לסתום לו את הפפ: הזדמנות להראות לגווארדיולה שגם הוא טועה

הייתכן שדרבי של מנצ'סטר יתקיים כאשר סיטי מקדימה את יונייטד בטבלה? מתי לעזאזל זה קרה בפעם הקודמת? זו שאלה מרתקת שדרשה בדיקה מיידית, והתחושה היתה שצריך להרחיק לפחות שני עשורים אחורה כדי למצוא את התשובה. אז זהו שלא. הזיכרון שלנו קצר, ורק לפני ארבע שנים וחודשיים, ב-19 באוגוסט 2007, אירחו הסיטיזנס את השדים האדומים כשהם בפסגת הטבלה. סיטי ניצחה אז בשני המחזורים הראשונים, יונייטד סיימה פעמיים בתיקו, ונאלצה להסתדר בדרבי בלי כריסטיאנו רונאלדו שהורחק באופן מטופש במפגש מול פורטסמות. הפער בין השתיים צמח לשבע נקודות אחרי 0:1 ביתי בזכות שער של ג'ובאני, ובעיתוני מנצ'סטר החלו לדבר על משבר אפשרי בחדר ההלבשה של אלכס פרגוסון. סיטי, עם הבעלים התאילנדי תאקסין שינאוואטרה והמנג'ר חובב המזומנים סוון גוראן אריקסון, פינטזה על מאבקים בצמרת. כאשר ספרו את הכסף במדרגות, הגנה יונייטד על תואר האליפות, בעוד סיטי סיימה במקום התשיעי, במרחק 32 נקודות ממנה, ואריקסון נפרד ממשרתו בתבוסה מחפירה 8:1 במידלסברו.

ברור כשמש שהפעם המצב שונה, וסיטי באמת בנתה סגל שיכול לשרוד בקרבת המקום הראשון לאורך תקופה ארוכה, אבל יתרון שתי הנקודות שלה על היריבה האדומה בינתיים אופטי בלבד. פרט למשחק מול טוטנהאם, כבודה במקומה מונח, לא פגשה עד כה קבוצתו של רוברטו מנצ'יני ביריבות צמרת, ואילו בליגת האלופות מצבה רחוק מאוד מלהיות מזהיר. לעומת זאת, הספיקה יונייטד להתמודד, בנוסף לאותה טוטנהאם, גם מול צ'לסי וליברפול, וגם נגד ארסנל בעיתוי אידיאלי מבחינתה. כל אלה יבחנו את סיטי בחודשיים הקרובים, ורק אז נדע אם היא בשלה מנטלית לעמוד בציפיות. ביום ראשון היא יוצאת לקרב האמיתי הראשון שלה העונה, ותיקו שישמור על מקומה בפסגה ייחשב לתוצאה מעולה.

אגב, ב-36 השנים האחרונות ניצחה סיטי פעם אחת בלבד באולד-טראפורד, וזה קרה – תאמינו או לא – באותה עונה בדיוק, 2007/08. ב-10 בפברואר 2008 ציינה יונייטד 50 שנה לאסון מינכן והתייצבה לדרבי בחולצות רטרו. ליריבה הדועכת לא היה על הנייר סיכוי במעמד מסוג זה, אבל היא הובילה 0:2 כבר בהפסקה, והנחילה ליונייטד את הפסדה הביתי היחיד בפרמייר-ליג. איך זה נגמר אנחנו כבר יודעים, אבל הפעם שתי הקבוצות לא חושבות על העבר, אלא על העתיד. היריבות ביניהן נבנית בחודשים אלה.

אם נבחן את כל ההעברות שבוצעו בעידן פפ גוארדיולה, סביר להניח שדני אלבס ייבחר כרכש הטוב ביותר, לצידו של ג'רארד פיקה. המגן הברזילאי הוחתם מסביליה, בשורותיה נתן חמש עונות גדולות, ויש אירוניה מסוימת בכך שהפספוס הגדול של גוארדיולה עשה הקיץ סופית את הדרך ההפוכה. מרטין קאסרס נחת בקאמפ-נואו ביוני 2008, חודש לפני אלבס, תמורת יותר מ-16 מיליון יורו ששולמו לויאריאל בה לא שיחק אפילו דקה. לבארסה הספיקה עונה אחת של הבלם האורוגוואי בהואלבה, אליה הושאל מהצוללת הצהובה, כדי להבחין בפוטנציאל הגדול שלו. אלא שקאסרס לא קיבל הזדמנות הוגנת להוכיח את עצמו בבירת קטלוניה. הוא בקושי זכה לדקות משחק, וגם פציעה לא הקלה על השתלבותו. בעונה שלאחר מכן הוא הושאל ליובנטוס, שם התברר שיש לו יכולות גבוהות בעמדת המגן הימני. בנבחרת דווקא משתמש בו המאמן אוסקר טבארס לא פעם כמגן שמאלי, וזו העמדה בה הצטיין בקמפיין הנהדר בקופה אמריקה ביולי האחרון שהסתיים בהנפת הגביע.

