סיכום היום הראשון בגביע דייויס: ישראל - קנדה

עדיין זכור לי איך נשמעה מסיבת העיתונאים של הראל לוי רגע אחרי ההפסד המאכזב למרטין פישר לפני שנה, שמנע מישראל לעלות לבית העליון של גביע דייויס. האווירה הייתה מדוכדכת למדי, כשאפילו לוי מביע ספקנות רבה לגבי דור ההמשך של הטניס הישראלי. כשנשאל מתי נראה לו שישראל תוכל לחזור לבית העליון, הוא השיב בדיפלומטיות, אבל כנראה שגם לו היה ברור שזה ייקח עוד הרבה שנים.

ישראל עדיין לא בבית העליון, הדרך לשם עוד ארוכה מאוד (כפי שנוכחנו לדעת כמה ששני משחקים הם הרבה), אבל מה שבטוח הוא שההצהרה שיצאה הערב מאצטדיון קנדה ברמת השרון היא שיש הווה ועתיד לטניס הישראלי. כמובן שהכוונה היא לאמיר ויינטרוב, המדורג 182 בעולם, שהצליח לנצח שחקן טוב ממנו בהרבה בדמותו של מילוש ראוניץ' (31) ולהשאיר את ישראל בחיים בהתמודדות הזו.

הניצחון של ויינטרוב, שחגג חוץ מניצחון גם יום הולדת 25, הוא אחד המפתיעים שהיו לנבחרת הדייויס בשנים האחרונות. לא בטוח שיותר גדול מהניצחון של סלע על פרננדו גונזאלס, אבל לבטח יותר מפתיע. ויינטרוב, שפרץ לאחרונה ל-200 הראשונים בעולם ונמצא בקו עלייה, הציג משחק שבלט בעיקר ביציבות שלו כמו שלא ראינו כבר שנים ברמת השרון.

אלה לא רק הנתונים הסטטיסטיים, שמראים אחוז אדיר של דיוק בהגשה הראשונה (75), 8 אייסים ו-34 טעויות לא מחויבות (לעומת 60 של ראוניץ'), אלא בעיקר תחושת הרוגע, השקט והשלווה שווינטרוב הפגין. אם מוסיפים לכך את חבטות הבקהנד הנהדרות לאורך הקו שהוא הצליח לייצר והתנועה המצוינת, מתחילים להבין איך נולדה הסנסציה. וזו בפירוש סנסציה, גם על אף העובדה שזה היה המשחק הראשון של ראוניץ' אחרי כמה חודשים והוא נראה חלוד במיוחד.

קשה ומוקדם עדיין לומר אם ויינטרוב הוא מה שמכנים "late bloomer", כמו לא מעט טניסאים שהקריירה שלהם קצת נתקעה במעבר בין גילאי הנוער לבוגרים והצליחו לפרוץ בגיל מאוחר יותר, אבל מה שבטוח שהמשחק מול ראוניץ' היא הצהרת כוונות משמעותית, שתיזכר כמכרעת במידה שישראל תעלה לבית העליון. מעבר להצלחה הלאומית, שהיא חשובה, יותר חשוב יהיה מה ויינטרוב יעשה בקריירה האישית שלו ואם יצליח להמשיך למנף את זה הלאה.

הדירוג הנוכחי של ויינטרוב כבר מאפשר לו להיכנס לטורנירים רציניים יותר מאלה ששיחק בהם בעבר, ויהיה מרתק לראות אם יצליח לעשות את קפיצת המדרגה הנוספת בסבב. מפני שלפעמים לשחק מול שחקן שאין לך מולו שום סיכוי על הנייר ומול הקהל הביתי שלך, זה יחסית "קל". לנצח משחקים מול יריבים שווי כוחות בסבב זה לפעמים הרבה יותר קשה. מה שבטוח שיהיה מרתק לראות את ויינטרוב כבר ביום ראשון מול פוספיסיל.

דודי סלע הוא אחד הספורטאים הכי כנים בישראל. תמיד אומר מה שעל ליבו ולא מנסה לייפות את האמת. לכן היה מעניין לשמוע אותו אחרי ההפסד לואשק פוספיסיל, כשהודה שכבר חודש וחצי הוא מרגיש בכושר רע. זו לא רק העובדה שסלע שכח לדבר על זה לפני ההתמודדות ורק אחרי ההפסד הראשון, אלא בעיקר המצב בו ספורטאי מתפעל את עצמו באופן ישיר לצורה בה הוא תופש את עצמו.

דודי סלע לא שיחק טוב נגד פוספיסיל. אי אפשר להגיד על משחק עם 14 שגיאות כפולות (כמעט כולן בנקודות קריטיות) ו-85 טעויות לא מחויבות שהיה טוב. אבל סלע נראה בדיוק כמו שהוא מדבר: חסר אמונה עצמית וביטחון וזה משפיע באופן ישיר על הטניס הנהדר שיש לו.

