פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        בלוג אליפות העולם באתלטיקה: כשהפוזאיסטים התחרפנו

        כנראה שההצלחה דפקה גם את דיירון רובלס, ששתי דחיפות קטנות שלו הרסו ערב ענק של שני המשוכנים הטובים בכל הזמנים

        על דבר אחד הייתי מהמר בביטחון מלא לפני ריצת הגמר ל-110 מטר משוכות - אחרי מקרה יוסאין בולט, אף אחד מהרצים המנוסים שם לא היה פוסל בזינוק, וכך קרה. אבל מי היה מאמין שהמילה "פסילה" תתפוס שוב את הכותרות הראשיות ביום שאחרי, והפעם בלי שום קשר לזינוק. דיירון רובלס, הקובני הכובש שהמיס אותנו לפני שלוש שנים במשחקים האולימפיים בבייג'ינג, הפך בערב אחד מאתלט ממושקף ואינטיליגנט לעוד "פוזאיסט" מהאיים הקאריביים, שלא שמע על המושג "משחק הוגן". אם להצמד לקונספירציה לפיה הפסילה של בולט הייתה מכוונת, יתכן שמדובר בעוד אתלט מדהים, שההצלחה עלתה לו לראש וכך הניצחון, מבחינתו, חייב היה להגיע בכל מחיר.

        כבר בסיומה של הריצה, כשרובלס ניגש לחבק ולנחם את שיאנג ליו, תגובתו של הסיני החביב עוררה חשד. הוא לא החזיר לו חיבוק והסתכל עליו במבט של "על מי אתה עובד?". ואז הגיעו ההילוכים החוזרים של המצלמות. כשרובלס צפה בהם, קרוב לודאי שהוא נדהם. לא מהעובדה שהדחיפות שלו נקלטו בקלוז-אפ, אלא בגלל שהמצלמות תפסו שתי דחיפות - בשתי המשוכות האחרונות. במקרים כאלה אין חוקים ברורים בתקנון, כך שיתכן ואם הייתה דחיפה אחת בלבד, היו יכולים לתרגם אותה למהלך טבעי בזמן המירוץ. הדחיפה השניה היתה זו שהסגירה את כוונתו הזדונית של רובלס, ואת חוסר הצדק של הריצה הזאת. שיאנג ליו היה זה שערער וזכה, אבל זה עזר לו לסיים רק במקום השני כשבפועל אין ספק שהוא צריך להיות אלוף העולם האמיתי ב-110 משוכות.

        דחיפה אחת קטנה שמוציאה משווי משקל מתגלה בסופו של דבר כרגע משמעותי במיוחד עבור שניים מהאתלטים הגדולים ביותר של שנות האלפיים, ושני רצי ה-110 משוכות המהירים בכל הזמנים. רובלס חיסל את השם הטוב שלו ואולי נתח גדול מאוד בקריירה המפוארת - כי מעכשיו נזכור אותו כרמאי. רמאי שגם דאג לעשות פוזות למצלמות, פעולה שספורטאים מקובה הקומוניסטית לא היו חולמים לעשות לפני כמה שנים. שיאנג ליו היה אמור להיות אחד הווינרים הגדולים של השנים האחרונות באתלטיקה. האיש שסבל מפציעה כל כך קשה בגיד אכילס, האתלט שהפך לספורטאי הפופולארי בסין, סוס העבודה ששינה לגמרי את הטכניקה שלו וחזר לעצמו - הוא זה שפספס את אחד הערבים הגדולים בקריירה שלו, אולי הגדול ביותר, וכל זה בגלל דחיפה מכוונת של יריבו המושבע עלי אדמות.

        ובכל זאת, אפשר למצוא גם סוג של נחמה בכל הסיפור הזה - לא עבור שיאנג ליו, אלא עבור חובבי האתלטיקה. יוסאין בולט רחוק משיאו, והסיכויים לראות שיאי עולם חדשים באתלטיקה הולכים ומתמעטים. עם זאת, אנחנו רואים מגמה זהה לזו שהתחילה באליפות עולם בשחיה בחודש שעבר. אין שיאים, אבל יש דרמות גדולות. אין ניצחונות מדהימים בהפרשים גבוהים, יש קרבות ראש בראש. אין גיבורים גדולים, אבל יש הרבה גיבורים. כנראה שהמגמה הזאת מחרפנת אנשים כמו יוסאין בולט ואפילו דיירון רובלס, שבתקופות מסויימות בקריירה ידעו שאין שני להם. כיום, הם ממשיכים לספק כותרות גם בלי לנצח, ובצורה עקיפה זה משהו שמשרת את הרייטינג של האתלטיקה. עכשיו נותר רק לחכות ולראות מי יהיה הבא שיסבול מהתופעה?