הסיטי את זה: רוברטו מאנצ'יני מחבר את מנצ'סטר סיטי

ינואר 2011. מנצ'סטר סיטי הגיעה לאצטדיון האמירויות עם אג'נדה ברורה. היא התגוננה והסתגרה לאורך כל 90 הדקות שהסתיימו ללא שערים. תצוגת הכדורגל הייתה כל כך שלילית עד שהקהל הגיב בקריאות: "Boring Boring City (סיטי המשעממת)", שהיו כל כך מזוהות דווקא עם היריבה ארסנל בשנות ה-70. רוברטו מאנצ'יני שמע ולא התרגש. מבחינתו, תצוגות כאלה הכרחיות במאבק האליפות. "ספגנו יותר מדי שערים וזה חייב להשתנות. זו בעיה גדולה עבורנו. אני אוהב ניצחונות של 0:1. כשאתה לא סופג ויש לך שחקנים כמו דז'קו, סילבה או טבס אתה מנצח ב-90 אחוז מהמקרים. לא אכפת לי שנהיה משעממים שניים או שלושה משחקים. אני מעדיף לשמוע שריקות בוז וללכת הביתה עם נקודה מאשר עם שלושה כדורים ברשת".

אלא שמתחילת העונה הנוכחית, לא נראה זכר לסיטי המשעממת. נהפוך הוא, סיטי דורסת, מובילה את הטבלה ונראית בשלה מתמיד להיאבק על האליפות. השאלה היא: מהו מקור השינוי? מאנצ'יני עצמו, שספג בשנתיים שלו באנגליה ביקורות על שיטת המשחק ודרכי האימון שלו, נהנה ממעמד חדש שרק התחזק בעקבות הטיפול הלא מתפשר שלו בפרשת קרלוס טבס. לאחר שהיה מועמד מספר פעמים לפיטורים, בסיטי כבר מנהלים מגעים להאריך את חוזהו של האיטלקי. זה הזמן בדיוק הזמן לבדוק את מעמדו של מאנצ'יני בין גדולי המאמנים בעולם הכדורגל כיום, השינוי שעבר עליו וההשפעה שלו על מנצ'סטר סיטי החדשה.

בוקה ג'וניורס רוצה את קרלוס טבס
20:45: מנצ'סטר סיטי - ויאריאל

כשגארי ליניקר, ששימש כפרשן באחד משידורי המשחקים של מנצ'סטר סיטי אשתקד, נדרש להסביר עוד הופעה לא טובה, הוא ענה: "כי מאנצ'יני הוא איטלקי". אלא שלמרות הזלזול המופגן, יש משהו בדברים. מאנצ'יני מושפע מאוד מסגנון המשחק האיטלקי הקלאסי המושתת על רביעייה אחורית יציבה וחזקה. מבחינתו, האיזון בקבוצה מתחיל בהגנה. הגישה שלו לא שונה בהרבה מז'וזה מוריניו למשל, אבל לעומת המיוחד, מאנצ'יני מוגדר כמאמן הגנתי ולא טקטיקן גדול. דייויד מקדונל עמד על ההבדלים בטורו ל"מירור": "כשמוריניו נטרל את מסי והחברים בחצי גמר ליגת האלופות זה הוגדר כגאונות טקטית. כשאלכס פרגוסון עשה את זה בקאמפ נואו ב-2008, היללו אותו. אז מדוע מגנים את מאנצ'יני? בגלל קנאה. אוהדים מצפים ליותר מהמועדון העשיר בעולם. למאנצ'יני יש את הכלים והחוזק הכלכלי להביא הצלחות, גם במחיר של כמה הופעות שליליות".

יחד עם זאת, גם מאנצ'יני עצמו הבין שצריך לבוא שינוי בסגנון המשחק. באינטר הוא נהג לשחק בשיטת 4-3-1-2 עם שלושה קשרים אחוריים. גם בעונה שעברה בסיטי הוא נהג להרכיב יחד את הטריו הדפנסיבי יא יא טורה-נייג'ל דה יונג-גארת בארי, מה שיצר פערים גדולים בין הקישור להתקפה. העונה, סיטי משחקת אחרת. האיטלקי צירף לסגל עוד שחקני התקפה ומרכיב שני קשרים אחוריים בלבד. דויד סילבה המצוין הוסט לעמדה שמכונה באיטליה 'טרהקוורטיסטה' – קשר מאחורי החלוץ - והפך לשחקן המרכזי בקבוצה. התוצאה היא שסיטי התקפית יותר, המשחק שלה שוטף יותר ולראייה, היא כבשה 27 שערים בשמונה משחקי ליגה (לעומת 60 בכל העונה שעברה).

