחת קוורטרבק שישלים את המהפך שדנבר עוברת השנה נראה באופק, אחרי פתיחה של ניצחון אחד וארבעה הפסדים ולוח משחקים מאיים בהמשך הדרך. ב-NFL אין הגרלות, הקבוצה בעלת המאזן הנמוך ביותר זוכה בבחירה הגבוהה ביותר ודנבר נראתה בדרך לבחירה גבוהה. אלא שאז הגיע המשיח וניפץ את כל התחזיות, ברמה האישית והקבוצתית.
איך מרגיש אוהד הברונקוס בימים כאלה, תשאלו? המשחק מול הג'טס הוא דוגמה מייצגת הנפת ידיים ושמחת ניצחון, ואז השאלה "למה לעזאזל אני חוגג". התשובה לכך עדיין לא ברורה. לפני העונה אוהדי הברונקוס רצו שטיבו יקבל הזדמנות. יפתח 4-5 משחקים, יראה מה הוא באמת שווה ואז להמשיך הלאה ולבחור את הפרנצ'ייז קוורטרבק, בלי כל ההופלה של עדת המעריצים שלו. הוא פתח בינתיים בחמישה משחקים. והראה לנו מה הוא שווה. או שלא, תלוי את מי אתם שואלים.