אחת הליגות הטובות באירופה חוזרת - פרויקט פתיחת העונה
אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות הישראלית לכדורגל, ספר לנו על תחושותיך ערב פתיחת עונת הכדורגל החדשה.
"הלוואי שיכולתי להגיד שאני שמח ומתרגש, אבל אחרי קיץ כזה אדם בתפקידי לא יכול שלא לחוש אשמה, אפילו בושה".
במה אתה אשם?
"מאיפה להתחיל? תראה איזה סיוט עובר על הפועל פתח תקווה ובית"ר ירושלים. תחשוב כמה הפועל ת"א הייתה קרובה לשיתוק שהיה הורס לה את העונה, והסיפור שם עוד לא נגמר. חמישית מליגת העל מסובכת בדברים שאנחנו, כהתאחדות כדורגל, היינו אמורים למנוע עוד מזמן. כל בוקר אני שואל את עצמי - אבי, איפה טעית? איפה הבקרה התקציבית שלך, איפה השכל הישר, איפה כל הנסיון שלך?".
היו"ר לא אמור לעשות הכל לבד, קורה שיש כשלונות...
"סליחה, אבל אלה שטויות. הרי מהיום שנכנסתי לתפקיד אני לוקח אחריות על כל הצלחה שיש לנו, אם ברמת הנבחרות, אם בקבוצות ואם בצד הכלכלי, אז לא ייתכן שאת הטעויות אני אדביק למנהלים ולפקידים זוטרים. קח לדוגמא את הסיפור של בית"ר - הייתי צריך לעצור את זה לפני שלוש שנים, כשגאידמק עוד היה בעניינים. קבוצה שחותמת על חוזה לשלוש שנים צריכה ערבויות לשלוש שנים, אחרת מה שווה כל הבקרה התקציבית? מה אנחנו, ילדים שלא יודעים לחשוב קצת קדימה? קבוצה לוקחת חוב של שלושים מליון שקל לעונה הבאה ואני אעצום עיניים עד הקיץ ורק אז אבדוק אם היא חדלת פרעון? זו בדיחה, זו חובבנות ואין יום שאני לא מתבייש שהקרקס הזה קרה תחת הניהול שלי".
ומה המסקנות שלך?
"אם הייתי רואה מישהו בהתאחדות שיכול לתקן את הבעיות, הייתי מתפטר ונותן לו את המפתחות. זה מינימום של הגינות. הבעיה היא שבכל המוסד הזה אין מבוגר אחראי שיכול לשקם את הנזקים, אז נגזר עלי להישאר ולתקן. זו עבודה קשה וכפוית טובה, ברור לי שבסוף הקדנציה יחכו לי עם סכינים, אבל עד אז לפחות ננקה את האורוות. היו לי ארבע שנים, בזבזתי כמעט את כולן אבל עדיין לא מאוחר מדי".
מה אתה מתכוון לעשות?
"קודם כל, ברור שהבקרה התקציבית פשטה את הרגל. הפועל חיפה, בית"ר, הכוח, מכבי יפו... די, המוסד הזה נכשל בענק. נפרק אותו ונמנה אנשים חדשים, עם מכרז מסודר בפיקוח חיצוני. השיטה של חבר מביא חבר רק גרמה לנו כשלונות ובזיונות עד עכשיו ואני לא אתן לזה יד יותר. תיכף אחר כך, אני הולך להכנס בבית הדין שלנו".
תחליף את הדיינים?
"אני רואה שאתה אפילו לא קולט את עומק הבור. ברור שהגיע הזמן לנער שם כמה גוויות שמוברגות לכסאות, אבל זה רק קצה הבעיה. יש לנו יועץ משפטי שהעלים עין מסיפורים כמו דדש ואלי טביב, יש לנו תקנון מימי המנדט שלא מתאים למציאות ולא אפקטיבי מול הבעיות שיש לקבוצות. שנה אחרי שנה מחלקים רדיוסים וקנסות - אתה חושב שמישהו עשה מחקר אם זה מועיל, אם זה מפחית את האלימות ואת הגזענות? עובדים על אוטומט, בלי לחשוב - וזה כולל גם אותי כמובן - ובינתיים הכדורגל שלנו הולך ונעלם. צריך לשנות את התקנון, להחליף את כל המערך המשפטי, להקים מערכת אכיפה חדשה, לדרוש מהמשטרה להתחיל לקחת אחריות...".
מה באמת עמדתך בנושא אלימות המשטרה באצטדיונים?
"תאמין לי, כמה שזה נשמע מוזר, יש לי דמעות בעיניים רק מהשאלה שלך. הרי אני, בתור יושב ראש, צריך לייצג את ציבור הכדורגל, שזה לא רק עשרים עסקנים שאני פוגש לארוחת בוקר, אלא מאות אלפי אוהדים. אני שומע את הסיפורים מהמגרשים, איך שוטרים מפרקים ילדים, מכסחים בלי אבחנה, מורידים תגים ומתפרקים על אנשים תמימים שבאו לראות כדורגל, ואני נגעל מעצמי - מה עשיתי כל השנים האלה? איך מילאתי את השליחות שלי, איך עזרתי לקהילה הענקית ששמה אותי בראש הפירמידה? במה התעסקתי, למען השם - כן קיזוז, לא פרננדס, מרכז מכבי, אבנר קופל... תאמין לי, אני מסתכל אחורה וזה נראה לי כמו חלום רע. זהו, מעכשיו הכל ישתנה".
נשמע... מאד מרשים, מר לוזון. אני מאחל לך הרבה הצלחה.
"תודה רבה, אבל חכה עם המחמאות. אני רוצה שישפטו אותי לפי המעשים שלי, דיבורים כל אחד יכול למכור. הרבה יותר קל להרוס מאשר לבנות, עכשיו חובת ההוכחה...".
מר לוזון, תודה על זמנך אבל זמננו תם, כבר כיביתי את מכשיר ההקלטה.
"חכה, אל תלך, יש לי עוד כל כך הרבה לספר, כל כך הרבה להוריד מהלב, על עמוס וגיא, על שטרן ואברם, גברי ואיצ'ה, על מה שעשינו עם זכויות השידור, על שיטת הפתקים... כל השנים אני שומר הכל בבטן, תן לי להוציא עכשיו, אני מרגיש מלוכלך, בבקשה, אל תלך... תתקשר אלי אחר כך?".
אבי לוזון לא התראיין לכתבה זו.