משפחות האוהדים: הפועל רמת גן

שלושה דורות של משפחת אופן נמצאים בתמונה, וכולם עם אהבה אחת בלב - הפועל רמת גן. מימין לשמאל: יצחק אופן בן 83, ענבל אופן בת 20, עידו אופן בן 23, משה אופן, 52. יושב : יניב אופן בן 15.

יצחק הגיע מבלגיה ישר לרמת גן, ועם הזיכרון הטרי של ה"שדים האדומים", נבחרת הכדורגל של בלגיה, הייתה רק קנדידטית אחת לקבוצה חדשה. את משה, הוא לקח כבר מגיל שנתיים למשחקים: "בעונת האליפות של הפועל הייתי בכל המשחקים, והייתי רק בן חמש". יצחק היה הולך למשחקים באופן קבוע עד לפני מספר שנים, ועתה מדובר במספר מצומצם יותר של משחקים בעונה. אבל אל דאגה, תיכף תראו מי ממשיך את הדרך.

הבן הגדול למשפחת אופן, עידו, היה בן 3 כשהקבוצה עלתה בפעם הלפני אחרונה לליגה העליונה, כך שרוב הילדות של רוב הילדים עברה עליהם בליגה השנייה. כמובן שיש גם את הגביע (ברור שנגיע אליו, אל תדאגו), אבל מסתבר שהילדים לא מפסידים משחק. "בהפועל רמת גן, יש קבוצה כזו של אוהדים שרופים שרובם כבר מבוגרים, וכל אחד מביא גם את הילדים שלו. זו סוג של קהילה שמאוד ביחד", מספר האבא הגאה, וענבל מוסיפה: "מהרגע שהתחלתי ללכת, כבר לא רציתי להפסיק". הימור שלנו: גם הילדים שלהם יהיו אורדונים.

משחקי הליגה הלאומית מתפרסים על פני שלושה ימים. "אם המשחק ביום שבת, זה הכי טוב, כי אז אין בעיה ואפשר ללכת", אומר משה. ימי שני זה הכי מסובך, כי צריך להפוך את סדר היום ולסדר את הכל, אבל בסופו של דבר מצליחים. ימי שישי זה ככה ככה, למרות שכמובן מגיעים, אבל עוד שלושה ימים, נקבעה לאופנים חתונה ביום שישי, והם ייאלצו להחמיץ את המשחק, לצערם. בלי קשר, למשה שנוהג במסחרית יש תפקיד של אחראי הובלת ציוד העידוד, ככה שיש גם עבודה חשובה לפני. אחרי המשחקים תוכלו למצוא אותם בגלידריה אלדו ברמת גן.

הקהילתיות המיוחדת של הפועל רמת גן, מתבטאת בהרבה דברים. קודם כל, ענבל מספרת על זוג שהכיר ביציע והם ביחד עכשיו, ומסתבר שכל הארבעה הולכים קבוע גם לקבוצת הכדורסל המתעוררת של הפועל רמת גן, אימפריה אימתנית בשנות השמונים, שמתחילה את דרכה בליגה ב'. משה אף היה במזכירות של המשחקים, אבל אחרי פאשלות עם שעון ה-24 - "הפסקתי אותו כשלא הייתי צריך" - הוא פוטר מתפקידו. סיפור זכור במיוחד קרה לפני עשר שנים, ב-2001/02, כש-700 אוהדים של בני יהודה הגיעו לעודד את הפועל רמת נגד מכבי הרצליה, שהתמודדה מול הכתומים על העלייה. עד היום, מספר משה, יש קשר בין האוהדים.

"בדקות שאחרי הזכייה בגביע, קיבלתי עשרות טלפונים, כולל מאנשים שלא דיברתי איתם מאז בית הספר היסודי, עניין של 30 שנה. הם זכרו שאני תמיד הייתי הפועל רמת גן, השיגו את המספר שלי, והתקשר", מספר משה, ועדיין אפשר לשמוע את ההתרגשות בקול שלו כשהוא מספר לי על כל המשחקים במסע הקסום ההוא: "לופא קדוש המאמן של הפועל באר שבע, אמר לפני הגמר שהגביע היחיד שנרים זה גביע של קוטג'. אבל הדבר הגדול באמת, היה הניצחון על מכבי תל אביב, בגלל היריבות מהכדורסל". האופנים מסכימים שהפועל רמת גן תמיד גורמת לך לסבול לפני שאתה מאושר, והם דווקא אופטימים: "זו הפועל רמת גן הכי מסודרת בזיכרון. יש לקבוצה הזו עתיד טוב".

רוצים להשתתף במדור? פנו למייל mcpross@gmail.com