את העונה שעברה בילה קאסרס בסביליה בהשאלה, וכלל לא מפתיע שהאנדלוסים החליטו לרכוש את כרטיסו באופן מלא. מפתיע יותר המחיר הזניח שנאלצו לשלם – שלושה מיליון יורו בלבד. ברצלונה הפסידה במאזן הסופי כ-13 מיליון, אם לא מחשיבים את דמי ההשאלה. לאור המצוקה התמידית של בארסה בעמדות השונות בהגנה שנובעת מפציעות המרובות, מסתמן הוויתור על קאסרס כטעות משמעותית למדי. האורוגוואי רק בן 24, כל עתידו לפניו, ושחקן כלבו כמוהו לא היה מזיק כאופציה ראשונה על הספסל, לכל הפחות. העונה הוא משובץ בסביליה בדרך כלל כמגן שמאלי, ולכן יפגוש את אלבס פנים מול פנים במשחק המסקרן בקאמפ-נואו, אליו מגיעה סביליה ללא הפסד, במרחק שתי נקודות מהמקום הראשון. לקאסרס, שאוהב לתמוך בהתקפות והבקיע את שערו הראשון העונה במחזור שעבר לרשת חיחון, יש הרבה מה להוכיח למאמן שממול.

את רוב הכותרות לפני המשחק יקבל מנואל פלגריני, הצ'יליאני שפוטר מריאל מדריד בקיץ 2010 כדי לפנות את הכיסא לז'וזה מוריניו. את המשחק הראשון מול האקסית הוא הפסיד בעונה שעברה 7:0 בברנבאו, אבל אז עמדה לרשותו קבוצת תחתית. הפעם, עם סוללת כוכבים שנרכשה בקיץ, ובראשם סנטי קאסורלה הנפלא, השאיפות של מלאגה גבוהות הרבה יותר. כסף ממש לא חסר שם, ועד התבוסה 3:0 ללבאנטה, הסיפור המדהים בכדורגל העולמי בימים אלה, התוצאות היו חיוביות. המפגש הביתי עם ריאל קריטי מבחינת הביטחון העצמי של השחקנים, וגם עבור הבלאנקוס מדובר במבחן חשוב. נחמד לחגוג עם שלישיות של גונסאלו היגוואין מול אספניול ובטיס, אבל מלאגה זה סיפור אחר לגמרי, ובחודשיים הקרובים מצפים לה גם ויאריאל, ולנסיה, אתלטיקו וסביליה, שלא לדבר על הקלאסיקו הביתי מול בארסה.

פלגריני עמד לבדו באור הזרקורים לקראת המשחק בעונה שעברה, והוא ישמח להתחלק בתשומת הלב עם רוד ואן-ניסטלרוי. ההולנדי בן ה-35 הצהיר לאחרונה שהוא עדיין חולם לשחק במדי נבחרתו ביורו 2012. לשם כך הוא חייב לקרוע רשתות בליגה הספרדית אחרי המעבר המתוקשר מהמבורג, ובינתיים זה ממש לא קורה. שער אחד בלבד בשבעה משחקים זה לא מאזן שאפשר להתגאות בו, והגיל נותן את אותותיו. פלגריני מחליף אותו בשלבים מוקדמים יחסית, ובמהלך הפיאסקו מול לבאנטה ירד ההולנדי למקלחת כבר בהפסקה. אין הזדמנות טובה יותר לשפר את הרושם מאשר המפגש עם הקבוצה האהובה שלו בספרד.

בינואר האחרון, כאשר היגוואין נפצע, חיפש מוריניו בנרות חלוץ שיחזק את הסגל וחשק בואן-ניסטלרוי. ההולנדי השתוקק לחזור, אבל המבורג נעמדה על הרגליים האחוריות וסירבה לשחררו. עמנואל אדבאיור הגיע כפתרון של הרגע האחרון. כעת אנו עדים למצב משעשע. ואן-ניסטלרוי משחק עבור מאמן שהסכים לשחררו מריאל לפני שנתיים נגד האיש שרצה להחזירו לברנבאו. זה מה שנקרא רגשות מעורבים.

