בליל ה-26 בדצמבר 2009 עולמו של דייגו בואננוטה חרב עליו. הכישרון העולה של ריבר פלייט עשה את הדרך ממועדון עם שלושה מחבריו הטובים במכונית הפז'ו 307 של אביו. במהלך הנסיעה על הכביש המהיר התנגש בואננוטה שנהג ברכב, בעץ. הוא סבל מפציעות קשות בכל חלקי בגופו, בעוד ששלושת חבריו הטובים - חרארדו סונר, 24, אלכסיס פלוקרי, 21, ועמנואל מלו, 22, נהרגו מפציעותיהם. יותר משנה וחצי אחרי אותו אירוע קשה וטראגי, בו כמעט קיפח את חייו, ינסה ה"גמד" לשנות את ביש המזל שפגע בו ובקריירה שלו אנושות ולנסוק.
רק לפני שנים בודדות, נחשב דייגו בואננוטה לכישרון הכי גדול של ריבר. ב-2008 החל להראות חלק קטן מהיכולת הטכנית המופלאה שלו, כשעזר למיז'ונריוס, תחת שרביטו של דייגו סימאונה, לזכות בקלאוסורה, ובמועדון משכונת נונייס ייעדו לו תפקיד מרכזי בקבוצה. לאור מימדיו הזעירים (1.59 סנטימטרים בלבד) הוא הוזכר כבר אז בנשימה אחת עם צנומים אחרים - אריאל אורטגה, מרסלו גז'ארדו, פאבלו איימאר ואנדרס ד'אלסנדרו. העתיד נראה ורוד ומבטיח מבחינתו.
אלא שאז הגיעה ירידה בכושרו כמו גם בזה של הקבוצה שסיימה בטורניר שלאחר האליפות במקום האחרון. בדצמבר 2009 הגיע אותו אירוע ששינה את פני הדברים מן הקצה אל הקצה. בואננוטה סבל, כאמור, מפציעות קשות ועבר תהליך שיקום ארוך בן יותר מחצי שנה. הפגיעות הפיזיות עברו בחלוף הזמן, אבל הכאב הנפשי והחלל העצום שנותר בליבו לאחר אובדן חבריו היה קשה מנשוא. "אני מנסה לא לחשוב על זה יותר מדי כי זה גורם לי עצב רב", סיפר זמן קצר אחרי התאונה, בזמן השיקום. "אני לא זוכר מה קרה שם בדיוק. הדרך הכי טובה עבורי זה פשוט לנסות ולא לחשוב על זה. כשאני מנסה להירדם אני מדמיין אותי חוזר למגרשים ומבקיע שער במונומנטאל מול הקהל הביתי".
בואננוטה פקד מאז אותו אירוע הרסני את הכנסייה שוב ושוב. "אני מתפלל עבור החברים שלי שכבר לא נמצאים איתי כאן". כדי שלא ישכח אותם לעד, קעקע את שמותיהם על גופו. "אני לא רוצה שכולם יראו את זה, אבל אני יודע שהם תמיד יהיו איתי". לאחר שיצא מכלל סכנה ושב להתאמן, ביקש התובע המחוזי להעמידו לדין באשמת נהיגה ברשלנות, התעלמות ואי ציות לחוקי הבטיחות הנהוגים וגרימה בעקיפין למותם של שלושה מחבריו. אחרי דיון משפטי בן מספר חודשים שסחט אותו עוד קצת רגשית, בית המשפט קבע כי התאונה נגרמה עקב ליקויים בכביש והוציא בכך את בואננוטה זכאי.
אלא שהצרות המשיכו לפקוד אותו גם כשעשה את מה שהוא הכי אוהב לשחק כדורגל. אוהדי הקבוצות היריבות לא עשו לו הנחות, והוא נאלץ לספוג בכל אצטדיון חוץ בו שיחק עלבונות קשים, כשהם מקניטים אותו וצועקים לעברו: "רוצח". גם במישור המקצועי בואננוטה לא רווה נחת, הוא לא הצליח לחזור לעצמו ולא זכה להיכלל בהרכב או בסגל של ריבר פעמים רבות.
