אתה אמיתי, יוהאן בלייק?

את הכתבה על יוהאן בלייק אחרי הריצה המדהימה של ה-19:26 שניות ב-200 מטרים אפשר להתחיל בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא האופטימית, מיועדת לאלה שמחפשים גיבורי ספורט חדשים ומוצאים הרבה בשנים האחרונות. עבורם נכתוב שיוהאן בלייק נחשב בג'מייקה לסנסציה גדולה עוד כשהיה בן 17, אז קבע את השיא הלאומי לקדטים ב-100 מטרים שמחזיק מעמד עד היום (10:11 שניות) ושבר את מחסום 21 השניות ב-200 מטרים באותה שנה. נוסיף שהפריחה שלו היתה במקביל לצמיחתם של אסאפה פאוול ויוסאין בולט, כך שבתקופה כל כך סוערת - רק ג'מייקנים וחובבי אתלטיקה ג'מייקנית יכלו לזהות אותו. במסיבת עיתונאים שהתקיימה לפני גרנד פרי "אדידס" בניו יורק בשנת 2009, הוא ישב לצדם של יוסאין בולט, ריצ'ארד תומפסון ודניאל ביילי, אבל אף אחד מהעיתונאים האמריקאים לא לקח אותו ברצינות. מעניין מה הוא חשב לעצמו בראש באותו הרגע?

ויש גם התחלת סיפור המיועדת לספקנים שבינינו. אלה שאי אפשר לשכנע אותם שיוסאין בולט הוא תופעה טבעית, ועל אחת כמה וכמה שספרינטר יותר נמוך ופחות מנופח כמו יוהאן בלייק יכול לענות על ההגדרה הזאת. נישאר עבורם בשנת 2009, רק נזוז מספר שבועות קדימה לתקופה של לפני אליפות העולם בברלין. יוהאן בלייק שעוד לא חגג 20 היה אמור להיות חלק מהרביעייה הג'מייקנית למירוץ השליחים, אלא שלקראת האליפות הוא נכשל בבדיקת סמים. לא ממש נכשל, אבל התאחדות האתלטיקה הג'מייקנית החליטה שלא לקחת סיכונים. בלייק וארבעה ספרינטרים ג'מייקנים נוספים עברו בדיקה שגרתית ובגופם נמצאו שרידי החומר "מתאלהקסמין". מדובר בחומר שנמצא בתוסף תזונה, שבפועל לא היה רשום עד לאותה שנה בפקודת הסמים האסורים. עם זאת, בהתאחדות הג'מייקנית החליטו שלא לקחת סיכונים מאחר ואותו חומר זהה לחומר אחר בשם "טואמין" שנחשב לסם ממריץ. בלייק וחבריו הושעו לתקופה של שלושה חודשים בגלל חוסר האחריות שלהם.

כעת, אחרי הצגת העובדות, אפשר לעבור לניתוח הריצה המדהימה של יוהאן בלייק בתחרות שנעלה את סבב ליגת היהלום בבריסל. מבחינת מעריציו של בלייק, הנקודה המשמעותית ביותר צריכה להיות הזינוק. זמן התגובה של הג'מייקני המוכשר הזה לזינוק בבריסל היה פשוט נוראי ועמד על 0.269 שניות. זמן התגובה של וולטר דיקס לעומתו היה 0.185 שניות. זה אומר שלרץ האמריקאי היה "פור" של יותר משמונה מאיות על בלייק לאחר הירייה (26.9-18.5). דרך אגב, גם זמן התגובה של דיקס היה איטי יחסית. מי שהגיב יפה בזינוק היה ניקל אשמיד הג'מייקני (0.147 שניות) שסיים בסופו של דבר שלישי. זמן התגובה הממוצע של ספרינטר ברמה גבוהה הוא 0.150. אם בלייק היה מגיב בזמן כזה, הוא ללא ספק היה שובר את שיאו העולמי של יוסאין בולט (19:19) כבר בבריסל. לפי ההערכות, במקרה כזה הוא היה קובע זמן של 19:16 שניות.

החלק החזק והבלתי יאמן בריצה הזאת היה החצי השני שלה. בקו ה-100 מטרים דיקס עדיין היה זה שהוביל, ואז פשוט הגיעה התופעה הכל כך קשה לפענוח. "פתח מבערים" זו קלישאה די שחוקה שבה אנחנו משתמשים בדרך כלל בטקסטים על תחרויות שקשורות למהירות, אלא שהפעם - אין הגדרה טובה יותר למה שיוהאן בלייק עשה ביישורת. אפשר לצפות בקטע הוידאו הזה עשרות פעמים, וזה תמיד יראה כמו תעלומה בסגנון "תיקים באפלה". לא ברור איך הוא עשה את זה, אבל יוהאן בלייק רץ את ה-100 מטרים השניים המהירים בהיסטוריה של ריצת ה-200 מטרים. יוסאין בולט רץ את החלק הזה בזמן של 9:27 שניות בברלין, מייקל ג'ונסון עשה זאת ב-9:20 שניות באטלנטה 96' ויוהאן בלייק עשה זאת בזמן המוערך ב-9:02 שניות.

לפי כל הנוסחאות שבודקות יכולות של ספרינטרים, לא היה שום הגיון בזמן המדהים שקבע יוהאן בלייק. גם הוא עצמו סיפר בסיום: "הייתה לי מטרה לקבוע בריצה הזאת 19:50 שניות, לא האמנתי שאני אוכל לרוץ כל כך מהר". יוסאין בולט מיהר לפרגן ואמר על חברו לאימונים: "אני בשוק, הוא פשוט הדהים אותי". בלייק אמר בתגובה: "כשראיתי את בולט רץ 19:40 באליפות העולם ידעתי שגם אני יכול להגיע למהירויות כאלה. בשנה הבאה אני אהיה המתחרה שלו, ואני כבר מצפה לזה בקוצר רוח".

