בינו לטינו

    מכה אפורה: בוקה ג'וניורס לוקחת אליפות דרך הגנה ונחישות

    אחרי שנים קשות, בוקה ג'וניורס קרובה לזכייה באליפות האפרטורה. אז למה זה לא אומר דבר על הכדורגל הארגנטינאי?

    יניב בינו

    חוליו ססאר פלסיוני הוא לא איש שאוהב להכביר במילים. באסיפה הראשונה שלו אחרי שהתמנה למאמן בוקה ג'וניורס, הוא דיבר קצרות אל שחקניו. המאמן חמור הסבר לא פרש בפניהם את משנתו, רחוק מכך. עם זאת, הוא חזר שוב ושוב על משפט אחד: "הקבוצה היא שחשובה והיא נמצאת מעל הכול". המשפט אולי נשמע כמו קלישאה חבוטה, אבל מאז מינויו – דצמבר 2010 ועד היום נובמבר 2011 – הוא מקפיד לחזור על אותה המנטרה: "הקבוצה היא שחשובה והיא נמצאת מעל הכול". ראו איזה פלא, תוך זמן קצר יחסית, הפכה המנטרה לאידיאולוגיה שמנחה כיום את מוליכת הליגה הארגנטינאית.

    טוב לדעת (מקודם)

    מיוחד לתקופה: חבילות שחייבים להכיר לטלפון מהיר, איכותי ואמין

    לכתבה המלאה
    המנטרה הפכה לאידיאולוגיה. פלסיוני (צילום: רויטרס)

    עם שבע נקודות הפרש ומשחק חסר לעומת מהשנייה, רסינג קלוב, בוקה ג'וניורס צועדת בבטחה את עבר זכייה בטורניר אפרטורה 2011. אז נכון שבוקה של העונה לא מייצרת כדורגל חלומי ואפילו רחוק מכך, אבל אחרי שלוש שנים עקרות וארוכות של ציפייה, אוהדיה יסתפקו גם בזה. בעונה בה היריבה השנואה ריבר פלייט נאבקת בחורמה בליגה השנייה בכדי לעלות חזרה, זה יכול להיות עוד יותר מתוק.

    אלא שבבוקה אף אחד לא חושב עדיין על הצלחת. מצד אחד, פלסיוני נסך בשחקניו ביטחון רב. מצד שני, הוא לא נותן לאף אחד בחדר ההלבשה שלו – שחקנים, מאמנים ומנהלים – להתחיל לחגוג. אדרבא. שחקני בוקה לרגע לא מקלים ראש בששת משחקיהם הנותרים, וראיון של כל אחד מהם מסתכם פחות או יותר במלים: "עוד לא השגנו את המטרה שלנו". זה לא רק בגלל האופי של פלסיוני, אדם לא רגוע מטבעו. בבוקה עדיין זוכרים היטב את מה שאירע לקבוצה באפרטורה 2006 עם ריקרדו לה וולפה. אז נכשלה הקבוצה שלושה מחזורים רצופים להבטיח את התואר, ובסוף נכנעה לאסטודיאנטס במשחק האליפות הדרמטי.

    בינתיים בוקה מרבה לקצור שבחים רבים. דויד רמירס, שחקן ולס סארספילד, אותה תפגוש בוקה במחזור הבא, ניסה להסביר בפשטות את סוד קסמם של הבוסטרוס העונה: "קשה מאוד לגרום להם לאבד נקודות. בוקה יציבה, חזקה ונחושה מאוד". אבל לא רק בוולס החמיאו. אפילו מאמן היריבה העירונית הגדולה מתיאס אלמיידה עשה דבר שלא ייעשה, כששיבח את ההצלחה של בוקה: "האליפות שלה מושלמת, איזה מחמאות עוד אפשר לתת לה על עונה שכזו?". האירוני הוא שהירידה של ריבר דווקא הכבידה על בוקה, לפחות אם לשפוט על פי דבריו של רולאנדו סקיאבי: "הלחץ עלינו הוכפל מאז הירידה שלה", ובכל זאת בוקה עמדה בו.