יתרה מזאת, חבריו לקבוצה לא עזרו לו להתאקלם מחדש. השוער חואן פאבלו קאריזו לא היסס לומר את אשר על ליבו וחשף בכך את הלך הרוח בקרב אנשי המועדון: "המצב עם בואננוטה קשה. אני רוחש הרבה כבוד לדייגו ולמשפחתו, אותה אני מכיר, אולם אחרי מה שקרה לו הוא לא מצליח לשוב לעצמו. הוא לא נראה טוב באימונים. לכולנו יש בעיות בחיים, אבל כולנו מנסים לשים אותן בצד כשאנחנו מגיעים למגרש. האמת שעכשיו, משנולדה בתו, הוא נראה קצת שמח יותר".
באפריל 2010 חידש הקשר את חוזהו לחמש שנים נוספות. בריבר כבר לא בנו עליו, רק חששו שילך ללא תמורה. בחלון ההעברות בינואר 2011 הגיעה תפנית חיובית עבורו בעלילה כאשר מלאגה רכשה אותו תמורת סכום של 4.5 מיליון יורו, ואחר כך סיכמה עם ריבר כי היא תשאיל אותו אליה עד סיומו של טורניר הקלאוסורה, ובקיץ הוא יחבור לפרויקט המושקע באנדלוסיה. גם זה לא תרם לפתור את המתח התמידי שנוצר בין בואננוטה לצוות המקצועי וההנהלה.
במשחקי הטורניר עצמם לא הרבה בואננוטה לשחק, אך כשעשה זאת, היה הטוב בין שחקני ריבר. במועדון המשיכו לא להאמין בו, ובמשחק הליגה האחרון נגד לאנוס שוב לא נכלל בסגל. "יש שלושה שחקנים צעירים ממני בסגל, אבל אני לא", נעלב בואננוטה. "אני לא מבין מה עשיתי שזה מגיע לי, אני לא כלב. רציתי להיפרד כמו שצריך מהקהל של ריבר, שמאוד אוהב אותי. זה כואב לי, אני מאוד פגוע. כל זה נעשה על רקע אישי. מגיע לי לעזוב בצורה מכובדת יותר את המועדון".
ריבר נוצחה 2:1 ונקלעה למשחקי המבחן נגד הירידה מול בלגראנו. בואננוטה לא היה מתוכנן לשחק בהם, אבל עקב מצב הביש אליו נקלעה הקבוצה הוא רצה לעזור לה. "התקשרתי לאחד מחברי צוות האימון וביקשתי ממנו שידבר עם המאמן חואן חוסה לופס. אמרתי לו ש'אני כשיר ויכול לשחק'. רציתי לעזור לריבר, אך הוא אמר לי שחוטה-חוטה אפילו לא מסכים שאני אתאמן עם הקבוצה לפני המשחקים". ההתעקשות הבלתי מובנת והמתמשכת של ריבר לא לאפשר לבואננוטה לשחק עלתה לה, בין היתר, בירידה לליגה השנייה, לראשונה ב-110 שנותיו של המועדון.
גם אחרי שכבר עזב, המשיכה ריבר להילחם בו. על פי חוזהו, היה אמור בואננוטה לקבל סכום של 15 אחוזים מדמי העברתו. נוסף על כך, ה"גמד" טען שריבר חייבת לו כספים רבים על שנותיו בקבוצה. כמחווה של רצון טוב הצהיר שהוא מוותר על חלק מהכסף האחוזים מדמי ההעברה ותורם אותן למועדון כדי לעזור לו. "זה המועדון בו גדלתי. אני תורם את חלקי בהעברה, מקווה שזה יועיל לקבוצה", הצהיר והוסיף: "אני מרגיש אחראי לירידה של ריבר כאילו שיחקתי בכל המשחקים. אם ריבר היו רוצים אותי, לא הייתה לי בעיה להישאר ולשחק גם בליגה השנייה".
אלא שבריבר לא התייחסו כיאות למחווה שלו והוציאו את התותחים הכבדים נגדו. לפני כשבוע ערכה הקבוצה מסיבת עיתונאים רבת משתתפים בנוכחות הנשיא דניאל פסארלה, בכירים בהנהלה, המאמן החדש מתיאס אלמיידה וכן השחקנים. אנשי הקבוצה התייחסו בעיקר לחיים המצפים להם בליגה השנייה, אבל פסארלה לא שכח לרגע את המחלוקת עם השחקן: "בואננוטה קיבל את כל מה שמגיע לו. מה שהוא מחליט לעשות עם הכסף, זה כבר עניין שלו". כשנשאל הנשיא לפשר דבריו של בואננוטה כי יתרום את חלקו מההעברה, אמר: "הוא משקר".
