פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        להציל את רונאלד קומאן

        אחרי הפיאסקו בולנסיה ואלקמאר, הקריירה של ההולנדי גססה. אלא שאז פיינורד נתקעה, והפכה אותו ליחיד ששיחק ואימן בכל 3 הגדולות

        שמות רבים נזרקו לאוויר כאשר ההתאחדות הישראלית חיפשה בנרות מאמן לאומי חדש בפברואר 2010. רבים יטענו כיום כי הבחירה בלואיס פרננדז לא היתה מושלמת, אבל זה יכול היה להיות אפילו יותר גרוע. הרשימה המורחבת של אבי לוזון כללה גם את רונאלד קומאן, וההולנדי הקשוח היה מסב לנבחרת שלנו נזק משמעותי עוד יותר מהשולף הצרפתי. המוניטין שלו נמצא בשפל עמוק, במשך שנה וחצי הוא לא הצליח למצוא תעסוקה, וכעת החל תהליך השיקום אשר סיכויי הצלחתו אינם ברורים.

        רונלד קומאן מאמן הולנדי (AP , Thanassis Stavrakis)
        חזר לקווים אחרי שנה וחצי. קומאן (צילום: AP)

        ***

        הרגע המכונן בקריירה של קומאן כמאמן, כמו זה של קומאן השחקן, התרחש בספרד. אחד הבלמים הגדולים בתולדות המשחק הגיע לשיאו כחלק אינטגרלי וחשוב במיוחד בדרים טים של יוהאן קרויף בברצלונה, למרות שהיו לו הישגים לא מבוטלים גם במולדתו. ב-1988 זכה קומאן בגביע האלופות עם איינדהובן של חוס הידינק הצעיר, שהתבססה על הגנת ברזל וסיימה בתיקו את כל משחקיה החל משלב רבע הגמר, עד הניצחון בגמר על בנפיקה בתום 120 דקות מאופסות.

        את טעם אליפות הולנד הראשונה הוא חווה במדי אייאקס, ולאחר מכן ליקט עוד שלושה תארים כאלה עם איינדהובן. יכולת הבעיטה הנהדרת מטווחים ארוכים הפכה אותו לנשק קטלני, וקומאן ייזכר לעד כשחקן ההגנה עם מספר השערים הרב ביותר בהיסטוריה – לא פחות מ-239 כיבושים בכל המסגרות. אחד מהם יישאר לנצח בזיכרון הקולקטיבי, הפצצה לרשת סמפדוריה בדקה ה-111 בגמר גביע האלופות בוומבלי שהביא לבארסה את התואר האירופי הראשון בתולדותיה. הוא גם שותף, יחד עם אחיו ארווין, בזכייה היחידה של נבחרת הולנד בטורניר גדול, אליפות אירופה ב-1988. אחרי שש שנים מפוארות בקאמפ נואו, סיים קומאן את הקריירה במדי פיינורד.

        סגולותיו של קומאן כשחקן לא מוטלות בספק, אך את תדמיתו כמאמן הוא ריסק לחתיכות קטנטנות כאשר התיישב באוקטובר 2007 על הספסל של ולנסיה. היו אלה ימים אחרים – השליטה של בארסה וריאל מדריד בכדורגל הספרדי עדיין לא היתה מוחלטת, ולולנסיה היו שאיפות רציניות לזכות באליפות. קיקה סאנצ'ס פלורס הדריך אותה במשך שנתיים, אבל אופיו הקשה יצר מתיחות בחדר ההלבשה, ובקבוצה התקבלה החלטה ביזארית לפטרו באמצע הלילה כאשר הקבוצה היתה רחוקה ארבע נקודות בלבד מהפסגה, אך גמגמה בליגת האלופות. ז'וזה מוריניו, מרצ'לו ליפי ופאביו קאפלו סירבו לקבל את התפקיד, ולכן הוא הוצע לקומאן שהועסק באיינדהובן. ההולנדי התלהב מההזדמנות לשדרג את הקריירה ולא חשב פעמיים. הבכורה היתה קטסטרופלית, הפסד ביתי 2:0 לרוזנבורג שחיסל סופית את החלום להעפיל לשמינית גמר ליגת האלופות, אבל ההמשך היה גרוע הרבה יותר.

