גם אתם מתקשים לזכור משהו מגמרי החטיבות ב-MLB? בואו נגיד שזה לא היה סיבוב שראוי לדבר עליו יותר מדי. ככל שאני חושב עליו יותר, אני מתקשה להיזכר ברגע כלשהו שאפשר ממש לדבר עליו. לא ראינו תצוגת פיצ'ינג משובחת, לא ראינו משחקים צמודים שהוכרעו בשניה האחרונה (אפילו משחקים שהלכו לאקסטרה אינינגים, נגמרו בגראנד סלאם או ארבע ריצות), לא ראינו פיצ'ר דומיננטי, והאמת, ראינו ארבע קבוצות בייסבול טובות, שפשוט לא ממש מעניינות. בכל זאת, הנה כמה רשמים:
הבלוג של אריאל גרייזס
- אולי לא היה אף פיצ'ר דומיננטי בסדרות הללו, אבל כן היה שחקן אחד שעמד מעל כולם ב-ALCS. נלסון קרוז פשוט חבט בכל מה שזז. בכלל, שתי הסדרות שהיו לנו, הוכיחו שבניגוד לקלישאה, לא תמיד פיצ'ינג הוא זה שמנצח משחקים בפלייאוף. לפעמים, כל מה שצריך זה כמה חובטים טובים.
- האכזבה מהפיצ'ינג נרשמה בכל הכיוונים, כשהמאכזב מספר אחד הוא ג'סטין ורלאנדר. נכון, היו לו הרבה תירוצים, איכשהו כמעט תמיד כשהוא הגיש ירד גשם, ונכון, הייתה עונה ארוכה. אבל משחקן שהולך להיבחר לא רק לסיי יאנג, אלא גם ל-MVP של ה-AL (הישג שפיצ'ר לא רשם 25 שנה, מאז רוג'ר קלמנס ב-1986), אתה מצפה לקצת יותר. במיוחד כשמאמנו ג'ים לילנד החליט, בהחלטה שאני לא ממש מסכים איתה, לתת לו להגיש רק פעמיים בסדרה ולנוח ארבעה ימים בין ההופעות.
- מטקסס לעומת זאת, לא נרשמה שום אכזבה, כי לא היתה שום ציפייה. הריינג'רס אף פעם לא בנו על המגישים שלהם, שישתקיו את ההתקפות בכל משחק, אבל מה שכן היה אמור לעבוד להם, עבד בגדול. זה שלטקסס יש התקפה מצוינת ידענו כבר שנים, אבל ההימור שלהם ביום הטריידים האחרון על רליברים טובים השתלם בענק.
- האם זה אומר שמעכשיו המתכון להצלחה בפלייאוף הוא מחבטים טובים ורליברים מצוינים? בואו לא נסחף. תסתכלו על היאנקיז, קבוצה שנכשלה עם אותו קונספט בדיוק. ככה זה בפלייאוף, אף פעם אתה לא יכול לדעת מה יצליח. עובדה שהג'איינטס לקחו בשנה שעברה את הוורלד סירייס בלי התקפה בכלל (אם אתם לא סופרים את קודי רוס, כמובן) ועל הגב של הפותחים שלהם.
- מילה אחרונה לגבי טקסס. זאת הקבוצה הראשונה שחוזרת לוורלד סירייס מאז שושלת היאנקיז הגדולה של סוף שנות התשעים-תחילת שנות האלפיים. נכון שצריך הרבה מאוד מזל בשביל זה, אבל חייבים להעריך את מה שעושים שם. מסתבר שנולאן ריאן לא רק יודע לזרוק נו-היטרס ולפוצץ חובטים (רק אני מחכה לראות את טקסס פוגשים את שיקגו וויט סוקס של רובין ונטורה בשנה הבאה, בתקווה שמישהו פה ינסה לנקום את נקמתו?), אלא גם לבנות קבוצה.
- הוא, והשפם של דרק הולנד, כמובן.
- ובהקשר של מה שקורה ברד סוקס בפגרה הזאת, עם האשמות על פרנקונה, לפיהן הוא מכור למשככי כאבים ולכן הרד סוקס נכשלו- הלו! רק לפני שנתיים, התפרסם שרון וושינגטון מכור להרואין או השד יודע מה. נראה לכם שזה הפריע לו?
- אם נסתכל על הצד השני של המשוואה, נדמה שאין משהו שהקרדינלס של טוני לה-רוסה אוהבים יותר מאשר להיות האנדרדוג. ב-2006 הם לקחו אליפות אחרי שבקושי ניצחו 83 משחקים בעונה ועל הגב של פיצ'רים כמו ג'ף וויבר וג'ייסון מרקיז. גם השנה הם בכלל לא היו אמורים להיות שם ורק ההתמוטטות של אטלנטה הכניסה אותם לאוקטובר. למרות זאת, עם כמה שאני לא מסמפט את הדמות של לה רוסה (וגם חלק משיטות האימון שלו, כמו הכנסה של פיצ'ר לאאוט אחד לדוגמא), אי אפשר לקחת ממנו את העובדה שהוא יודע לאמן קבוצת בייסבול, במיוחד כזאת שסובלת מחסכים בכל מיני עמדות.
- ומי זוכר עכשיו שכולם סגרו על הקרדינלס את העונה עוד לפני שהיא התחילה, עם הפציעה של אדם ווינרייט והכשלון בהחתמה של אלברט פוחולס.
- במילווקי, בטוח שיש עכשיו רגשות מעורבים. הם החליטו בתחילת העונה, לאור העזיבה הצפויה של פילדר בסופה, שהם הולכים על כל הקופה והביאו עזרה מאוד נדרשת בפיצ'ינג, כזו שעשתה את העבודה במהלך העונה והביאה להם את אליפות הבית ללא מאמץ. מצד שני, אותה עזרה כשלה בגדול דווקא בפלייאוף, כשזאק גריינקי ובמיוחד שון מרקום לא סיפקו את הסחורה ברגעים החשובים. האם זה אומר שההימור היה כישלון? לא חושב. במשחק מסוים הכל יכול לקרות והפעם זה לא הסתדר. למרות העזיבה של פילדר, אני עדיין חושב שלברוורס תהיה הזדמנות לעשות רעש בשנים הקרובות.
- לגבי סדרת הגמר הבאה עלינו לטובה. בדיוק כמו בשלב הקודם, קשה להגיד שמדובר במשהו שרבים מצפים לו. אין קבוצה גדולה לאהוד, אין קבוצה גדולה לשנוא והרייטינג של הסדרה צפוי להיות די נמוך (מה שהיה נכון, כנראה, לגבי כל קבוצה שהייתה עולה לוורלד סירייס מבין ארבע האחרונות). הדבר היחיד שעשוי להציל אותה זה בייסבול טוב, והמקום היחיד לקוות שזה יגיע ממנו כרגע, הוא כריס קרפנטר, שגימגם רוב השנה, אבל מצא את עצמו במאני טיים.
- אי אפשר בלי להמר על זהות הזוכה. ההיגיון אומר שטקסס צריכה לקחת, אחרי שכבר התנסתה באירוע כזה בשנה שעברה, אבל ההרגשה שלי היא שדווקא הקרדינלס הם אלו שייקחו. התחושה הזאת לא מבוססת על שום דבר אמיתי, למעט ההרגשה שאלברט פוחולס ישמח להשאיר חותם אמיתי לפני העזיבה האפשרית שלו בסוף השנה.
בייסבול בוואלה! ספורט
