מי רוצה את דוראנט ביד אליהו?

הווארד מפלרטט עם ריאל, דוראנט קורץ למכבי וקובי פוזל לאיטליה, אבל כל המשחק הזה, בחסות השביתה ב-NBA, מלמד כיצד הכדורסל האירופי איבד מכבודו וערכיו. הבלוג של גרינוולד מנתח

אוהד גרינוולד

הכדורסל האירופאי מתגלה במלוא צביעותו בחודשים האחרונים. שביתת השחקנים ב-NBA חושפת בפנינו את טבעם האמיתי של מרבית אנשי הכדורסל באירופה – טבע שניסו להסתיר בכל מאודם משך עשרות בשנים: הפרובינציאלים הללו סובלים מרגשי נחיתות כל כך גדולים ביחס לכדורסל ולכדורסלן האמריקאי, עד שהם מוכנים להתפשט מכבודם המקצועי ולערוך מכירת חיסול אידיאולוגית ובלבד שיזכו להתחכך בתהילתם של כמה פליטי NBA.

לאורך השנים נטו אנשי המקצוע האירופאים לזלזל באיי.קיו של הכדורסלן האמריקאי. הם ראו בפילוסופיית המשחק האירופאית תו תקן של איכות: אצלנו משחקים כדורסל קבוצתי, הם היו אומרים, ואלו שמגיעים לכאן צריכים להסתגל למשחק מורכב יותר, שאינו בנוי רק על יכולת אישית. במלים אחרות, הנרטיב האירופאי גרס שלאמריקאים אולי יש יותר שרירים, אבל להם יש הרבה יותר מוח.

הבזאר הטורקי שמתחולל ביבשת בחודשים האחרונים מוכיח שהאירופאים שיקרו לעצמם ולכולנו. העצוב הוא שברבות השנים, כמו כל השקרנים הפתולוגיים, גם הם החלו להאמין בשקרים של עצמם.

בשלב כלשהו, לקראת סוף שנות ה-90' או תחילת שנות האלפיים – כשנפרצו החומות והזרימה החד כיוונית של שחקנים מארה"ב לאירופה החלה להתאזן, זאת כאשר ארה"ב גילתה את אירופה ושאבה ל-NBA עשרות כישרונות שהוכיחו כי הם לא נופלים מהמקומיים אף ברמת הפיזיות והאתלטיות – הפכה אותה גאווה אירופאית נושנה לזחיחות.

שם החלה להתעצב התובנה שאם הפערים הגנטיים בין האירופאים לאמריקאים – שבעבר נתפסו כחוק טבע נצחי – הולכים ומצטמצמים, והרי מבחינת "הבנת המשחק" תמיד עלו האירופאים המעודנים על הברברים האפרו-אמריקאים, אזי שזהו עניין של זמן עד שהסדר העולמי הישן יתפורר ומאזן הכוחות ישתנה לעד; כפי שניגפה האימפריה הרומית בפני השבטים הגרמאניים, כך תינגף גם נבחרת ארה"ב המדושנת, השליטה הבלתי מעורערת של הכדורסל העולמי, בפני אחת מיחידות הקומנדו האירופאיות. התקוות הגדולות נתלו בנבחרת ספרד המצוינת, שבמשחק ראווה שנערך לפני שנה הפסידה לאמריקאים בדוחק רב.

עוד בוואלה! NEWS

הכל יהיה בסדר: 3 טריקים שיגרמו לכם להרגיש ממש טוב

לכתבה המלאה

***

ביטול מוחלט של עונת ה-NBA – תסריט שבתחילת השביתה נראה מופרך לגמרי – קורם עור וגידים. שחקני ה-NBA חשים באדמה הרועדת: עומרי כספי כבר שריין את מקומו במכבי תל אביב החל מינואר. טיאגו ספליטר חתם השבוע בולנסיה. כוכבי-על אחרים כמו קווין דוראנט ודווייט הווארד, שספק אם ידעו היכן ממוקמת יבשת אירופה על פני הגלובוס, כבר נוקבים בשמותיהן של בירות אירופאיות שונות כאילו נולדו עם קוראסון צרפתי בפה.

