איום טורקי על תל אביב

בינואר של השנה שעברה איים טונג'אי אוזילהאן לסגור את קבוצת הכדורסל אפס פילזן. ממשלת טורקיה החליטה לאסור כל פרסום של משקאות אלכוהוליים במדינה, לרבות שיווק או פרסום אלכוהול באמצעות קבוצות ספורט, ופילזן – שהוקמה בסוף שנות ה-70 כדי לקדם את מותג הבירה אפס פילזן – איבדה את זכות קיומה, לפחות מבחינה כלכלית.

זה היה רק איום. אוזילהאן, כדורסלן בעברו, הוא ג'אנקי של המשחק; בטורקיה מספרים כי מעולם לא התכוון לזרוק לפח את הצעצוע האהוב שלו. למען האמת, לקבוצתו מעולם לא הייתה זכות קיום כלכלית, ובמובן הזה החוק החדש לא שינה דבר: על פי הערכות, בעונה שעברה עמד תקציבה של פילזן על כ-25 מיליון דולר, בעוד שהכנסותיה נאמדו בכ-1.5 מיליון דולר בלבד. "יש לפילזן שני מקורות הכנסה עיקריים: כיס שמאל של אוזילהאן, ולפעמים גם כיס ימין", מתלוצץ העיתונאי גוקאן טורה. "בעונה שעברה הוא הוציא על הקבוצה מכיסו למעלה מ-20 מיליון דולר".

לא שזה מהווה עבורו בעיה: בדירוג עשירי העולם של "פורבס" מחודש מרץ האחרון ניצב אוזילהאן במקום ה-879 עם הון מוערך של 1.4 מיליארד דולר, וגם דורג במקום ה-14 בין עשירי טורקיה. הוא עומד בראש תאגיד "אנדולו", שמלבד מבשלת הבירה הגדולה בטורקיה כולל גם חברת בת אדירה שסוחרת במכוניות בכל רחבי אירופה, וחברת בת אחרת שעוסקת בבנייה ובהפעלת בתי חולים.

בצער רב נאלץ אוזילהאן לשנות את שם הקבוצה ל"אנדולו אפס". "זה סיבוך גדול לכל מי שמתעסק עם כדורסל בטורקיה", מוסיף טורה. "אנשים עדיין קוראים לקבוצה 'אפס פילזן', אבל הבעלים הבין שעדיף לשנות את השם מאשר לסגור את הקבוצה בכלל". למרות הכל, אוזילהאן דווקא החליט להגדיל את השקעתו – אולי לרגל פיינל פור היורוליג, שייערך העונה באיסטנבול – ולהעמיד לקבוצה תקציב שיא של כל הזמנים, המוערך בלמעלה מ-30 מיליון דולר.

אפס ביצעה הקיץ מהפכה מקצועית מהסוג שהיא חווה כמעט מדי שנה, כשזרקה כמעט 11 שחקנים. מנגד התחמשה בשמות כמו סאשה וויאצ'יץ', ארסן אילייסובה וסטאנקו באראץ', וגנבה לפנרבחצ'ה-אולקר את האול-אראונד-פורוורד טרנס קינסי. יחד עם אסטבן באטיסטה, ולאדו אילייבסקי, דושקו סבאנוביץ', קרם טונצ'רי וארמל קוקו, אפס בהחלט אמורה לאיים על מקום בשלבים הגבוהים.

הבעיה של אפס איננה עומק, כי אם ניסיון: מי שקיבל לידיו את המפתחות לניהול המערכת הוא דווקא שחקן העבר אופוק סאריצ'ה, ששימש כעוזר מאמן בשלוש השנים האחרונות ומונה למאמן במהלך העונה שעברה במקומו של ולימיר פראסוביץ', שפוטר בחודש מרץ לאחר שאפס הודחה מהיורוליג כבר בטופ-16 ומהגביע הטורקי ברבע הגמר. גם סאריצ'ה נחל כישלון, כשהודח עם אפס בחצי גמר הפלייאוף הטורקי.