        "השחקנים חייבים להיות ממושמעים יותר על המגרש ובאימונים. דיברתי עם השחקנים הבכירים והסברתי להם מה עליהם לעשות", הצהיר קומאן. יחסיו עם השחקנים עלו מהר מאוד על שרטון, והעסק ירד לחלוטין מהפסים. ולנסיה נקלעה לרצף של תשעה משחקי ליגה ללא ניצחון, ובאמצע המשבר החליט המאמן לנקוט ביד קשה במיוחד נגד שלושת המנהיגים הבולטים בחדר ההלבשה - השוער סנטיאגו קניסארס, הקפטן דויד אלבלדה והחלוץ מיגל אנגולו. השלישייה הושעתה מפעילות, והמהלך קומם על קומאן את כל האוהדים והתקשורת. בחוזהו של אלבלדה, שהוארך ממש לפני הפרשה, הוכנס סעיף שחרור דמיוני של 60 מיליון יורו, והמועדון סירב לבטלו, למרות שהשחקן הגיש תביעה לבית המשפט בנושא. כתוצאה מכך, הפסיד השחקן שגדל במועדון את יורו 2008 וסיים את הקריירה שלו בנבחרת מוקדם מהצפוי. קניסארס, ששיחק בולנסיה במשך עשור, ניהל אף הוא מאבק עיקש לשחרורו, אך נכשל, ופרש מכדורגל בסיום העונה.

        בעוד הוותיקים הודחו, התעלל קומאן ביתר שחקניו. כל השחקנים ננזפו ללא הרף, והמאמן הצהיר בתקשורת על בסיס שבועי: "הם פשוט לא טובים מספיק". חואקין נופה מההרכב בגלל איחור של שתי דקות לאסיפת הקבוצה, אולי כעונש על כך שטען: "השיטות של המאמן לא ברורות לאף אחד, ואנחנו רצים כמו תרנגולות עם ראש כרות". איבן הגלרה התלונן: "הצוות המקצועי נוהג כלפינו בחוסר כבוד בוטה". ראול אלביול סיפר: "חדר ההלבשה מרגיש כמו בית קברות". קרלוס מארצ'נה הצהיר: "מחובתנו לעבוד עם המאמן, אבל אם ההנהלה רוצה לשמוע מה אנחנו חושבים עליו, היא רק צריכה לשאול". לקראת סוף הקדנציה האומללה שיחרר קומאן משפט הזוי במיוחד: "אני יודע שלא כל השחקנים עומדים מאחוריי, אבל מקווה שלפחות ארבעה או חמישה תומכים בי". הוא טעה. כאשר ולנסיה זכתה, בניגוד לכל הגיון בריא, בגביע הספרדי, רץ המאמן לדשא עם חיוך ענק וניסה לחבק את השחקנים. כולם התעלמו ממנו, והוא נותר בודד ומגוחך. קומאן קיבל קבוצת צמרת גאה, הרס אותה עד היסוד, צבר 16 נקודות ב-22 משחקים, וכאשר פוטר היתה ולנסיה בסכנת ירידה ממשית.

        רונלד קומאן מאמן הולנדי (AP , Bernat Armangue)
        השניא את עצמו על כל שחקני ולנסיה. קומאן (צילום:AP)

        ***

        בהולנד מכירים היטב את יחסי האנוש הלקויים של קומאן. הקדנציה שלו באיינדהובן אמנם הסתיימה בזכיה באליפות ב-2007, אבל הוא הצליח להסתכסך עם רוב הכוכבים, כולל פטריק קלייברט וג'פרסון פרפאן, והעונה שהחלה נהדר כמעט והסתיימה בפיאסקו. איינדהובן נהנתה בשלב מסוים מיתרון 15 נקודות בפסגה, אך שמטה את כולו, הגיעה למחזור הסיום במקום השלישי וסיימה ראשונה רק בזכות הדרמה והסנסציה הגדולות ביותר שידע הכדורגל הולנדי אי פעם. היחסים העכורים עם רוב השחקנים הקלו על החלטת העזיבה של קומאן לוולנסיה, אבל אחרי האסון הקולוסאלי היה לו קשה מאוד לשוב לעבודה.

        למזלו, הימרה עליו אלקמאר בקיץ 2009, כאשר לא הצליחה למצוא מחליף טוב יותר ללואיס ואן חאל, שזה עתה הצעיד אותה לאליפות ונטש לטובת באיירן מינכן. קומאן ריסק את הקבוצה באופן מיידי, ניצח רק 7 משחקים מתוך 16, כשל לחלוטין בהופעה ההיסטורית של המועדון בליגת האלופות, ופוטר תוך ארבעה חודשים. "המצב בלתי נסבל, ואנחנו לא רואים שום אפשרות להמשך שיתוף הפעולה", נמסר אז בהודעת המועדון. קומאן נותר מובטל. בנוסף לספקולציות שקשרו אותו לישראל, הוא ניסה להידחף לאסטון וילה, והיה מועמד מטעם עצמו לסלטיק, אך לשווא. זה לא היה חייב להיות כך.