    "הלחץ עלינו הוכפל מאז הירידה של ריבר". סקיאבי והחברים (צילום: AP)

    אז מה באמת חולל העונה את המפנה בקבוצה? כנראה שמספר גורמים שחברו להם יחדיו. בראש ובראשונה ניצב ועומד פלסיוני. המאמן עם ההבעה הרצינית והקשוחה שמובעת באופן תמידי על פניו הוביל את באנפילד הקטנה לזכייה היסטורית באליפות ב-2009. גם כשהגיע לבוקה הגדולה, פלסיוני שהיה שוער בעברו, דרש מכולם עבודה קשה ללא יוצא מן הכלל, כולל הכוכב הגדול – חואן רומן ריקלמה.

    זמן קצר לאחר שהגיע, במחזור השלישי בקלאוסורה 2011 ביצע פלסיוני תרגיל מנהיגות מוכר אבל מוצלח מול האליל. המאמן לא הכלילו בסגל למשחק מול אול בויס, אף על פי שריקלמה היה כשיר לחלוטין. מעטים המאמנים בבוקה שהעזו להתעמת עם האיש שפסל שלו מוצב במוזיאון המועדון, היחיד שקיים לצד זה של מראדונה. אליל האוהדים קיבל את הגזירה של פלסיוני בהכנעה, וכך גם האוהדים, מה שהקפיץ את מעמדו של פלסיוני בבוקה, שכנראה הייתה צריכה מאמן חזק שינהיג אותה ולא ייתן לכל מלחמות האגו להרוס אותה.

    מי שהתנגד תחילה להגעתו של פלסיוני למועדון היה סגן הנשיא חואן קרלוס קרספי, שהודה לפני זמן לא רב כי "היה נגד הרעיון". אלא שגם קרספי השתכנע שפלסיוני הוא כנראה האיש המתאים, אם כי עדיין לא לגמרי: "אם פלסיוני יזכה באליפות הוא צריך להישאר בעונה הבאה. עשינו בעבר מספיק טעויות עם מאמנים, כשזרקנו את מיגל אנחל רוסו אחרי שזכה בליברטדורס ב-2007 ועם קרלוס איסצ'יה שפוטר אחרי שזכה באפרטורה 2008". אחד הסגנים האחרים חוסה בראלדי דווקא רואה במאמן כיורשו של אחד הגדולים. "מעבר לעובדה שקרלוס ביאנצ'י היה מנג'ר, אני לא רואה כמעט הבדל בינו לבין פלסיוני. רב הדומה מהשונה", אמר בראלדי. "שניהם מעדיפים כדורגל מחוספס, עם שליטה חזקה בשדה ומעדיפים קודם כל לא לספוג שערים".

    גם פרישתו של מרטין פאלרמו ממשחק הפחיתה את חילוקי הדעות והמחנאות שהיו נחלתה של הקבוצה בשנים האחרונות. כשפאלרמו פרש הוא הודה שעשה זאת לא רק בגלל שהוא כבר בן 37 אלא מכיוון שהרגיש שהמתח בחדר ההלבשה בינו לבין ריקלמה תפס מקום גדול מדי. לצערו או לשמחתו הוא לא התבדה. אלא שהעזיבה של פאלרמו לא תרמה רק לחדר ההלבשה אלא גם מבחינה מקצועית על כר הדשא. מי שתפס את מקומו של 'אל לוקו' היה דריו סביטאניץ', שהגיע בהשאלה מאייאקס וחבר ללוקאס ויאטרי בחוד. בניגוד לפאלרמו, סביטאניץ' שנפצע לאחרונה, לא מפסיק לרוץ ולהטריד את הגנות היריבה, להפעיל עליהן לחץ ולגרום להן לאיבודי כדור. גם השילוב בין ריקלמה לסביטאניץ' עובד הרבה יותר טוב מאשר של ריקלמה עם יריבו מבית.