מאנצ'יני עצמו הסביר ערב פתיחת העונה את השינוי וציין כי הוא מצפה מהקבוצה לכבוש 10-15 שערים יותר במהלך העונה: "התחלנו לבנות קבוצה בעונה שעברה, זה עבר טוב ואני חושב שאנחנו בדרך הנכונה. אנחנו רוצים להשתפר העונה ואני בטוח שאחרי שהיינו ביחד שנה נהיה טובים יותר. חשוב שבקבוצה יהיה איזון. אם אנחנו משחקים עם שלושה חלוצים, הם חייבים לעבוד בשביל הקבוצה וזה במיוחד נכון בפרמיירליג. יש לנו יותר שחקנים התקפיים בסגל ואנחנו יכולים לקחת יותר סיכונים לעומת השנה שעברה. העונה, נצטרך להבקיע יותר אם אנחנו רוצים לזכות באליפות".

אלא שניצוצות למאנצ'יני הישן אפשר היה למצוא בגישה של האיטלקי למשחקים גדולים: "כדי לזכות באליפות נצטרך לנצח את הקבוצות הקטנות. כשפוגשים את מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי וארסנל לא תמיד קל לנצח אותן, אבל זה יכול לקרות. נגד הגדולות אפשר לעשות תיקו לפעמים ולהפסיד. אם ננצח את שאר המשחקים אפשר לזכות באליפות. המטרה שלנו לנסות לזכות באליפות או לפחות להישאר במאבק עד הסוף. בעונה שעברה היינו במרוץ עד סוף פברואר. הפעם חשוב שנהיה שם זמן ממושך יותר ואחר כך הכל יכול לקרות. כדורגל הוא משחק מוזר".

מה שעוד מבדיל את מאנצ'יני מהגדולים באמת קשור בניהול חדר ההלבשה. מאז החליף את מארק יוז בדצמבר 2009, האיטלקי נמצא במלחמה נגד שחקנים סוררים כאלה ואחרים. מלחמה שקרובה לסיום כשידו של המאמן על העליונה. הביקורת הגדולה של חלק מהשחקנים על המאמן קשורה באימונים המפרכים והארוכים. חודשיים אחרי המינוי ניגשו שחקנים בכירים לראשי במועדון, התלוננו על האימונים וטענו שהמאמן לא מבין את הדרישות הפיזיות בפרמיירליג. גם מאמן הכושר לשעבר, ריימונד ורהיין, תקף: "אחרי ההגעה של מאנצ'יני, דברים השתנו דרמטית. הוא החליט ששחקנים צריכים לעשות אימונים כפולים כמה פעמים בשבוע. לא אחת האימונים האלה ארכו שעתיים ולא במפתיע, שחקנים החלו להיפצע תוך זמן קצר".

בהמשך הגיעו עימותים ישירים עם שחקנים. קרייג בלאמי היה הראשון לבחון את סבלנות המאמן ולאחר עימות ביניהם באחד האימונים נזרק הביתה לאחר ששמע: "למה אתה כל הזמן מפקפק בי ולא עושה מה שאני אומר? לך עכשיו ואל תחזור". הבא בתור היה עמנואל אדבאיור אותו האשים מאנצ'יני בזיוף פציעה. גם ג'יימי מרפי רופא המועדון איבד את משרתו לאחר שהמאמן טען כי לא טיפל כראוי בפציעה של המגן אלכסנדר קולארוב.

הסכסוך המרכזי והממושך של מאנצ'יני היה עם טבס. העימות החל בעונה הראשונה כשטבס תקף את שיטות האימון של מאנצ'יני וטען שמארק יוז לא היה צריך להיות מפוטר. הארגנטינאי ננזף אז על ידי המאמן. בעונה שעברה התרחש עימות נוסף בין השניים בהפסקת המשחק מול ניוקאסל (1:2). טבס היה מתוסכל מהמערך ההגנתי שמונע ממנו לקבל כדורים ואילו מאנצ'יני זעם וצרח שעל השחקן למלא הוראות. על פי דיווחים, המאמן הוסיף קללה עסיסית והחלוץ נבלם לפני שהספיק לפגוע בו פיזית. בקבוצה מיהרו לקבור את הפרשה, אבל כשמאנצ'יני קיבל במשחק מול באיירן את ההזדמנות הוא שמח להצהיר כי טבס סיים את חלקו במועדון.

