לפני כחודש סטיבן כהן לא התעורר לאימון הבוקר של בית"ר. הכותרות באינטרנט כבר חגגו עם "סטיבן כהן נעלם", או "בבית"ר לא מצליחים להשיג את סטיבן כהן", ועוד. כשכהן התעורר וראה מספר דו ספרתי של שיחות על צג הסלולארי שלו, הוא התארגן מהר וטס לבית וגן. הוא היה המום מההמולה, ואמר בעברית הקלוקלת שלו משהו כמו: "מדינה של משוגעים. אני לישון בלילה וכנראה ללחוץ על השעון לא טוב, ולא עושה ביפ ביפ. ואז לא קם לאימון. באינטרנט רושמים שנעלמתי, ברחתי לצרפת, השתגעו פה".
למי שלא זוכר, אנחנו מדברים על התקופה שלפני שני הניצחונות האחרונים בליגה. תקופה בה בית"ר נראתה כמו הדבר הכי עזוב בליגה, תקופה בה בדרך כלל מתפרצים על שחקנים זרים ולא מעכלים אותם. אלא ששחקני בית"ר צחקו מהתגובה של כהן. מה שנראה להם פעם כמו צרפתיות מעצבנת הפך ברגע אחד לצרפתיות חיננית. מי שהיה פעם עצם לא ברורה בגוף המועדון נקלט רשמית.
"הוא שווה 15 גולים ובישולים בעונה"
כאשר סטיבן כהן הגיע בעונה שעברה לבית"ר אחרי עונה מוצלחת בהפועל רעננה, הוא לא ידע למה לצפות. מצד אחד הוא תמיד רצה לשחק בקבוצות הגדולות בישראל ושמח מאוד לעבור לבית"ר, אך היחסים עם המאמן אורי מלמיליאן היו בעייתיים. כהן לא קיבל קרדיט מלא ושויך לחבורת הזרים שכללה גם את כריסטיאן אלברז ודריו פרננדז עליהם סימן המאמן איקס.
כהן שקל לעזוב בינואר, ואחרי שגם רוני לוי לא נתן לו בהתחלה צ'אנס בהרכב ביקש רשמית לעבור להפועל עכו שמאוד רצתה אותו והיתה מוכנה לשלם לו יותר כסף. אלי כהן, מאמן הפועל עכו, אמר על כהן, חניכו לשעבר: "צריך לדעת איך להוציא ממנו את כל מה שיש לו. אם נותנים לו להרגיש טוב הוא ברשימת הקשרים המובילים בליגה שלנו ושווה 15 שערים ובישולים בעונה. לא במקרה גוטמן והפועל תל אביב רצו אותו בשנה שעברה".
אבל בבית"ר הדברים האלה לא באו לידי ביטוי. גורם בבית"ר סיפר על מה שעבר על סטיבן כהן אשתקד: "בשנה שעברה היה כאן כאוס. כל מה שהיה עם מלמיליאן והרשימה השחורה שלו (המאמן רצה להעיף מספר שחקנים, בהם כהן - א.ס.) עשה הרבה מאוד בלאגן והשפיע על הרבה שחקנים, כולל סטיבן כהן שעוד רק התאקלם כאן ולא הבין מה כל ההמולה הזאת כשפתאום השם שלו מחובר לשביתה איטלקית ומקללים אותו. מי שלא מכיר את האטמוספירה של בית"ר מתקשה להתמודד עם הדברים האלה".
כהן החל לפתח מרירות נוכח הצ'אנסים שהוא מקבל. בתקופת רוני לוי הוא הרגיש שהוא מתאמן מצוין ועדיין מסופסל, מה שהפך במהרה להומור שחור ולעתים חינני. כשנשאל, למשל, לאחר עוד אימון טוב האם הוא פותח בהרכב בשבת, ענה: "איזה פותח? פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. אני לא פייבוריט אצלו, שנה הבאה אולי".
"אתה הולך להיות השחקן המרכזי"
גם הקיץ הייתה התעניינות רבה סביב כהן שזכה להצעות מפתות מקבוצות בליגת העל ומחו"ל כאשר בין היתר נציגו לירן עטיה קיבל הצעות עבור השחקן מיוון ומהליגה השנייה בספרד אך החיבור שלו לבית"ר ולאוהדים השאיר אותו בבירה כשרק החשש המקצועי להמשיך ולשחק באגפים בתפקיד שאינו מתאים לו גרם לו להתלבט. כהן קיבל החלטה לשחק השנה בקבוצה בה יזכה למקום בהרכב ויוכל לשדרג עצמו בעונה הבאה חזרה לאירופה ויזם שיחה עם המאמן דוד אמסלם. אמסלם אמר לכהן: "לא רק שיהיה לך הרכב, אתה הולך להיות השחקן המרכזי. מבחינתי אתה משחק את השחקן החופשי מאחורי החלוץ כמו שאתה אוהב".
כאשר הגיע יובל נעים לבית"ר ובאימונים הראשונים הוא תירגל כהן בהרכב השני כהן חשש שהמאמן לא בונה עליו ושקל לממש את אחת האופציות מעבר לים. יובל נעים קלט זאת ומיד נחלץ להרגיע את השחקן. "אני בונה עליך את ההתקפה", אמר לקשר, "חוץ מזה שאתה ואבירם תשחקו במרכז הקישור ולא באגפים. אני רוצה שאתה תדע לקחת את הלחץ ממנו בהתקפה כמו מספר 9, לשמור על הכדורים עם הגוף ולהוריד לחץ. אני יודע מה אתה שווה ואם תיתן את זה, אנחנו מסודרים למעלה".
"אם צריך, נצא עוד פעם ונעשה פייט איתם"
הציטוט מהמקורות שהובא קודם הוא לא מקרי. כהן מאוד מחובר ליהדות, מניח תפילין כל בוקר ובכלל - פטריוט ולאומן לא קטן. החיבור שלו לדת נותן לו גם המון נקודות זכות אצל השחקנים ואנשי המועדון, כמו גם החיבור הפוליטי לעמדות הימניות שמזוהות עם בית"ר. אחרי הפיגוע המזעזע באיתמר אמר: "איך דבר כזה קורה וישראל בשקט. צריך ללכת בית בית אצל האנשים האלה ולחסל אותם".
כהן זכה ללא מעט נקודות זכות אחרי שהתערב במהומה במשחק הקודם של בית"ר מול הפועל תל אביב ברבע גמר הגביע. לעובדה שחנק את ואליד באדיר דווקא יש מן הסתם קשר. גם כשירד לחדר ההלבשה כהן לא נרגע ואמר לשחקנים "לא מספיק שהשופט גנב אותנו, גם הם פוגעים בכבוד של האוהדים שלנו ועושים להם תנועות. דבר כזה לא עושים. אם צריך אנחנו יוצאים עוד פעם ונעשה פייט איתם, זה כבוד שלנו". באימון שאחרי ובאימון פתיחת העונה הרימו אותו האוהדים על הכתפיים תוך כדי קללות לבאדיר ואביחי ידין. כהן קיבל את "עיטור הכבוד".
זה השלב שבו העברית הלא חלקה שלו הפכה לאחד הדברים שהשחקנים אוהבים. אחרי משחקים, כשכהן יוצא מחדר ההלבשה ומתבקש להגיב על המשחק, הוא אומר "לא עברית, לא יכול", אבל אחרי הניצחון על הפועל עכו הסכים לשלוף כמה פנינים. על המאמן החדש שלו ("משוגע, לא ראיתי דבר כזה. אבל אם זה טוב לנו שימשיך ככה") ועל המיקום שלו באמצע המגרש ("הרבה יותר טוב, נמאס לרוץ אחרי מגינים עד ל-16 שלנו, זה לא בשביל המשחק שלי") וגם על הקהל של בית"ר ("הכי טוב בארץ אבל צריכים לבוא הרבה יותר. איפה כל האלפים שתמיד ראיתי").
בגיל 25, זו גם ההזדמנות הכי גדולה של כהן לקפוץ כיתה. הסיטואציה בבית"ר הפכה אותו מעוד שחקן רכש לשחקן הרכש היחיד שנותר. הוא כמעט כל מה שיש. פתאום בונים עליו, משחקים בשבילו ומעריכים את מה שיש ולא בוכים על מה שאין. יש לו שני שערים בגביע הטוטו ועוד שני בישולים בליגה, והרבה חדווה וכישרון שהיו חבויים. הערב (ראשון, 20.45, ערוץ 1) מול הפועל תל אביב יש לו הזדמנות להוכיח את זה מחדש, עכשיו גם לקבוצה איתה סיכם בעונה שעברה וחזרה בה בסופו של דבר.