היכרות
מימין לשמאל: יוסי סטטיה בן 45, ציפי סטטיה בת 39, איציק סטטיה בן 14. שוכב למעלה: עומר סטטיה בן 11. כולם אוהדים גאים של קבוצת הכדורסל הפועל חולון
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל-mcpross@gmail.com
המבוגר האחראי
יוסי מספר: "היה לי חבר שהיה לו כרטיס פנוי לאיזה משחק, והוא אמר לי לבוא. לא ידעתי את זה, אבל הסתבר שבאותו ערב חולון לקחה אליפות". אחר כך, שוב היה לו כרטיס אקסטרה, יוסי לא יכול היה להגיע, והציע שאיציק יבוא במקומו. מהרגע הזה, "הילדים לא הסכימו להישאר יותר בבית, ומאז לשלושתנו יש מנוי ואנחנו הולכים לכל משחק בית, וגם משתדלים להגיע למשחקי חוץ".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל-mcpross@gmail.com
הצעירים שבחבורה
גם איציק וגם עומר, מספר יוסי, מתאמנים בשחייה באגודת הפועל חולון, שממוקמת מול אולם הפחים. שעות האימון של השחקנים חופפות לאלו של הילדים: "שנה שעברה הייתי עם עומר בחוץ, ובדיוק ריץ' מלצר ורוברט הייט הגיעו, והילד ואני מתווכחים אם זה מלצר - אני אומר שזה לא, הוא טוען בתוקף שכן. אחר כך נסענו הביתה, והתברר הוא צדק". אחרי שהילד הראשון הלך למשחק, והשני פגש את השחקנים, הם כבר היו אוהדים שרופים.
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל-mcpross@gmail.com
סדר יום
אמנם רק לשלושת הבנים במשפחה יש מנוי, אבל תהיו בטוחים שציפי מגיעה גם היא כמעט לכל משחק. המשפחה מגיעה לאולם 40 דקות לפני, לפחות, כדי "להיכנס לאווירה". כמובן שביום של משחק יש טקסיות. "אני חוזר מהעבודה בסביבות ארבע, ומצטייד בגרעינים, שתייה וכל מה שצריך", מספר יוסי. בניגוד למשפחות אחרות במדור, שאוכלות במסעדות קבועות אחרי משחקים, או עם הקבוצה, לסטטים יש מזל - הוריו של יוסי גרים מול האולם: "לפני כל משחק, אנחנו מגיעים לאימא כולנו ואוכלים ארוחת ערב אצלה בבית". הוא גם מספר שהוא מנסה ולא מצליח להביא את הוריו למשחק.
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל-mcpross@gmail.com
קאלט
שלוש שעות וחצי לפני משחק פלייאוף בעונה שעברה מול גליל/גלבוע באולם בגן נר, עלתה המשפחה להסעה מהחנייה של האולם בחולון. שעה מאוחר יותר, בדיוק לפני הכניסה לכביש שש, איתרע מזלם של הנוסעים, והסתבר שלאוטובוס יש פנצ'ר. למזלם, רכב החילוץ שהוזעק הגיע מהר, והם המשיכו לנסוע. אבל הברק פגע פעמיים - ומכל המקומות דווקא חוצה ישראל סיפק פקק מהסיוטים. האנשים מההסעה התקשרו לאולם כדי לנסות ולדחות את שעת הפתיחה, אבל אנשי גליל/גלבוע אמרו שהם יכולים לחכות רק 10 דקות. איך שההסעה הגיעה, ציפי והילדים הלכו לכניסה וחיכו שם ליוסי שקנה כרטיסים. הארבעה נכנסו איך שהסתיימה שירת התקוה: "לא ישבנו אחד ליד השני כי לא היה מקום". סוף טוב הכל טוב? אז זהו, שלא, כי חולון הפסידה. בכל מקרה, הסטטים, יחד עם שאר הצהובים-סגולים, נשארו רבע שעה אחרי המשחק כדי לעודד את השחקנים העצובים.
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל-mcpross@gmail.com
פריט
אוסף החתימות שבתמונה, קשור לסימן היכר נוסף של העיר חולון, שמפורסם לא פחות מקבוצת הכדורסל שלה: העדלאידע. כמובן שגם שחקני הקבוצה השתתפו בצעדה הפורימית הזו, ואחר כך הם נפגשו כדי לעשות על האש, איך לא, בבריכה. עומר ואיציק הגיעו לאימון, הפעם מלווים בציפי, ולקחו לעצמם מזכרת אותה הם שומרים במקום מיוחד בבית. על שני הפתקים הנפרדים, אגב, ישנן חתימות של שחקנים שלא היו בעדלאידע, אבל לא הסטטים הם אלו שיוותרו, והם השיגו אותן באימון בשבוע העוקב.
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל-mcpross@gmail.com