אותה התייחסות של ריבר כלפיו לא השאירה אותו ואת בני משפחתו אדישים למתרחש. "אני לא מבין זאת", אמר בואננוטה. "ביום שעזבתי את ריבר, פסארלה אמר לאמי כאילו שום דבר לא קרה: 'אם דייגו ירצה הוא תמיד יכול לחזור, הדלת שלנו תמיד פתוחה בפניו'. פסארלה היה הראשון שעזר לי בשיקום אחרי התאונה, אבל כעת הוא גורם לי להרגיש לא טוב". כשהם חשים פגועים מאוד מהזלזול של המועדון, פנו בצר להם אביו וסוכנו של השחקן לבית המשפט כדי שיכריע בסוגיית הכספים של השחקן מול ריבר.
בואננוטה הצהיר כי אחת הסיבות המרכזיות למעבר היא הרצון לפתוח דף חדש במקום אחר, הרחק מארגנטינה ומהזיכרונות הקשים. כשהוא בן 23, בואננוטה יודע כי זו השעה להזניק מחדש את הקריירה שלו אחרת ייזכר, אם בכלל, כעוד הבטחה גדולה שלא התממשה. "כולם אמרו לי אחרי התאונה שהחיים ממשיכים והזמן מקהה את הכאב, אבל לא הצלחתי להרגיש טוב יותר. אני מאושר מהמעבר שלי למלאגה. הוא הגיע לי בהחלט בזמן הנכון בחיים ובקריירה. הכדורגל הארגנטינאי היה קשה לי כי הוא אלים מאוד ועם תאקלים אגרסיביים. לעומת זאת, בספרד משחקים מאוד טכני ועל הדשא - זה סגנון משחק שמאוד מתאים לי".
בואננוטה הוא זה שאמור לתת את הברק, היצירתיות, התחכום והיופי בקישור של מלאגה. זה שידהים את הקהל וישבה אותו בקסמיו. אלא שעוד לפני כן ניצבת בפניו משוכה נוספת לא כזו איתה לא התמודד בעבר. הוא ייאלץ לחכות להזדמנות שלו מהספסל, כי כרגע הוא לא מתוכנן לפתוח בהרכב של מנואל פלגריני. המאמן הצ'יליאני מייעד לו תפקיד חשוב, אבל מבשל אותו על אש קטנה: "אני לא יודע אם כבוש בו זעם כלשהו על מה שקרה לו בעבר. הוא שחקן צעיר שנמצא כרגע בתהליך של למידה והסתגלות לכדורגל האירופי. אין ספק שהוא מאוד להוט. אני מאמין שהוא יצליח בכדורגל הספרדי".
הפרויקט המושקע של שייח' אל תאני במלאגה קורם עור וגידים. סביר מאוד להניח שהקבוצה מאנדלוסיה לא תסיים באחד משני המקומות הראשונים שתפוסים כבר, אבל היא בהחלט תנסה להיאבק על אלה שמובילים לליגת האלופות. בינתיים, מכרה הקבוצה כ-26 אלף מנויים, וגם בואננוטה חווה תקופה טובה. הוא הרשים במשחקי האימון של הקבוצה התכולה וכבש מספר שערים. המעבר שלו למלאגה לא היה הדבר היחיד המשמח שקרה לו לאחרונה, לאחר אוסף הבעיות. כאמור, הוא הפך לאב בחודש אפריל האחרון, כאשר בתו, לוסיה, נולדה. כמו כן, הוא יישא בקרוב לאישה את אהבת חייו, ג'ני סקרופאניץ', סטודנטית לרפואה. בהצגתו של השחקן בפני העיתונאים נשאל בואננוטה על העבר, ההווה והעתיד, ואמר: "אני חושב שפעם הייתי נתון תחת לחץ רב. עכשיו זה מאחוריי, אני מאמין שבזמן הקרוב אחזור לעשות ולהראות את מה שאני יודע".