"המאמן הוא בחור חדש בעסק, וזה בעייתי", אומר ניקולה וויצ'יץ', אחד מקורבנות מהפכת הקיץ. "יש לו בקושי כמה חודשי ניסיון. אתה רואה שביורוליג מי שמגיע לפיינל פור זה כמעט תמיד אותם מאמנים, והמסקנה היא שכדי להגיע לשלבים האלה אתה צריך ניסיון. זה בא לידי ביטוי בכך שלאפס אין יציבות. איך רוצים להגיע לפיינל פור אם מפסידים בבית לקבוצה כמו שרלרואה?".

פתיחת העונה של אפס אכן מזכירה רכבת הרים: במחזור הפתיחה של היורוליג גרפה ניצחון חוץ יקר בבלגרד, אבל במשחק הבא הובכה מול שרלרואה הקטנה. במחזור השלישי נסעה למשחק קשה במילאנו, אבל הציגה הגנת ברזל וחזרה לטורקיה עם 54:62 גדול.

"ראיתי עד עכשיו שניים-שלושה משחקים של אפס, והם דווקא נראים נהדר", אומר מאמן הכדורסל בוגדאן טאנייביץ', מאמן נבחרת טורקיה בין השנים 2004-2010 ולשעבר מאמן פנברחצ'ה-אולקר. "מול מילאנו, לפחות מבחינת רמת המשחק, ההגנה ואינטנסיביות הכדורסל, הם נראו כמו קבוצת פיינל פור. מגיע קרדיט למאמן, כי זה נראה כאילו הקבוצה משחקת יחד כבר הרבה זמן. אני חושב שיש לקבוצה הנוכחית של אפס סיכוי טוב להגיע לפיינל פור, אחרי כל כך הרבה שנים".

אפס פילזן הוקמה בשנת 1976, על חורבותיה של קבוצת קאדיקוספור מהליגה השנייה, שפשטה רגל. בשנת 1979 העפילה לליגה הראשונה ועוד באותה עונה זכתה באליפות סנסציונית. היא הוסיפה שתי אליפויות בשנים 1983-1984, ובשנות ה-90 כבר השתלטה על הכדורסל הטורקי עם חמש אליפויות בשש שנים (בין 1992 ל-1997). במקביל פרצה גם בסצנת הכדורסל האירופאית, כשהעפילה לגמר גביע ספורטה בשנת 1993 וזכתה בגביע קוראץ' בשנת 1996 – התואר האירופאי הראשון אי פעם של נציגה טורקית בענף ספורט קבוצתי. פילזן דחקה מהחזית מועדוני-על מקומיים כמו פנרבחצ'ה, גלאטסראיי ובשיקטאש, ומיצבה את מעמדה כנציגה הבכירה של הכדורסל הטורקי.

אבל עניין אחד תמיד היה בעוכריה: פילזן נתפסה בטורקיה כקבוצה חסרת זהות, וכפועל יוצא נחשבה לנטולת אוהדים. אין לה קבוצת כדורגל – דבר שהופך אותה בטורקיה לגוף שהוא פגום מיסודו. "בטורקיה יש לפנרבחצ'ה 25 מיליון אוהדים, לגלאטסראיי 20 מיליון והיתר אוהדים את בשיקטאש", אומר וויצ'יץ'. "היתר אלה קבוצות שבקושי מצליחות להביא קהל. אפס פילזן זה דבר עוד יותר מוזר, כי יש לה רק קבוצת כדורסל. נכון שלפעמים מגיעים למשחקים 12 עד 15 אלף צופים, אבל אלה לא אוהדים של פילזן, אלא אוהדים של קבוצות אחרות שמגיעים רק מתוך תחושת גאווה טורקית או לאומנות, כשמולה מופיעות יריבות זרות. רואים את זה במשחקי הליגה: במשחקים מול פנרבחצ'ה, למשל, יש 12 אלף אוהדי פנר ובקושי 1,000 אוהדי פילזן".

