ב-AFC מזרח נראו בשנה החולפת ניצנים של שינוי, כשניו יורק ג'טס עברה את ניו אינגלנד פטריוטס בפלייאוף והגיעה עד לגמר החטיבה. עם זאת, לפחות בעונה הרגילה העסקים היו שם כרגיל, כשהפטריוטס שוב זכו באליפות הבית. האם יש סיבה לחשוב שהפעם זה ישתנה, ומה נראה העונה מבפאלו ומיאמי?
ניו אינגלנד פטריוטס
מאזן בעונה שעברה: 2:14, הדחה בשלב הווילד קארד על ידי ניו יורק ג'טס
מאמן: ביל בליצ'יק
הגעות בולטות: אלברט היינסוורת' (תאקל הגנתי), צ'אד אוצ'וסינקו (תופס), שון אליס (קיצוני הגנתי)
עזיבות בולטות: טי וורן (קיצוני הגנתי), טולי בנטה-קיין (ליינבקר)
הגיעו בדראפט: נייט סולדר (תאקל התקפי), ראס- אי דולינג (מגן פינה), שיין ורין (רץ אחורי), סטיבן רידלי (רץ אחורי), ריאן מאלט (קוורטרבק)
בפתיחת העונה שעברה, בסקירת ה- AFC מזרח, עלתה כאן השאלה האם תם שלטון הפטריוטס בבית. ובכן, אחרי שנה, התשובה היא לא, אבל גם- כן. בעונה הסדירה, ראינו את הפטריוטס וטום בריידי במלוא הדרם. הכושר האדיר של בריידי, שזיכה אותו בתואר ה-MVP של העונה, ועלייתם של הצעירים (חלק גדול מהסגל הורכב משחקני שנה ראשונה עד שלישית), החזירו את האוהדים לימים היפים של 2004, שנת האליפות האחרונה. ההגעה של דיון בראנץ' באמצע העונה הוסיפה רבות לתחושת הנוסטלגיה והשילוב שלו עם בריידי נראה טבעי וחלק מהרגע הראשון. הפטריוטס השיגו מאזן נהדר, כולל שמונה ניצחונות רצופים בסיום העונה ונראו מוכנים להסתער על הסופרבול. אלא שכאן מגיע ה"כן". במשחק הראשון בפלייאוף, שנה שנייה ברציפות, שוב בבית, הפטריוטס נפלו שדודים והפעם, על ידי היריבה המרה, ניו יורק ג'טס.
ההפסד חשף את נקודות התורפה של בליצ'יק וחבורתו. הגנה לא טובה על בריידי, חוסר באיום אמיתי לעומק, בעיות בעצירת דאון שלישי ובעיקר, יותר מדי זחיחות. הפטריוטס באמת נתנו עונה גדולה, הם רק שכחו שכמו לדרבי, גם לפלייאוף חוקים משלו. אז מה עשה בליצ'יק בדראפט ובסיום הלוקאאוט? בעיקר שינה את התפיסה שלו עצמו, מתוך תקווה שזה יקרין גם על הקבוצה. הדראפט היה די שקט והיו שטענו שבליצ'יק נחלש מעט וביצע מספר טעויות. נייט סולדר הגיע כדי לחזק את קו ההתקפה ולהגן על בריידי. ריאן מאלט, הקוורטרבק שהגיע מארקנסו ונראה טוב בפריסיזן, אולי מיועד להחליף את מספר 12 בעתיד.
כשהסתיימה השביתה החל הבלגן. בצעד לא אופייני, בליצי'ק החתים באותו יום שני כוכבים מוכחים, אך גם בעייתיים - אלברט היינסוורת' וצ'אד אוצ'וסינקו. היינסוורת' מגיע אחרי תקופה רעה בוושינגטון, אבל לשחק פוטבול הוא לא שכח. עם ההחתמה המחודשת של וינס וילפורק בעמדת הנוז-תאקל, היינסוורת' יוכל לחזור לשחק בתפקיד המועדף עליו, בתור דפנסיב תאקל. אוצ'וסינקו כבר לא ילד, אבל עם הניסיון הרב והצבעוניות שלו, הוא ינסה לעזור לבריידי לרווח קצת את הגנות היריב.
תחזית: הרבה תלוי ביכולת של בריידי (מינוס השיער הארוך, בשעה טובה) לשחזר את העונה שעברה וביכולת של בליצ'יק להפיק לקחים. 4:12 וסיבוב ראשון בפלייאוף.