ועכשיו זה תורם של הספקנים לדבר. מה הם יגידו? קודם כל הם יישענו בנוחות על עובדה לא הגיונית ולפיה יוהאן בלייק שיפר את שיאו האישי בריצת ה-200 מטרים בשניה ו-34 מאיות בתוך שנתיים. רק בקיץ 2009 שיאו האישי בריצה הזאת עמד על 20:60 שניות. במקביל הם יגלשו בפורומים השונים של חובבי האתלטיקה בעולם ויגלו שהם לא לבד. הם יגלו שיש היום הרבה קולות בעולם שחושדים ביוהאן בלייק, הרבה יותר מהקולות שחשדו ביוסאין בולט אחרי כל אירוע היסטורי שלו. הם ינסו לבדוק לעומק את ההיסטוריה הלא רחוקה של בלייק והחומרים האסורים. הם יגלו שהחומר "מתאלהקסמין" הוכנס בסופו של דבר לפקודת הסמים האסורים, והפיל לא מעט ספורטאים אחרי המקרה של יוהאן בלייק. בין הספורטאים: האתלטית הניגרית דמולה אוסיימי, רוכב האופניים הפורטוגלי רוי קושטה, שחקני הראגבי הדרום אפריקאים צ'יליבוי ראלפלה וביורן באסון, הטניסאי האמריקאי רוברט קנדריק, הכדורסלן האמריקאי מאט בולדין והספרינטר האמריקאי מייקל רוג'רס, שהושעה בסמוך לאליפות העולם האחרונה בדאגו. לכל אחד מהספורטאים האלה היה "תירוץ מוכן" לשימוש שלא קשור בכלל בשיפור ביצועים. לחלק זה עזר, אבל לרוב לא.

הפסימיים שמתקשים להאמין יאהבו בודאי לשמוע שיתכן וגם המבנה של האיצטדיון בבריסל תרם לריצה המטורפת של יוהאן בלייק. לפי תאוריות שונות שפורסמו בימים האחרונים, המסלול בבריסל הרבה יותר רחב מהמסלולים הממוצעים, מה שיוצר קשת עם עיקול קטן יותר. היה זה יוסאין בולט שאמר אחרי הריצה של בלייק: "הוא הפתיע אותי כי בדרך כלל הוא לא רץ טוב את ה-200, בעיקר בקשת". ואכן, הגיוני מאוד "לחשוד" שבריצה הספציפית הזאת יוהאן בלייק נהנה מעיקול "ישר" יותר שאיפשר לו לפתח את המהירות הפנומנלית בין החלק הראשון לשני בריצה בדרך לתוצאה הבלתי נתפשת.

גם את המסקנות על העונה של יוהאן בלייק ולקראת העונה הבאה של בלייק ובולט נחלק לשניים. המסקנה האופטימית - אפשר להניח שיש אנשי מקצוע, כמו למשל גלן מילס (מאמנם של בולט ובלייק), שיכולים "לגלות את אמריקה" גם בשנת 2011. כמו שדיק פוסברי גילה בשנות השבעים את הטכניקה היעילה ביותר לקפיצה לגובה, כך עדיין מגלים כיום שיש דרכים שונות לרוץ את הספרינטים שנראים מרחוק כל כך פשוטים. יוהאן בלייק תמיד נחשב לכשרון ענק, הוא פשוט היה צריך ללמוד איך למקסם את יכולותיו בריצת ה-200 שהיא הרבה יותר מורכבת ממה שהיא נראית. וחוץ מזה, בלייק כבר עבר מקרה של השעייה בגלל שימוש מסויים בחומר מסויים. הוא אתלט שנבחן כבר שנתיים תחת זכוכית מגדלת, למה שיסכן את עצמו במצב כזה?

המסקנה הפסימית - גם מריון ג'ונס נבחנה בזכוכית מגדלת ולעולם לא נתפסה על חם בשימוש בחומרים אסורים עד שהופללה. בהיסטוריה של האתלטיקה המודרנית ראינו בדרך כלל יותר מקרים של ספורטאים שהושעו וחזרו להשתמש בחומרים אסורים. הם תמיד האמינו שהם עושים שימוש מתוחכם מדי ושהסיכויים להתפס נמוכים מאוד. האם זה הסיפור של הג'מייקנים? אחרי הכל, לא תופעת יוסאין בולט היא זו שמדאיגה את הספקנים. התופעה המדאיגה יותר היא ה"הגמוניה". העובדה שהשנה הספרינטרים הג'מייקנים נראים יותר טוב מאי פעם - שישה מהם נמנים בין עשרת הרצים שירדו מ-9:90 ב-100 מטר השנה. שלושה מהם נמנים בין חמשת רצי ה-200 המהירים ביותר השנה. זה מתחיל להדמות יותר מדי לתופעת הרצות הסיניות למרחקים ארוכים של שנות התשעים והאתלטיות המזרח גרמניות של העבר הרחוק יותר. כל שנותר לקוות הוא שהצד שבודק את כל הדברים האלה, כלומר ההתאחדות הבינלאומית למניעת סמים בספורט, תפעל בשיא הכוח שלה בשנה האולימפית - כי אנחנו כל כך לא רוצים לקום בוקר אחד ולגלות שכל מה שקורה סביבנו לא אמיתי.