ביורוליג, חרף ההשקעה הכספית העצומה, לא הצליחה אפס להגיע להישגים משמעותיים. הישג השיא שלה היה העפלה לשני פיינל פורים (2000, 2001), בשניהם הודחה בחצי הגמר. "הם נכשלים כי מדובר בחבורה של בזבזנים, שעושה בכל קיץ מהפכה ושוב נכשלת", טוען העיתונאי קאן קוראל. "אני חושב שגם השנה הם ייכשלו. בקיץ אפס שוב פעם העיפה חצי קבוצה. הם חושבים שאפשר בתוך עונה אחת לבנות קבוצה מנצחת, וזה לא עובד ככה. הם בנו קבוצה עם הרבה שמות גדולים, אבל המבנה של הקבוצה לא מספיק חזק. יש חלקים טובים לכשעצמם, אבל לדעתי הם לא מתחברים אחד לשני, והמאמן חסר ניסיון ומאוד נאיבי. הוא מנסה לשחק עם שחקנים טורקים כדי למצוא חן בעיני אנשי המועדון, אבל הבעיה היא שהשחקנים הטורקים הטובים משחקים בקבוצות אחרות".

"יש בקבוצה אנשים שמנסים לעשות עבודה טובה, אבל זה לא מועדון מסודר כמו מכבי תל אביב", מוסיף וויצ'יץ'. "אין שם מנהלים רציניים. אפילו דיוויד בלאט (אימן בפילזן בעונת 2009/10, א.ג.) לא הצליח שם, ודיוויד זה מאמן שהצליח בכל מקום. השחקנים הטורקים מעדיפים לשחק עבור קבוצות כמו פנרבחצ'ה-אולקר או גלאטסראיי, ובלי טורקים קשה להתקדם, בגלל חוקי הזרים בליגה. הם לוקחים זרים טובים, זה נכון, אבל זה לא מספיק".

כדוגמה לבעיית הבזבוזים ניתן להביא את ארסן אילייסובה, שמשתכר באנדולו אפס כ-3 מיליון יורו בעונה. הקבוצה השקיעה מיליוני יורו בשחרור שחקנים שהיו תחת חוזה, דוגמת באראץ או סבאנוביץ', והעיתונאים המקומיים סבורים שבמחירים ששילמה אפס ניתן היה לבנות קבוצה טובה ועמוקה הרבה יותר.

"ליצור כימיה זה דבר לא קל, אבל כשכל קיץ בונים קבוצה מחדש זו משימה כמעט בלתי אפשרית", אומר גוקאן טורה. "ההנהלה עשתה בשנים האחרונות המון טעויות, אם במינוי מאמנים לא מתאימים או בהוצאת סכומי עתק על שחקנים שלא הצדיקו את המחיר. הם לא העלו צעירים מקבוצות הנוער ותמיד החתימו שחקנים מקומיים מקבוצות אחרות. אז גם אם היה מגיע מאמן מוכשר, לא באמת היה לו סיכוי להצליח, אלא אולי רק לעשות נס.

"אני חושב שגם השנה אפס הייתה יכולה לעשות דברים אחרת, אבל נראה לי שהקבוצה הנוכחית תהיה טובה יותר מהקבוצות הקודמות", ממשיך טורה ואומר. "אם אפס תהיה יותר מרוכזת ועם מוטיבציה להצליח, אני חושב שהיא תוכל לעשות דברים טובים. עובדה שקרם גונלום נפצע, ועדיין הקבוצה הגיבה טוב ולא התפרקה. נראה לי שהשחקנים הצליחו למצוא איזה חיבור, וזה ניכר בניצחונות מול פרטיזן ומילאנו. ועדיין, אפס חייבת יציבות".

"אפס קיבלה הגרלה קשה ביותר ביורוליג, ועדיין נראית טוב", מוסיף המאמן טאנייביץ'. "אני מהמר ששתי קבוצות מהבית הזה יגיעו לפיינל פור, ואולי אפס תהיה אחת מהן. יש הגנה טובה והרבה כישרון בהתקפה, ויש שחקנים שנמצאים בכושר טוב. אני חושב שגם סאריצ'ה עושה עבודה טובה. בעיני, אין הרבה משמעות לניסיון. או שאתה יודע לאמן, או שאתה לא יודע לאמן. כשהייתי מאמן בן 35 עשיתי בערך את אותם הדברים שאני עושה היום ושמרתי על אותן הדעות. לסאריצ'ה יש כישרון לאמן כדורסל, אבל זה נכון שהעונה הוא יצטרך לעמוד בכמה מבחנים גדולים. אחד מהם זה המשחק הקרוב מול מכבי תל אביב".

ohad@walla.net.il

יורוליג בוואלה! ספורט