ניו יורק ג'טס
מאזן בעונה שעברה: 5:11, הפסד לפיטסבורג בגמר ה-AFC
מאמן: רקס ריאן
הגעות בולטות: פלקסיקו בורס (תופס),דונלד סטריקלנד (מגן פינה), דרק מייסון (תופס)
עזיבות בולטות: בראד סמית' (מחזיר בעיטות), בריילון אדוארדס (תופס), ג'ריקו קוצ'רי (תופס)
הגיעו בדראפט: מוחמד ווילקרסון (אנד הגנתי), קנדריק אליס (תאקל הגנתי), בילאל פאוול (רץ אחורי), גרג מק'לרוי (קוורטרבק)
עוד שנה של "כמעט" עברה על חובב הרגליים רקס ריאן. זו הייתה עונה שנייה ברציפות שהג'טס מגיעים כל הדרך מהוויילד קארד עד לגמר החטיבה, רק כדי להפסיד רגע לפני הסופר בול. דווקא אחרי שהתגבר בפלייאוף גם על פייטון מאנינג וגם על בריידי עם שני ניצחונות חוץ מדהימים, ריאן לא הצליח להביא את הקבוצה שלו לשיא נוסף ולטבעת, בה הוא כל כך חושק.
אולי בהשפעת השביתה ובניגוד מוחלט לקיץ שעבר, הפעם הג'טס וריאן בעל הפה הגדול, העבירו פגרה די שקטה. אם בעבר אפילו אימא של ריאן התלוננה על הקשקושים והקללות הבלתי פוסקות שלו, נראה שהעונה הג'טס החליטו להתרכז בפוטבול נטו.
כרגיל, מי שלא נמצא הוא זה שהכי חסר. הג'טס פיספסו הזדמנות פז להחתים את נאמדי אסומואה, אחד הקורנרים הטובים במשחק, שכבר היה אצלם בידיים. במקומו הם החתימו מחדש את אנטוניו קרומארטי, החזירו מהצ'ארג'רס את דונלד סטריקלנד וכמובן השאירו את האיש ו"האי", דארל ריוויס. כל זאת, מתוך כוונה להמשיך ולהציב הגנה טובה מול טום בריידי והתקפת המסירה של הפטריוטס.
ההחתמה הגדולה של הקיץ היא פלקסיקו בורס. התופס הנהדר, אחד הכוכבים הגדולים של סופרבול 2007, שלא שיחק שלוש שנים בשל תקרית הירי העצמי והישיבה בכלא, ינסה לעשות את הקאמבק שלו במדים הירוקים. בורס סיפר שבתקופה הכי קשה שלו, בזמן המשפט, הג'טס היו אלו שהביעו בו עניין ולכן הוא מאוד מחויב להם כעת. אם בורס יוכל לחזור לכושר סביר ומעלה, הוא יהווה מטרה מעולה עבור מארק סאנצ'ז.
סאנצ'ז הוא חידה בפני עצמה. מצד אחד, נוצר לו שם של ווינר גדול, עם קאמבקים משוגעים בשנה שעברה, בעיקר מול יוסטון וקליבלנד וכמובן, שני ניצחונות הפלייאוף הגדולים. מצד שני, גם אחרי שנתיים בליגה, קשה לנו להיות בטוחים שהוא "הדבר האמיתי". עם אחוזי דיוק לא בשמיים ודי הרבה איבודים, סאנצ'ז מתחיל עוד עונה בה הוא יצטרך להראות שיפור ולהוכיח את עצמו.
תחזית: הג'טס קבוצה טובה, התחושה מסביבם קצת פחות. 6:10 ובלי פלייאוף.
מיאמי דולפינס
מאזן בעונה שעברה: 9:7
מאמן: טוני ספראנו
הגעות בולטות: רג'י בוש (רץ אחורי), מאט מור (קוורטרבק)
עזיבות בולטות: צ'אנינג קראודר (ליינבקר), רוני בראון (רץ אחורי)
הגיעו בדראפט: מייק פונסי (סנטר), דניאל תומאס (ראנינג בק)
מסכנים הדולפינס. כאילו שהחיים בצל הפטריוטס והג'טס בשנים האחרונות לא היו מספיק רעים, קבוצת ה-NBA של העיר, מיאמי היט, הפכה לשם הכי מדובר בעולם הספורט בעונה שעברה, עם הטריו ג'יימס את וויד את בוש. הדולפינס, פעם קבוצת פאר, נותרו מאחור והחליטו שהקיץ הגיע הזמן לרענן את השורות.
מיד עם סיום השביתה, רג'י בוש, הרץ הבלתי ממומש של ניו אורלינס סיינטס, "לקח את כישוריו" לסאות' ביץ', בתקווה ששם הוא יוכל להרים את הקריירה לגבהים שכולם ציפו. במקרה של בוש חשוב להזכיר, שאף על פי שהוא לא הפך למפלצת, הוא עדיין רשם מספרים סבירים ומעלה בניו אורלינס, כולל הופעות טובות בפלייאוף לפני שנתיים וטבעת אליפות. זה הצ'אנס הגדול, אולי האחרון שלו, להפוך לכוכב על והוא לא יוותר עליו בקלות. חוץ מבוש, מיאמי, ששיחקה הרבה "ווילדקאט" בשנים האחרונות, מחזיקה בסגל גם את ריקי וויליאמס הוותיק ודניאל תומאס הרוקי המצוין, כך שנראה שהקבוצה תתבסס בעיקר על מהלכי ריצה.