אפילו במצבים של מומנטום מול פוספיסיל, שנוצרו בעיקר בשל דעיכה מסוימת של הקנדי, סלע לא הצליח לתת את הפוש הנוסף ולהשתמש בניסיון שלו מול הטניסאי בן ה-21, ששיחק לראשונה בקריירה שלו משחק של חמש מערכות. הישראלי פשוט היה מתחת לרמה שלו בכל אלמנט במשחק: פורהנד, בקהנד ובעיקר סרב וניסה לגוון ולשנות כל מיני דברים, בין היתר על ידי 103! עליות לרשת, שם השאיר 53 נקודות.

סלע יהיה חייב לעשות את הסוויץ' לקראת יום ראשון, להירגע, להתאוורר ולנוח קצת. גם אם זה אומר לא להגיע ולתמוך באנדי רם ויוני ארליך. ברור שכדי לחזור לעצמו, הוא יצטרך הרבה יותר מזה, אבל הדרך לשם יכולה להתחיל מבחינתו מול ראוניץ' ביום ראשון, במשחק שיהיה גורלי בכל מקרה.

הדבר הכי מפתיע ביום הראשון של ההתמודדות הייתה היכולת של ואשק פוספיסיל הצעיר (21) להתמודד עם שינויי מומנטום כל כך קיצוניים במשחק חמש מערכות, מול קהל עוין במיוחד. נדיר ששחקנים כל כך צעירים ולא מנוסים מצליחים להתמודד עם מצבים כאלה, ובכל זאת פוספיסיל עשה את זה וניצח במשחק הטוב מחמש הראשון בקריירה שלו.

בשיחה שערכתי עם עיתונאית קנדית לפני ההתמודדות, היא הפתיעה אותי כשסיפרה לי שדווקא פוספיסיל היה יותר טוב מראוניץ' בנוער. במשחק מול סלע הוא הראה למה. על אף שיש לו גוף די גדול (1.93 מטר) וחסון, המדורג מספר 124 בעולם דווקא די אתלטי וגמיש. בוודאי הרבה יותר משחקנים אחרים בגודל הזה. בנוסף, ועל אף הרבה שגיאות כפולות (12) יש לו הגשות מגוונות מאוד, שמספקות לו הרבה נקודות קלות. גם הוולי שלו הוא באיכות גבוהה מאוד, גם מבחינת הרגש והאיכות וגם מבחינת התזמון והסטייל. פשוט תענוג לראות אותו מסיים וולי עם הרגל הנגדית מושטת קדימה. אין ספק שהדירוג של פוספיסיל מרמה. נכון ליום הראשון, הוא הטניסאי הכי מרשים בהתמודדות כולה.

מנגד, אכזבת היום של הקנדים ואולי של חלק מחובבי הטניס היא ממילוש ראוניץ'. הטניסאי המוכשר הזה בן ה-20 פשוט חלוד. הקנדי בן ה-20, שלא שיחק באופן תחרותי מאז ווימבלדון וחזר מול ויינטרוב לאחר פציעה באגן (וכאבי בטן בימים האחרונים), ביצע אינספור טעויות שלא מתאימות לשחקן ברמתו והוא שחקן ברמה גבוהה מאוד. לזכות ייאמר שהוא ניפק כמה סרבים בעוצמות שלא נראו ברמת השרון אולי מעולם (אין מד במגרש, אז אי אפשר לדעת) וגם כמה ניצוצות עם ווינרים מצוינים וטניס טוב מהקו האחורי, אבל הוכיח בפעם המי יודע כמה שלא משנה כמה אתה שחקן טוב ומוכשר, אין קסמים ואי אפשר לחזור מפציעה ארוכה ישר לשיא הכושר.

סביר להניח שהוא עוד יחזור לעצמו וככל שישחק יותר הוא גם יהיה הרבה יותר יציב וגם יגיע רחוק מאוד (קיים שם ללא ספק פוטנציאל לטופ 10 עולמי), אבל מול ויינטרוב זה פשוט לא היה זה. עם כל הכבוד להופעה הנהדרת של הישראלי (והיא הייתה כזו), ראוניץ' של הזכייה בסן חוזה, גמר ממפיס ושמינית גמר אליפות אוסטרליה, היה מעלה את קנדה ל-0:2. זו חוכמה קטנה לומר בדיעבד שאולי הקפטן הקנדי היה צריך להעניק אשראי לפיטר פולנסקי (573) על חשבון הטניסאי הבכיר שלו. ראוניץ' אמנם נראה חסר כושר משחק וחלוד, אבל אלה דברים שייעלמו ככל שהוא ישחק יותר ולא אם יישב בצד. ההופעה החלשה ואובדן כושר המשחק והכושר הגופני שלו, לאו דווקא יהיו כאלה גם ביום ראשון.

יום משחקים מפתיע הסתיים ב-1:1. צפו בדרמות

טניס בוואלה! ספורט