אם אכן יקרה הבלתי ייאמן ועונת ה-NBA תבוטל, מאות שחקנים ייפלטו אל השוק. חלקם יעדיפו להמשיך עם משחקי הפיק-אפ ברחובות הערים בארה"ב; חלקם יחפשו עבודה, אך לא ימצאו; חלקם יאלצו להסתפק בליגות משניות. מובן שהיורוליג תהפוך לאטרקציה המרכזית עבורם.

אומנם ישנם מספר מועדוני יורוליג – ברצלונה היא הדוגמה המובהקת – שלא התפתו בקיץ להחתים שחקני NBA על חוזים-לא-חוזים. אבל חלק גדול מהקבוצות, מכבי ביניהן, נשברו. עד כה מרבית כוכבי ה-NBA שחתמו בקבוצות יורוליג היו בעלי זיקה מוקדמת כלשהי לביתם החדש: גלינארי גדל במילאנו, קירילנקו בצסק"א, רודי פרננדז רצה לחזור לספרד ובחר בריאל, פארמר ביקש להתוודע לשורשיו ונחת בישראל, ומעל כולם בלט המקרה של טוני פארקר ו-וילרבאן – כנראה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה שחקן מחתים את עצמו בקבוצה שהוא עצמו משמש כאחד הבעלים שלה. הוא ניהל עם עצמו מו"מ קשוח, ובסופו של דבר התפשר על אלפיים דולר בחודש.

אבל אם נגיד שאותה זיקה אישית-היסטורית הופכת את ההחתמות הללו לברות עיכול, אף שהן משוללות כל הצדקה מקצועית, מה יקרה כאשר לברון יכריז שהוא פנוי להצעות? וקובי? וכרמלו אנתוני, ודווין וויד, וכריס בוש, ודווייט האוורד? האם יש קבוצה באירופה שתעז להשיב את פניהם ריקם?

גם מכבי תל אביב ערנית: שמעון מזרחי שומר על קשר רציף עם אמרה סטודמאייר, שכזכור הכריז לאחרונה על עצמו כיהודי (?). אם עונת ה-NBA תבוטל, קיים סיכוי סביר בהחלט שגם מכבי תתהדר בקרוב בשחקן אולסטאר אמיתי, פעיל, כתיקון למשגה ההיסטורי המפורסם שנקרא טום צ'יימברס.

***

אומנם מבחינה שיווקית תהיה זו שעתו הגדולה של הכדורסל האירופאי; משחקי היורוליג ישודרו ישירות לארה"ב, וחובבי הכדורסל האמריקאים ייחשפו לראשונה לכדורסל אחר. זה אף עשוי להאיץ את האיחוד שעליו מפנטזים האירופאים כבר שנים בין היורוליג ל-NBA. אבל מה זה יאמר על האירופאים? עד כמה זה באמת יכבד את הכדורסל האירופאי?

לסינים יש כבוד. עוד בקיץ הודיעו שיקבלו לליגה שלהם שחקני NBA רק בכפוף להתחייבות כי ישלימו עונה מלאה. הטעמים המקצועיים ברורים; ההצהרה העקרונית ברורה עוד יותר. אנחנו לא תחנת רכבת, לא סתם קרקס נודד, ואם שחקני ה-NBA ירצו לכבד אותנו בנוכחותם – אם הם באמת רוצים לטעום כדורסל אחר – שיתחייבו נא לעונת משחקים מלאה. אנחנו לא הפילגש שלהם. הם לא ידפקו אותנו כשהאישה החוקית במחזור וייעלמו חזרה לאמריקה בחשכת הלילה.

האירופאים תמיד חשבו שהם טובים יותר; שהתפיסה שלהם את הספורט אחרת. נהגו לטעון כלפי ה-NBA בזלזול ש"שם זה רק שואו", ובסאבטקסט נאמר בעצם שבאירופה ספורט זה תרבות, והרי תרבות חייבים לכבד, זה לא בילוי משפחתי חלופי לדיסנילנד או סתם פור-פליי לדינר שכולל חמש נקניקיות שומניות ושלוש בירות. והנה, כשנקרתה בפניהם הזדמנות היסטורית לגבות את המלים היפות במעשים, האירופאים התחילו לגמגם. אולי, בעצם, זה יעשה לכולנו טוב, לפתע טענו; הכדורסל האירופאי יעורר עניין מחודש ויפרוץ לשווקים חדשים, ניסו להסביר.

