משפחות הכדורסל: מכבי אשדוד

מימין לשמאל על הספה: שירן ביסמוט - בת 20, ענת ביסמוט - בת 43, ישראל ביסמוט - בן 46, עידו ביסמוט - בן 11. עומדים משמאל: ירדן ביסמוט - בת 18, רועי ביסמוט - בן 23

נתחיל מענת, שאחראית על הדבקת המשפחה בחיידק: "אני עובדת ברשות הספורט העירונית של אשדוד יותר מ-20 שנה, ויחד איתי עובד גם ניסים דוק, מנכ"ל העמותה של מכבי אשדוד. הוא הזמין אותי למשחק. כל האקשן שהיה, התקפות מצד לצד. התמכרתי". ישראל הגיע אחריה, והוא עשה מעבר מעניין: "אני הייתי יותר איש של כדורגל. כשאשתי הייתה אומרת לי לבוא לאולם, הייתי מסביר לה שכדורסל זה לא מתאים. אבל פעם אחת הגעתי ומאז אני לא מפסיק".

ארבעת הילדים מגיעים לכל משחק בית, וחלקם מגיעים גם לכל משחק חוץ. הם מתחלקים בצורה מאוד ברורה. ענת מספרת ששירן ורועי, הבוגרים יותר, הם הרגועים יותר. ישראל מוסיף: "הנה, השבוע היה משחק אימון בחולון, והקטנים (ירדן ועידו) נסעו לשם. ירדן, שעומדת להתגייס אוטוטו ("אני רוצה לקרבי"), לא מפספסת משחק: "הכי מרגש היה בחצי גמר גביע המדינה מול מכבי תל אביב. שידענו שנפסיד, אבל לא הפסקנו לעודד".

יום של משחק הוא תמיד יום מיוחד, וישראל מספר שכבר מהצהריים יש טלפונים בין כל בני המשפחה ועד שנפגשים לצאת לאולם. אבל, בעוד שמשפחות אחרות נוטות לשבת ביחד, אצל הביסמוטים יש חלוקה ברורה מאוד כשמגיעים למגרש: הקטנים עולים לחלק העליון של היציע, עומדים וצועקים עם ה"אולטראס". רועי ושירן יושבים למטה, ישראל יושב איתם בהתחלה, ואחר כך הולך לעמוד עם חברים אחרים שלו. וענת? "היא אחראית על האירוח של הקבוצה היריבה, לפעמים אני צריך להגיד לה שתצא מחדר ההלבשה, כי מכבי מובילה", מספר ישראל. המשפחה קשורה לקבוצה ובמיוחד לשחקנים הזרים, (בתמונה למעלה היא מצולמת עם אחד מהם, ג'וש דנקן ואשתו אשלי), ואחרי המשחקים יוצאים כולם לאכול במסעדה עם השחקנים.

המשפחה יצרה קשר מיוחד עם השחקנים הזרים של אשדוד, ואחד מהם, ראמל בראדלי, שהיה פצוע במשך חודש, התארח אצלהם יחד עם חבר שלו שהגיע לביקור. בראדלי החליט לחמוד לצאן, ושם לחבר שלו בסלולרי רינגטון שנשמע כמו האזעקות שהיו נשמעות באשדוד. החבר נבהל, נפל מהכיסא שלו וברח מהבית. ירדן גם זוכרת סיפור אחר שקשור לאזעקות: "שיחקנו נגד מכבי תל אביב בבית, אבל בגלל המצב הבטחוני אסור היה לקהל להיכנס. כמובן שאני הייתי במשחק, וזו הייתה אווירה מאוד מוזרה - אפשר היה לשמוע את השחקנים ואת המאמנים".

משפחת ביסמוט מגדירה את עצמה "יותר ממסורתית", וענת אומרת שאם אפשר היה לצלם בשבת, "שולחן הקידוש עם האמריקאים של הקבוצה" היה יכול להיות תמונה מצויינת. כשבני הזוג דנקן חזרו לארצות הברית בסיום העונה שעברה, אחרי שנכחו בכמה וכמה קידושים כאלה, הם החליטו להעניק לביסמוטים את הפמוטים ואת סידור התפילה בתמונה הקודמת, עם הקדשה מיוחדת "הקשר בינינו הוא משהו מאוד מרגש" מסכמת ענת בחיוך.