היכרות
כמו חלק גדול מכם, גם משפחת קופלמן מתרגשת לקראת פתיחת היורוליג. אתם יודעים מה, אולי הם מתרגשים קצת יותר. משמאל לימין: מרדכי (מוטי) קופלמן, בן ה-40, שרון קופלמן בת ה-38, פז קופלמן בת השנתיים וחצי, ניצן קופלמן בת ה-12 וחצי, ואלמוג קופלמן בת ה-8.
המבוגר האחראי
"אמא שלי הפכה אותי לאוהד מכבי", מספר מוטי, וממשיך: "כשהיא הייתה בת 16 היא התחילה להתאמן בקבוצה, ומי שהדריך אותה היה יהושע רוזין". מוטי מספר גם שבימי חמישי, לא משנה מה קרה, תמיד הוא והיא היו צופים ביחד במשחקי הקבוצה, ובכל פעם שהם היו מגיעים מעיר מגוריו, רמת גן, לתל אביב, כשהיו עוברים ליד שוק בצלאל שם שכן המגרש הישן של הקבוצה, אמא שלו הייתה אומרת לו: "אתה רואה מוטי, זה הבית שלי".
הצעירות שבחבורה
שלוש בנות יש למוטי, ואת כולן הוא הדביק בחיידק הצהוב כחול. "בינתיים רק שתי הבוגרות מגיעות למשחקים, כי הצעירה עדיין קטנה מדי", מספר ראש המשפחה. אבל באימון פתוח שהיה לאחרונה פז הגיעה עם כל המשפחה, וישבה בשקט במהלך כל האימון. "כשהיא רואה את המשחקים בטלוויזיה היא כבר אומרת 'כבי, כבי'. הבאנו אותה לסופו, וכשהיא קראה לו בשם, הוא ממש התלהב". ניצן ואלמוג, שתי הגדולות, לא מפספסות משחק - לא ביורוליג, לא באדריאטית וגם לא בליגת העל, שם הן מגיעות לכל משחק חוץ. בניגוד לבנות גילן האחרות, וללא עידוד מיוחד של האבא, אין להן ולו פריט לבוש אדום אחד (אבל עוד על זה בהמשך).
סדר יום
יום של משחק שונה מכל יום אחר, עבור הבנות, במיוחד משחקים אליהם הולכת המשפחה. "הן מגיעות מהר מהר אחרי בית הספר, והולכות ישר לישון צהריים, כדי שלא יהיו עייפות במשחק", מספר מוטי על האוהדות המחונכות שלו. אם מדובר במשחק חוץ ("נוסעים לכל מקום, אשקלון, גן נר, מלחה. לא משנה לאן, אנחנו שם") - יש גם טקס מיוחד: "מגיעים לאולם, קודם כל נשיקות לאילן השועל, שקורא להן 'נסיכות מכבי', אחר כך שתייה והתמקמות יחד עם כל האוהדים". בימי שישי הבנות מקבלות לעיתים אישור לא להגיע לבית ספר, אם המשחק בערב שלפני הסתיים מאוחר מדי. לגיטימי, לא?
קאלט
לא כולם יודעים שהבנות לא לובשות אדום. הסבא שלהן למשל. באחד מימי ההולדת שלה הוא קנה לאלמוג חולצה מאוד יפה, אבל אדומה. הילדה העצבנית שאלה אותו: "אתה עושה לי בכוונה, נכון סבא?". היא לא דיברה איתו במשך תקופה קצרה. בכל מקרה, לאיסור הגורף על הצבע המוקצה יש סייג אחד - התחתונים - "כי אף אחד לא רואה את זה".
פריט
השחקן הכי אהוב על הבנות הוא ליאור אליהו. לפני שהוא עזב לוויטוריה, הן קנו לו פסל כמתנה, והלכו אליו הביתה כדי להביא לו אותו. אליהו התרגש מאוד, ונתן להן את החולצה הזו שרואים בתמונה, ואמר להן שישמרו לו עליה אם הוא יחזור למכבי תל אביב. "את הפסל הוא שם ליד המיטה שלו שם, והן נורא התרגשו כשהוא סיפר להן שהוא עוזר לו לזכור את האוהדים מישראל". כשמספר 8 חזר לבסוף ליד אליהו, הילדות התייצבו אצלו כדי להחזיר לו את החולצה, אבל ליאור אמר להן לשמור את החולצה, כי כבר יש לו חדשה. מדובר באוצר בלום עבורן.
רוצים גם אתם להשתתף במדור? כל המשפחה שלכן אוהדת את אותה קבוצה? שילחו מייל ל-mcpross@gmail.com