חלק גדול מהסיבה להתבססות על הריצה, הוא מערך הקוורטרבקים הדליל של הדולפינים. צ'אד הני ומאט מור, שהגיע מהפנת'רס, הם לא בדיוק הפרנצ'ייז קוורטרבק שכל אחד חולם עליו בלילה. מיאמי ניסתה לגשש אצל קייל אורטון, אבל זה לא עבד. כרגע הני מסומן כפותח ובמיאמי יקוו ליכולת טובה לפחות מאחד הקוורטרבקים שלהם. שחקן מעניין נוסף שנוחת במיאמי העונה הוא מייק פונסי, עד לא מזמן כוכב פלורידה גייטורס. פונסי המגודל אהוב מאוד בפלורידה, הוא משחק כסנטר ויקווה לפגוש את אחיו התאום, מאורקיס, הסנטר של הסטילרס.
כאמור, העונה שעברה לא האירה פנים למיאמי, כשלצד ניצחון חוץ יפה על האלופה שבדרך, גרין ביי, הגיעו הפסדי בית מביכים לבפאלו ודטרויט. ההתקפה הייתה מהחלשות בליגה, עם 17.1 נקודות למשחק בלבד, כשמשחק הריצה והמסירה דורגו בתחתית הליגה מבחינת יארדים.
תחזית: מיאמי הביאה שני שחקני התקפה חדשים בעמדות מפתח והיא חייבת להתחבר מהר, למרות קדם העונה המקוצר. יהיה לה קשה והיא תעביר עוד שנה תחת שתי הגדולות של הבית. 11:5 והביתה.
בפאלו בילס
מאזן בעונה שעברה: 12:4
מאמן: צ'אן גיילי
הגעות בולטות: ניק בארנט (ליינבקר), בראד סמית' (מחזיר בעיטות), טיילר תיג'פן (קוורטרבק)
עזיבות בולטות: פול פוסלוזני (ליינבקר), לי אוואנס (תופס), המדים הישנים, שהוחלפו הקיץ
הגיעו בדראפט: מרסל דאריוס (תאקל הגנתי), ארון וויליאמס (מגן פינה), קלווין שפרד (ליינבקר), דה-נוריס סירסיי (סייפטי)
אוי בפאלו, בפאלו, איזה דיכאון מתמשך את. 11 עונות בלי הופעת פלייאוף אחת, הרצף הכי ארוך בליגה. מה לא ניסו שם בעונה שעברה? טרנט אדוארדס ומרשון לינץ' עזבו, שון מרימן הגיע ועדיין, ניצחון ראשון ראו שם רק אחרי שמונה הפסדים וחודשיים לתוך העונה. חלק מהחוויה המפוקפקת בלהיות אוהד בפאלו בעונה שעברה כלל שלושה הפסדים בהארכה, לצד תבוסות מעליבות ליריבות לבית. דווקא בחצי השני של העונה הבילס קצת התעוררו ועם כמה ניצחונות על נמושות הליגה האחרות, הצליחו לסיים עם ארבע ניצחונות, לא שזה ניחם מישהו שם.
לכבוד העונה החדשה ובסיוע כמה בחירות דראפט גבוהות (כיאה לקבוצה גרועה), החליטו בקבוצה מצפון מדינת ניו יורק לנסות להחזיר עטרה ליושנה. הבחירה מספר 3 בדראפט, מרסל דאריוס, ינסה לייצב מעט את אחת ההגנות הרעות בליגה. כל כך רעה הייתה ההגנה הזו, שלמעשה בפאלו בחרה שחקני הגנה בכל ארבעת הבחירות הראשונות שלה בדראפט האחרון.
סי. ג'יי. ספילר, הרץ שמתחיל את עונתו השנייה, יקווה להמשיך במגמת השיפור מסיום העונה הקודמת. ניק בארנט, הליינבקר ששוחרר מגרין ביי, היה פצוע כמעט לכל אורך העונה שעברה (פעם שנייה בשלוש עונות שהוא נפצע ולא משחק), אבל אם הוא יהיה מסוגל לחזור ליכולתו האמיתית, הוא נכס גדול לחוליית הליינבקרים של הבילס.
סטיב ג'ונסון, התופס הבכיר של הקבוצה, עשה עונה טובה אשתקד, אבל גם הוא נפגע מהמחסור החמור בקוורטרבק. אדוארדס שוחרר כאמור במהלך העונה שעברה ואת מקומו תפס האתלט החמישי בחוכמתו בעולם (אמיתי לגמרי!), בוגר אוניברסיטת הרווארד, ריאן פיצפטריק. דווקא פיצפטריק נתן תפוקה סבירה, כמו שהוא עושה בכל פעם שזורקים אותו למגרש במקום קוורטרבק שסרח, אבל כנראה שלא הוא השחקן שיוביל קבוצה לפלייאוף אחרי 11 שנים במדבר.
תחזית: בפאלו תהיה הפתעה חיובית. זה לא מספיק בכזה בית חזק, אבל אולי זו התחלה של משהו טוב. 9:7, בלי פלייאוף.