זה אולי נכון. בינואר עשויה להתחיל החגיגה הגדולה בתולדות הכדורסל האירופאי. אבל באיזה מחיר?

וזה מבלי לעסוק בשאלה כיצד יקלוט הכדורסל האירופאי מבחינה מקצועית את השתלים האמריקאים הללו, והאם – בהנחה שוויד ולברון לא יעשו את כל הדרך לאירופה כדי לשבת על הספסל – אירופה לא תהפוך בחורף לליגת הקיץ החדשה.

***

שאלתי אתמול את צביקה שרף ואת שרון דרוקר לדעתם.

"אני לא יודע איך לאכול את זה", הודה שרף. "אם הליגה תבוטל, כל מועדון באירופה יצטרך לקבל את ההחלטות שלו. יש מועדונים שמחפשים משהו יותר ספקטקולרי, כמו בולוניה שרצתה את קובי בריאנט והייתה מוכנה שיחתום אפילו למשחק אחד, ויש מועדונים שחושבים יותר ברמה המקצועית. שחקנים כמו כספי וגלינארי זה סיפור אחר, כי הם חוזרים למועדון האם שלהם. כמאמן, אם הייתי רואה שכולם סביבי לוקחים כוכבי NBA, גם אני הייתי לוקח, למרות שבינתיים קבוצות כמו ברצלונה ופנאתינייקוס העדיפו להישאר מחוץ לעסק. אבל מאמנים לומדים דברים חדשים בכל יום. הם יוכלו להתמודד גם עם המצב הזה".

"אי אפשר להגיד לא לוויד, לקובי או לגאסול", אומר דרוקר. "השאלה היא מה קורה אם ברצלונה, שיש לה קו קדמי אדיר כבר עכשיו, מביאה שחקן כמו גאסול. עזוב את שאלת הכסף, אני מאמין שאם תבוטל העונה ב-NBA יהיה הרבה היצע והשחקנים לא יוכלו לדרוש סכומים משוגעים. מבחינה מקצועית, מה יקרה לברצלונה כזאת? מה קורה לכימיה, לדקות המשחק, לאיזון? אי אפשר לסרב לגאסול. אבל פתאום ההיררכיה כולה משתנה. תשמע, זה סיפור לא קל. מאמן מרכיב קבוצה מאוזנת, ופתאום מגיע שחקן שלוקח מהאחרים את כל התהילה והדקות והפרסום.

"אומרים ש'כל המוסיף גורע', אבל מצד שני אולי זה צ'אנס של פעם בחיים לראות כאלה שחקנים על אדמת אירופה", מחדד דרוקר את הדילמה. "זה יכול להגדיל את הכוח של הכדורסל האירופאי בעיני כל העולם. היום מדברים על השוק האמריקאי והסיני, אבל פתאום בארה"ב ידליקו טלוויזיה וייראו מילאנו נגד קאחה לבוראל, או מכבי נגד אולימפיאקוס".

- בשורה התחתונה, אם ההחלטה בידך – אתה מתגבר על האינסטינקטים המקצועיים הראשוניים שלך ומחתים באמצע העונה אולסטאר NBA?

"תלוי באיזה שחקן מדובר ותלוי איזו קבוצה יש לי, עד כמה היא טובה ומאוזנת. אם אני בלי הפסד ביורוליג, זה יכול להיות מסוכן. מצד שני, הבעלים יכולים לבוא אליי ולהגיד: אנחנו רוצים למכור כרטיסים, להיות אטרקטיביים, אז כדאי שתמצא דרך לשלב את השחקן הזה והזה. ואז אתה, כמאמן, צריך למצוא דרך. הסיטואציה הזאת מוזרה, אבל מיוחדת ומעניינת. תיאורטית, אני מסכים שכספי וגלינארי שונים מדווייט האוורד, וצריך לעשות את ההפרדה. אבל בקרוב יש מצב שהאוורד מתפנה, ואז באמת הקבוצות יצטרכו לקבל החלטות קשות".

השביתה ב-NBA מטריפה את היבשת:

דווין וויד מצהיר: לא נותרו לי הרבה שנים, שוקל לעבור לאירופה

קווין דוראנט טען: קיבלתי הצעה ממכבי תל אביב

דווייט הווארד לא פוסל מעבר לריאל מדריד

ohad@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully