שלום לאריק בנאדו ולעודד קטש, שניים שעשו הרבה היסטוריה על המגרש והשבוע - קצת היסטוריה מעל גלי האתר.
בנאדו: "לא הגזמת בכלל".
ספר, איך נראה הסיפור מהצד שלך?
בנאדו: "מאד פשוט. התקשרו אלי מ-103FM וביקשו שאעלה לשידור. הסכמתי וכשהגיע תורי אמרתי שלום יפה, הוספתי שאני לא מוכן לדבר עם תחנה שמבזה את הספורט וסגרתי את הטלפון".
ואתה, מר קטש? שמעת על הסנסציה והתקנאת?
קטש: "לא הייתי אומר שקינאתי, אבל בהחלט... שאבתי השראה מהצעד של אריק. מאד יכול להיות שאם לא הוא, הייתי פשוט אומר להם שאני לא מעוניין להתראיין. כשהבנתי שיש אופציה כזו, שמחתי להשתמש בה".
ומה, הוספת קצת דרמה משלך?
קטש: "להיפך, לא הייתה לי שום כוונה להפוך את הצעד הזה לעימות או לבידור. דיברתי ברור ולאט כדי שהמאזינים יבינו אותי ואז ניתקתי".
לטובת הקורא שהתעורר רק הבוקר ולא יודע במה מדובר - מה הייתה הסיבה לצעד הזה?
בנאדו: "תראה, זה לא שהתחנה הזו הייתה איזה מופת של נימוס ותרבות דיבור קודם, אבל מה שקרה אחרי המשחק נגד יוון הוא בעיני חציית קו אדום. לקרוא למאמן נבחרת ישראל "מטומטם" ו"סמרטוט" ולשלוח אותו לאלף עזאזל ועוד הרבה ביטויים שאין טעם לפרט, זה עוד לא היה פה. והאמת היא שגם אם היה, זה לא משנה. אני לא יכול להתגאות בעבר שלי בנבחרת ישראל ובאותו זמן להתארח במקום שמשתמש בכזו שפה כלפי מאמן הנבחרת. אלה דברים שלא הולכים יחד".
ואתה, קטש, מחית בגלל הביקורת על הנבחרת שלכם שכשלה באליפות אירופה?
קטש: "בכלל לא. כמו שאריק אמר, התחנה הזו ממילא בעייתית, אבל מה שהם עשו ללואיס פרננדז בשבוע האחרון זו בושה ואני לא אתפלא אם הטיפול בזה יגיע למישור הפלילי. לא מתקבל על הדעת שאפשר לרמוס כך את כבודו של אדם מבלי שהחוק ייתן לו איזושהי הגנה.
"בכל אופן, מבחינתי, כעוזר מאמן נבחרת ישראל, בלתי אפשרי לשתף פעולה עם גוף שמתנהג כך כלפי מאמן נבחרת אחר, ולא משנה באיזה ענף. העובדה שצביקה שרף, מאמן נבחרת לשעבר, יושב באותו אולפן שבו נאמרים כאלה דברים, נראית לי פשוט הזויה".
עכשיו יגידו עליכם שאתם מנסים להכתיב לתקשורת איך לעבוד, שאתם לא מבינים את התפקיד של העיתונות.
קטש: "יש פה איזה בלבול מושגים. זה שאנשים פותחים מיקרופון ועולים לשידור, לא הופך אותם ל"עיתונאים", כמו שלא כל אדם עם פטריות ברגליים הוא אתלט. הרי אף אחד לא היה מתפלא אם הייתי מסרב להתראיין לערוץ פורנו, או לערוץ הקניות. במקרה הזו מדובר בתכנית של אלימות מילולית שנשענת, במקרה, על רכילות מעולם הספורט".
"מי שרוצה להתעדכן במה שקורה בספורט, יכול לעשות את זה ב-100 ערוצים ואתרים שונים. מי שמתחבר לתכנית הזו - ולצערי מדובר בהרבה אנשים - מחפש אקשן, השפלות ועלבונות בשידור חי. אין לזה קשר לעיתונות ובטח שלא לספורט. הצעד שלנו אומר לאנשים - אנחנו בעד תקשורת ספורט, אפילו כשהיא לא נעימה, אבל אין לנו שום עסק עם מופעי השפלה בשידור חי. זה ביזנס אחר".
אם כך, אתם לא חוששים שרק הוספתם להם רייטינג, בצעד הכל כך נדיר שעשיתם?
בנאדו: "תראה, תכניות כאלה שורדות בגלל שיתוף הפעולה של הספורטאים. הם יכולים לצעוק באולפן עד מחר, אבל בלי הראיונות שהם עושים כל יום עם אנשי כדורגל וכדורסל וענפים אחרים לא הייתה להם לגיטימציה. שיתוף הפעולה הזה מחזק אצל הקהל את האשליה שמדובר בתכנית ספורט ושלגיטימי לדבר כך על ספורט.
"בחברה מתוקנת, ספורטאים היו פשוט מחרימים את התחנה הזו ולא היה שום צורך בהצהרות כמו של עודד ושלי. עכשיו אולי עוד שחקנים ומאמנים יבינו את העיקרון, שהוא בעצם מאד פשוט ומתבקש. אולי בימים הבאים כמה אנשים יעבירו לתחנה הזו כדי לשמוע על מה כל הבלגן, אבל אם בשנה הקרובה הם יקבלו עוד 50% סירובים להתראיין, אני חושב שעשינו משהו טוב".
אולי ההתאחדות צריכה לאסור על שחקני נבחרת להתראיין למקומות כאלה?
קטש: "זה גם לא ריאלי וגם מיותר. קודם כל, ברגע שהממסד מנסה להחרים עיתונאי, גם אם זה עיתונאי במרכאות, הוא מיד הופך ללוחם חופש. אבל יותר בסיסי מזה - יש דברים שצריכים להישאר מחוץ לספר החוקים. מישהו הוציא חוק שאסור לקנח את האף בחולצה של הבנאדם לידך, או שאסור לנפוח במעלית?
"נוצרה פה איזו סלחנות כלפי הגועל הזה בתקשורת הספורט, אבל אני בטוח שברגע שספורטאים אחרים יעצרו רגע לחשוב, אולי בעקבות מה שאריק ואני עשינו, הם יבינו שזה לגמרי טריוויאלי. אסור לתת לגיטימציה למשהו שמתחזה לעיתונות ספורט וגורר את כל תרבות הדיון לביוב".
בנאדו: "אני מסכים שאין פה קשר לחוקים. אני לא נאיבי ואני לא חושב שהביקוש ללכלוך כזה יעלם אי פעם, סך הכל כולנו יודעים באיזו חברה אנחנו חיים. צריך רק לשמור על גבולות ברורים: אם בטטות אולפן רוצות לשדר זבל לבטטות כורסא, זכותן, זו מדינה חופשית. לנו ולכל מי שחובב ומכבד ספורט אין מה לחפש שם, זה הכל".
* אריק בנאדו ועודד קטש לא התראיינו לכתבה זו.