לדרבי של וינה מסורת ארוכה מאוד של שנאה תהומית. ראפיד נוסדה בשלהי המאה ה-19, ואילו אוסטריה וינה חגגה השנה יום הולדת 100, ולרגל המאורע היתה חשיבות עליונה להצלחה בקרב מול היריבה המושבעת. למתח הקבוע בין שתי האימפריות מתווסף תסכול האוהדים מחוסר ההצלחה ואובדן ההגמוניה בליגה. לראפיד שתי אליפויות בלבד מאז 1996, האליפות האחרונה של אוסטריה היתה ב-2006. גם בעונה שעברה הלך התואר לשטורם גראץ, והשתיים הסתפקו במאבקים קשים בדרבי שהגיעו לשיאם ב-22 במאי. אוסטריה עלתה ליתרון 0:2 כבר בדקה ה-26 במגרשה של ראפיד משערים של רולאנד לינץ וזלאטקו יונוזוביץ', הקהל בירוק-לבן פרץ למגרש במחאה, ואחרי מהומות של חצי שעה הוחלט להפסיק את ההתמודדות למען בטחון השחקנים ולהעניק ניצחון טכני לאורחים (צפו בוידיאו שמעל).

העסק לא השתפר מבחינת ראפיד בתחילת העונה הנוכחית – אוסטריה ניצחה שוב בחוץ 0:3, כאשר לינץ ויונוזוביץ' בין הכובשים. יונוזוביץ', בוסני שברח כילד ממולדתו עם משפחתו בשל מלחמת האזרחים בבלקן והעדיף (בניגוד למיראלם פיאניץ' והאריס מדוניאנין) לייצג את נבחרת אוסטריה, ראוי לתשומת לב מיוחדת. מדובר בפליימייקר עם יכולת לכבוש שערים מרהיבים (צפו בוידיאו מעל). העונה הוא הספיק להרשית כבר חמש פעמים, וגם הבקיע לראשונה בנבחרת. ברמן והאנובר עוקבות בעניין, ובעתיד הקרוב הוא עשוי לככב בבונדסליגה. בינתיים מתמקד יונוזוביץ' בדרבי מספר 299 בבירת אוסטריה, חגיגות ה-300 ייערכו בפברואר.

מטאליסט חארקוב מוכרת לאוהדים בישראל בעיקר כקבוצה שגידלה את רומן פץ וסרגיי קנדאורוב, אבל היא בדרך הבטוחה לכותרות משמעותיות קצת יותר. שחטאר דונצק ודינאמו קייב שולטות לחלוטין בליגה האוקראינית, כמו בארסה וריאל בספרד, או יותר נכון כמו ריינג'רס וסלטיק בסקוטלנד. זוהי ליגה של שתי קבוצות שמתחלקות בכל האליפויות מאז 1993, והאוקראינים כמהים לתחרות אמיתית בצמרת. האם מטאליסט מסוגלת להושיע?

הקבוצה מחארקוב הפכה ל"אלופת שאר הליגה" ללא עוררין. בחמש השנים האחרונות היא סיימה תמיד במקום השלישי, בזכות ההשקעה הכספית האדירה של הנשיא אלכסנדר יארוסלבסקי. מדובר בפרויקט רציני – יארוסלבסקי לא רק בנה אצטדיון ומתקני אימונים, אלא הקים גם אקדמיה מפוארת לילדי העיר. ההתקדמות המקצועית עקבית, בעונה שעברה עברה מטאליסט את שלב הבתים בליגה האירופית, והיא מתגאה בסגל רב לאומי, עם חמישה ארגנטינים וארבעה ברזילאים: בהם הקפטן קלייטון שאבייר (אתם ממש חייבים לראות את הגול הזה שלו - וידיאו מעל), החלוץ עם השם המבטיח טייסון, והקשר אדמר, שעשה מעשה רוברטו קולאוטי, התחתן עם אישה אוקראינית וערך השנה הופעת בכורה בנבחרתו החדשה (ובשום אופן אל תפספסו הביצוע הזה שלו - וידיאו תחתון).

עד כה לא התקרבה מטאליסט לרמת שתי הגדולות, אבל העונה יש תקווה. זה החל עם 1:1 בקייב מול דינאמו ביולי, ולמפגש עם שחטאר מגיעה החבורה מחארקוב עם מאזן נפלא של תשעה ניצחונות וארבע תוצאות תיקו ב-13 משחקים. לשחטאר ודינאמו בכל זאת שתי נקודות יותר, אבל בינתיים הכל פתוח. כשתשומת לב האלופה מופנית בעיקר לקרבות בליגת האלופות, מטאליסט חולמת לנצל זאת ולחולל סנסציה. את קייב תארח מטאליסט בתחילת נובמבר, ואז יידעו האוהדים באוקראינה אם משאלותיהם למאבק משולש בצמרת התגשמו.