סטיבן כהן (בית"ר ירושלים), מעדיף פיפ"א
"כל החיים שיחקתי פרו, אבל לפני שנתיים היוצרות התהפכו. החלטתי שאני מוותר על המשחק הזה ועשיתי מעבר למשחק המתחרה. פיפ"א יותר אמיתי בעיני, משחק עם תמונות יותר חדות ואמיתיות. מה שאתה מחפש כשחקן זה בעצם משחק שקרוב יותר למציאות. בשנתיים האחרונות פיפ"א שדרגה את עצמה והמשחק הפך לאמיתי יותר. הם שדרגו את המסירות, הבעיטות והתנועות במגרש. הפרו משחק קשה יותר. כששחקן מקבל את הכדור קשה מאוד להבקיע. זה משהו שאני לא אוהב במשחק. משחק כדורגל צריך להיות קרוב יותר למציאות. פיפ"א עונה על הדרישות הללו".
אוהד קדוסי (בני סכנין), מעדיף פרו
"אחי אלוף הארץ בפרו, וגם אני תומך במשחק הזה. לא מעט חברים שלי אוהבים את פיפ"א, אבל אני לא מתחבר אליו. בפרו יותר קל לשחק, בפיפ"א יש בעיה באיכות. השחקן לא ברור, המגרש לא באיכות גבוהה והמשחק פחות מציאותי לטעמי. פרו הוא משחק יותר פופולארי מפיפ"א, ולראיה גם העובדה שנערכות אליפויות ישראל במשחק הזה, ולא במתחרה. נכון שיש בו דברים מוזרים, אבל מי שיודע לשחק יכול לשלוט בכל. בפיפ"א יש לא מעט בעיות. קשה יותר להבקיע, יש בעיה גם בבעיטות מהנקודה הלבנה. צריך להתאמץ כדי לתת גול בפנדל, וזה בוודאי רחוק מהמציאות. מבחינתי, אין סיבה לשחק באף משחק אחר מלבד הפרו. גם אם יעברו עוד כמה שנים ויתהפכו היוצרות, לא אחליף את המשחק הזה".
עלא אבו סלאח (בני סכנין), מעדיף פיפ"א
"האמת היא שיותר קשה לשחק פרו, אבל הסיבה המרכזית שבגללה אני מעדיף את פיפ"א היא שמדובר במשחק יותר מציאותי. התמונות, הגרפיקה, הכל דומה יותר למה שאני רואה במגרש. פיפ"א זה משחק שאתה חייב לשחק כמו מקצוען כדי לזכות בו. לא תוכל לקחת את הכדור מהאמצע, לעבור שלושה או ארבעה שחקנים ולתת גול. המשחק הזה מתבסס בעצם על טכניקה קבוצתית ולא על אינדיבידואל. יש הברקות של שחקנים בודדים, אבל כל שחקן בנוי על המשחק הקבוצתי, ולא להפך. לטעמי, כדי להיות קרוב יותר למציאות אתה צריך להתבסס יותר על הנעת כדור מסודרת ולא על הברקה. לא רק לשלוט בכפתורים, אלא בקבוצה שלך. מה שקורה בפרו לא יכול לקרות במציאות. במצב של אחד על אחד אני יכול לסובב את הכדור ולא רק לבעוט חזק למסגרת, וזה עוד יתרון שאני אוהב במשחק. כשיש שחקן עם בעיטה חלשה, הוא יכול לנצל את הטכניקה שלו ולהבקיע. המשחק הזה קרוב יותר להיות מושלם".
גיא צרפתי (הפועל פתח תקוה), מעדיף פרו
"לא חושב שיש כאן שאלה. פרו משחק ותיק וטוב יותר. לפני שש שנים עברתי מפיפ"א לפרו ומאז נשארתי שם. זה משחק שמדמה כדורגל אמיתי בצורה מדויקת יותר. באלמנטים כמו מסירה ובעיטה אתה חייב לכוון את הכדור לכיוון השער או השחקן. שחקן לא יכול לצפות שהכדור יגיע למסגרת באופן אוטומטי. אני חושב שיש לי איכויות כשחקן במסירות ובישולים, פחות בבעיטות חופשיות. הבעיה שלי עם המשחק הוא שקשה להבקיע גולים ממצבים נייחים. יש הברקות מדי פעם, אבל זה קורה לי באחוזים נמוכים מהמציאות. החיסרון של פיפ"א הוא שמדובר במשחק פחות מציאותי, שזה מה שאתה רוצה לקבל כשחקן. בפרו יכולים לקרות לך דברים שלא חוזרים על עצמם. בניגוד לפיפ"א, לא מדובר במשחק שבלוני. בכל משחק אתה יכול לצפות למשהו אחר".
טל מעבי (מכבי פתח תקוה), מעדיף פרו
"פיפ"א אני לא משחק בכלל, למרות שהבנתי שמדובר במשחק טוב יותר מהפרו. הבעיה שלך כשחקן מתחילה בהרגל. מאז ומתמיד שיחקתי בפרו. אני אוהב את המשחק כי זה כדורגל, אבל גם בגלל שיש לו אפקטים מציאותיים. כשהקבוצה היריבה טיפה לוחצת הקהל יודע לשרוק לך בוז. יש אוירה של משחק. אבל יש גם כמה 'פאקים'. יש מצבים שהיריב בועט לכיוון השער והשחקן שלך רץ לכיוון השוער ומוחא כפיים. אני לא מבין את זה. זה לא יוצא לי מהראש. יש בעיה גם עם עמדת השוער. הוא לא מספיק טוב. שוערים גדולים עושים טעויות קריטיות ביחס למציאות. לא יכול להיות שהשוער לא ייצא לכדור עומק באופן אוטומטי. אני יכול להתקרב לשער בלי שהשוער ייצא אליי. אין דברים כאלה בכדורגל, אבל ההרגל לא מאפשר לי לשנות".