אלא שדווקא פרשת טבס מסמלת את כוחו של מאנצ'יני. במועדון שיבחו את ההתנהלות שלו מול השחקן ונתנו לו גב. גם הקולגות החמיאו: "הוא הראה אופי חזק, יש לו חוזק כמאמן וזה חשוב. כולנו חווינו קשויים באימון. מהניסיון שלי, מנהיגות חזקה חשובה כי אין במועדון אדם חשוב יותר מהמאמן", אמר פרגוסון.

למעשה, כשטבס יהיה בחוץ תושלם מהפכת מאנצ'יני. זו תהפוך להיות הקבוצה שלו, ללא הסרחים העודפים והסוררים שירש מקודמיו. "כשבונים קבוצה חדשה לעתיד, חשוב שיהיו בה שחקנים טובים וגם אנשים טובים. כשיש אנשים טובים, אתה יכול להפסיד לפעמים אבל זה לא ימנע ממך להגיע למטרה. אני משוכנע שיש לי כאן את האנשים הנכונים", אמר לאחרונה. אגב, מבחינת המאמן גם מריו באלוטלי הוא חלק מהאנשים הטובים בסגל: "מריו לא פתח שלושה או ארבעה משחקים, אבל הוא עבד טוב, לא אמר כלום וחיכה לרגע שלו. מריו בחור טוב. לפעמים ההתנהגות שלו ככה ככה, אבל הוא בחור טוב. הוא אוהב את מנצ'סטר סיטי ואת הכדורגל האנגלי".

מאנצ'יני השיג את הגיבוי ועכשיו הוא צריך לספק את התוצאות כדי להוכיח שגם הוא, כמו מאגר השחקנים הבלתי נגמר שלו, שייך לרמות הגבוהות. הזכייה בגביע אשתקד הייתה הספתח, אבל ברור שהציפייה ממנו היא ללכת חזק על התארים הגדולים יותר. "כסף לא מבטיח הצלחה וסיטי צריכה להיות סבלנית בנוגע למאמן", ניתח אריאן רובן מבאיירן מינכן לפני המפגש בין הקבוצות בליגת האלופות. "הם זכו בגביע, אבל בעונה ובמיוחד בעונת בכורה בליגת האלופות יש הרבה סכנות. סיטי הם רוקי בליגת האלופות וזו בעיה עבורם". להזכירכם, מאנצ'יני הוביל את אינטר לאליפויות, אבל לא עבר מעולם שלב רבע הגמר באלופות.

למרות זאת, מאנצ'יני מאמין בעצמו וביכולתו. הוא שרד את העימותים, הביקורות וחרב הפיטורים בשנתיים האחרונות ומרגיש שזה הזמן שלו, כמו שהוא עצמו התבטא בעבר: "דברו עם כל מי שאימן באינטר: בניטס, ליפי, לאונרדו. כולם יגידו שאפשר להצליח בכל מקום אם שרדת שם ארבע שנים. אני לא מרגיש בלחץ כי בשבילי לשחק כדורגל זו עבודה פנטסטית וכך גם לאמן. לפעמים כשמפסידים ולא משחקים זה יכול להיות קשה למאמן, אבל לחץ? ממש לא".

אז למה מכוון מאנצ'יני? לא לכוכבות והרברבנות של מוריניו ובטח לא לכדורגל הנוצץ והאטרקטיבי של גווארדיולה. המודל לחיקוי של האיטלקי הוא מאמן אחר לחלוטין: "אני רוצה להישאר כאן לפחות עוד שלוש-ארבע שנים", אמר בתגובה לפרסומים לפיהם החל המו"מ להארכת חוזהו המסתיים בסוף העונה הבאה. "באנגליה, למאמנים יש יותר כח לגבי הקבוצה ושאר הדברים במועדון. אני לא אומר שיכול להיות לי הכח של מישהו כמו פרגוסון, אבל טבעי שלמאמן שנשאר בתפקידו חמש או שש שנים יש יותר כח".