        בתחילת הקריירה זכה קומאן לשבחים לא מעטים על יכולת טקטית משובחת, וגם מצא שפה משותפת עם השחקנים. מאמאדו דיארה, לימים כוכב ריאל מדריד, שיחק תחת הדרכתו בויטסה וסיפר: "קומאן החדיר בי בטחון עצמי ועזר לי המון. הוא כתב לי הנחיות ברורות אפילו לגבי התזונה". בשלוש העונות הראשונות באייאקס בתחילת העשור הקודם זכה קומאן בשתי אליפויות ונחשב לכוכב עולה. אבל אז משהו השתבש, האגו התנפח יתר על המידה, והמוניטין התערער. מהשפל של ולנסיה הוא לא התאושש עד הקיץ האחרון.

        כעת קיבל המאמן בן ה-48 הזדמנות פז להוכיח שהוא עדיין מסוגל להמשיך במקצוע. מינויו בפיינורד היה פתאומי, ונבע מהאירועים החריגים שעברה הקבוצה מרוטרדאם. המועדון מצוי בחובות כבדים, העונה שעברה היתה קטסטרופלית וכללה תבוסה 10:0 באיינדהובן, אבל ההנהלה היתה נחושה בדעתה כי הנכס החשוב ביותר שלה הוא המאמן מאריו בן, בשר מבשרה שגדל בקבוצה ובילה בה את רוב הקריירה גם כשחקן. היא סירבה להצעת ההתפטרות של בן אחרי העשירייה, האמינה ביכולתו להדריך את הסגל הצעיר, גם אחרי עזיבתם של הכוכבים הבולטים - החלוץ לוק קסטאניוס לאינטר, הפליימייקר ג'ורג'יניו ויינאלדום לאיינדהובן והקשר לרוי פר לטוונטה. אלא שאז פרץ מרד פתאומי של השחקנים, ובראשם הקפטן רון פלאר. בחדר ההלבשה נערכה הצבעה חשאית, ורובם המוחלט של השחקנים נתנו את קולם נגד בן, ודאגו לעדכן את ההנהלה על כך. המאמן הגיש את התפטרותו, והמנהל הספורטיבי מרטין ואן חאל נותר המום: "זו הפתעה רעה מאוד מבחינתנו. לא ידענו שהקבוצה לא תומכת במאמן, ואני אישית פשוט הרוס מהמצב".

        לירוי פר שחקן פיינורד (GettyImages , EuroFootball)
        גל העזיבה של פיינורד גרם לה להזעיק את קומאן. פר (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        ***

        כאשר גויס דווקא קומאן כמחליפו של בן, הניחו עיתונאים הולנדים רבים בציניות כי זו דרכה של ההנהלה להעניש את השחקנים הסוררים. במקום אדם נעים הליכות הם קיבלו פריק של משמעת שלא רואה אף אחד ממטר. "זה מקום נפלא להמשיך בו את הקריירה, ואני מאמין שנגיע להישגים. יש לנו סגל צעיר ומוכשר, ונהיה הפתעת העונה. ניאבק על מקום בצמרת", הכריז קומאן עם כניסתו לתפקיד, אשר הפכה אותו לאדם היחיד בהיסטוריה שעבד בכל אחת משלוש הקבוצות הגדולות בהולנד, הן כשחקן והן כמאמן.

        אמירתו התקבלה בלעג. אבל ראו איזה פלא - פיינורד ניצחה חמישה משחקים בתשעה המחזורים הראשונים, והיא מגיעה למפגש הגדול מול אייאקס כשהיא במקום הרביעי ומקדימה את האלופה בנקודה. לקומאן זה לא מספיק, והוא ביקר בחריפות את שחקניו גם אחרי שהביסו במחזור האחרון את פנלו בתוצאה 0:4. הרבה מאוד מונח על כף המאזניים באמסטרדם ארנה מבחינתו של האיש על הקווים. ניצחון סנסציוני יהפוך אותו לסיפור המרתק של העונה בהולנד עד כה, תבוסה עלולה לגרום לתסיסה ולכדור שלג שיחסל את הקאמבק שלו. האפשרות השניה נראית ריאלית יותר, אך בואו לא נקדים את המאוחר.

        כדורגל אירופי בוואלה! ספורט