להפועל תל אביב יש אחרי המשחק באיינדהובן סיבה טובה להתרכז בליגה. גם כי אין לה סיכוי לעלות שלב, אבל גם כי קיבלה טעימה חשובה איזו יכולת הבקעה יש לה במחסנים. השילוב של טוטו תמוז ועומר דמארי שווה הרבה מאוד לא רק בישראל, וכאשר הקישור של הפועל תל אביב ידביק את הפער מהם ויתחיל לעזור יותר, זו תהיה קבוצה חזקה שאי אפשר יהיה להטיל בה ספק. כשאיגייבור ישתלב וישתפר, להפועל תל אביב יהיה הרבה כלים לענות לאלו שהספידו אותה בתחילת השנה.
כדי להבטיח את העליונות הזו הפועל תל אביב תצטרך להביא בלם ברמה גבוהה שיוכל להשתלב בזמן ולשחק לצידו של פצ'לקה. כן, מכל שלושת הבלמים של הפועל תל אביב הייתי מתבסס על פצ'לאקה, שיש לו הרבה ניסיון והבנת משחק, אבל סובל מאוד ממה שקורה מסביבו. גם חוסר היציבות שנמשך כבר מספר שנים בעמדת המגן הימני לא עוזר לו להתאקלם כראוי ולהוביל את ההגנה. ההגנה של הפועל לא רק נעדרת מהירות, היא גם פגיעה מאוד במהירות התגובה. לליגה משחק הגנה כזה יכול להספיק ומה שמתפרק באירופה יכול להחזיק מעמד בישראל, אבל לקבוצה שרוצה להתמודד על האליפות זה יהיה הימור להישאר עם מצבה כזו בהגנה.
בדרך למאבק האליפות, הפועל תל אביב יכולה לפחות להסתכל בביטחון גדול על טוטו תמוז המניה הכי בטוחה העונה וללא ספק ה-שחקן של הקבוצה בעידן החדש שלה. את היכולת של תמוז ראינו כבר בעבר, אבל העונה אנו מסתכלים עליה מזווית אחרת. הבמה היא שלו. לצידם של שהר, שכטר או ורמוט, זה פחות בלט. תמוז זיהה את הסיטואציה החדשה וקרא אותה כמו שחקן גדול. היכולת שלו העונה קונה לו מעמד חדש בכדורגל הישראלי. לא רק השחקן הכי חשוב של אחת משתי הקבוצות טובות בארץ בשנים האחרונות, אלא כזה ששייך לזן שאנו מכנים מעל הליגה. תמוז הגיע לטופ. ובקרוב מאוד - כפי שכולם ראו בהולנד - יגיע גם לאירופה.
בסך הכל, הפועל תל אביב הייתה שותפה לערב עשיר בשערים בכל משחקי הישראליות, אבל קשה שלא לדאוג מרמת ההגנות והבלמים בקבוצות הבכירות שלנו. הנסיגה בתחום הזה בולטת בעיקר עכשיו, על הבמה האירופית. חסרונם של שחקנים כמו דגלאס דה סילבה ואריק בנאדו מאוד מורגש. בכל ההגנות של שלוש הגדולות שלנו אין דמות בעורף, שזה כלי מפתח לקבוצה חזקה. הקבוצות הישראלית חייבות לתת על כך את הדעת לקראת העתיד שמצפה להן באירופה בשנים הבאות. עד כה, המצוקה הזו בלטה ברמת הנבחרת, כאשר לואיס פרננדז אלתר כל הזמן שחקנים בעמדות האלה. אבל אם הדברים לא יזכו לדגש מיוחד בקבוצות הגדולות שלנו, מה אפשר לצפות מהנבחרת? משחק הגנה ובלמים יוצרים קודם כל בקבוצות ואחר כך זה מחלחל לנבחרת.
אפשר לנסות לחפש סיבות להפסד של מכבי חיפה בבוקרשט. אפשר לתהות, למשל, למה יניב קטן היה צריך לבוא כל הזמן אחורה אחרי שסטיאווה ספגה כרטיס אדום ונותרה בעשרה שחקנים. קטן היה כל כך יעיל, כמו תמיד במקרה שלו, כאשר שיחק באזור 25 מטרים מהשער. לא ברור מדוע ניסה לנהל את המשחק מאחור, אבל זה לא באמת חשוב מדי. מכבי חיפה לא הפסידה את המשחק בכדורגל. היא הפסידה את המשחק בגלל ששיחקה מול סוג מאוד מסוכן של קבוצות אלו שבאות מושפלות.
מאוד קשה לשחק נגד קבוצה אותה חתכת לגזרים, כמו שמכבי חיפה עשתה לסטיאווה. הגאווה משחקת תפקיד מרכזי במשחקים האלו וראינו את זה גם ובעיקר כאשר הרומנים נותרו בעשרה השחקנים, ובמקום לאבד משחק במצב של 2:2 אחרי יתרון 0:2, נשכו כל הדרך לניצחון 2:4. חיפה הרגישה את הקושי הזה דווקא בגלל שלא שיחקה מול קבוצה כל כך טובה, אבל נחושה. מאוד נחושה. מול ההגנה של מכבי חיפה, שמסרבת להתייצב למרות כל הניסויים שנעשו שם לאחרונה וחייבת בהקדם פתרון, זה לא היה כל כך קשה.
איפה ההגנה? מכבי חיפה הפסידה לסטיאווה 4:2
שני שערים ובישול לתמוז ב-3:3 של הפועל תל אביב באיינדהובן