    אפילו הוא מקבל הנחות מפלסיוני. ריקלמה (צילום: רויטרס)

    אלא שעם כל הכבוד לווירטואוזיות של ריקלמה ולהתקפה של בוקה, הסיפור שלה העונה הוא ההגנה. החיזוק ב-הא הידיעה של פלסיוני היה רולאנדו סקיאבי, שנושק לגיל 39 וציין 569 הופעות. רבים לא הבינו מה מוצא המאמן בשחקן הוותיק, מעבר לכך שזכה עם הקבוצה בשבעה תארים במחצית הראשונה של עשור ה-2000. הסיפור הגדול ביותר של סקיאבי בשנים האחרונות הייתה החשיפה של צהובוני בארגנטינה באשר לסטוץ שניהל עם כוכבת הקולנוע האמריקאית סנדרה בולוק, שאגב הכחישה את העניין. אלא שפלסיוני גרם לכולם לאכול את הכובע בעניין סקיאבי. הבלם של בוקה מוביל את ההגנה, שכוללת בדרך כלל גם את אינסאורלדה, קלמנטה רודריגס ורונקגליה. עם יכולת מצוינת של השוער אגוסטין אוריון (נעל את השער לאחרונה במשך 582 דקות, מאז השער מול לאנוס במחזור השביעי ועד לגול של אתלטיקו רפאלה במחזור ה-13), בוקה ספגה שלושה שערים בלבד ב-13 משחקים.

    הקבוצתיות של בוקה והמנטרה השחוקה של פלסיוני, שכאמור, הפכה לדרך במועדון הוכחה היטב גם עם פציעתו הקשה של לוקאס ויאטרי. החלוץ שכבש שלושה שערים בטורניר, קרע את הרצועות בברך ונצטווה לנוח חצי שנה. בבוקה חששו מאוד מפציעתו ושמו של קרלוס טבס עלה במהירות כמחליף פוטנציאלי. היה אף מי שהרחיק לכת וחשב להחזיר מפרישה את פאלרמו. אלא שהמחליף של ויאטרי, ניקולס בלנדי, לקח את המושכות בשתי הידיים וניפק עד כה ארבעה שערים, שניים מהם במשחק העונה מול רפאלה. לפתע חסרונו של ויאטרי נראה הרבה פחות נורא. כאשר הקבוצה כמעט ולא סופגת, החלק הקדמי מקבל את השקט ומבין ששער אחד יספיק כמעט בוודאות לניצחון.

    אז נכון שמשחקיה של בוקה לא אטרקטיביים דיים ושלא רבים ששים לראות אותה, כפי שהעיד שחקן ראסינג קלוב פטריסיו טורסאנו, שאמר: "אני אוהב לראות כדורגל, אבל לא הייתי משלם כרטיס לראות את בוקה הנוכחית. אולי רק לראות את ריקלמה, אבל שום דבר מעבר לזה". אבל כנראה שככה פלסיוני זוכה באליפויות. התואר הראשון והיחיד שלו עד כה עם באנפילד גם הושג בזכות יכולת הגנתית, כשהגנת הקבוצה ספגה 11 שערים בלבד אל מול 25 כיבושים. גם במשחקיה של בוקה הובקעו מעט מאוד שערים עד כה – 20 בלבד. כנראה שבמקרה של בוקה הקלישאה: "חלוצים מנצחים משחקים, הגנות זוכות בתארים" נכונה לגמרי.

    בצוות המקצועי סימנו את שלושת המשחקים הרצופים מול אתלטיקו רפאלה, ולס וראסינג קלוב כקריטיים לאליפות. את הראשון צלחה הקבוצה של פלסיוני מצוין עם 1:2 בבומבונרה. ולס בחוץ היא גם משימה לא פשוטה, בוודאי כשלקבוצה של ריקרדו גארקה קיים חוב פתוח עם בוקה. יממה לאחר שוולס זכתה בקלאוסורה 2011, עיתון הספורט הנפוץ 'אולה' בחר דווקא להקדיש את השער של העיתון לפרישה של פאלרמו. במקום תמונה גדולה ומהודרת מהחגיגות של האלופה הטרייה משכונת ליניירס בבואנוס איירס, עורכי העיתון הציבו בעמוד הפותח תמונה של 'אל לוקו', מתרגש לאחר משחקו האחרון, כשבכותרת נכתב: "סליחה, ולס", כהתייחסות לבחירה של העורכים. שחקני ולס יהיו שמחים לתקוע מקל בגלגלי בוקה, גם אם לרגע קט, להנחיל להם הפסד ראשון העונה, ולהעביר לרגע את התהילה אליהם.

    כדורגל דרום אמריקאי בוואלה! ספורט

    התקפה? הסוד של בוקה העונה הוא ההגנה. אוריון (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully