מכבי נתניה: החשש היחיד הוא השוער החדש

מאמן: ראובן עטר

מקום בטבלה בחמש השנים האחרונות: 2006/7: 2. 2007/8: 2. 2008/9: 4. 2009/10: 10. 2010/11: 6.

באו: מוחמד כליבאת, אלכס מרטינוביץ', ירדן כהן.

הלכו: דלה ימפולסקי, קרלוס אריאס, טל מעבי.

היתרון המרכזי שנתניה תיהנה ממנו השנה יהיה הקהל. הגיע הזמן שזה יקרה, ואני מאמין שהשנה הקהל יצביע ברגליים. האופטימיות עוד תגדל כשיסיימו לבנות את האיצטדיון החדש. מדובר בקבוצה עם הרבה שחקני בית, ודרך ומסורת של כמה שנים. השלד שראובן בנה שנה שעברה אמור להוות את היתרון היחסי מול הקבוצות שברמה שלה. זו סיבה גדולה לאופטימיות. אין כמו סגל שממשיך לרוץ תקופה ארוכה, זה תורם בהבנה מול המאמן. זו עונה שלישית ברציפות של ראובן ושל השחקנים, וככה אפשר לעבוד על טקטיקה ברמה הרבה יותר גבוהה, ולא צריך להתעסק בחיבור, בתיאום ובהבנת השיטה והדרך. עכשיו הכל זורם, ורק נשאר לנסות להשתפר ברמה אישית וקבוצתית ולדחוף כל הזמן קדימה. זה יוכל להביא לקידום נוסף של צעירים ולמכירתם בעתיד, כי בכל זאת, אין בעל בית לנתניה שיכול להשקיע כסף.

מה שיכול לגרום לנתניה לדאגה העונה זו העובדה שאין בעל בית פרטי. במידה שהקבוצה נקלעת למאבקי תחתית, למרות שאני מתקשה להאמין שזה יקרה, צריך כיסים עמוקים של בעל בית שיביא שחקן או שניים לחיזוק, או שיעזור לה להיחלץ מהתחתית, או שיבצע חילופי מאמנים מסיבה כזו או אחרת. אם יצטרכו כסף בצורה דחופה, פשוט לא יהיה אותו.

מכבי נתניה היא לא קבוצה שבנויה על כוכבים. לכן הברומטר של הקבוצה הוא המאמן ראובן עטר וההנהלה שלקחה את המושכות מדניאל יאמר. עטר הוא איש שלא דוגל בשחקנים בעלי מעמד או מובילים או כוכבים. הוא מתמודד תמיד עם החומר שיש לו בידיים. מה שהוא יפיק ממנו, יעיד על איך הקבוצה תיראה. מכבי נתניה היא קבוצה של מאמן.

המבחן הכי גדול של ראובן נמדד בשני פרמטרים: אחד, זה חיי המאמן הרגילים, וזה מתבסס על ניצחונות והפסדים וצבירת הנקודות שמגיעות בהתאם לכך; אבל הדבר השני, והלא פחות חשוב, הוא קידום השחקנים הצעירים וטיפוחם, שאת זה ראובן עשה טוב עד כה. אף אחד לא יכעס אם ראובן לא ישחזר את העונה הקודמת, כי מכבי נתניה לא הכניסה את היד עמוק לכיס והביאה שחקנים מיוחדים ובעלי שיעור קומה. מעבר לכך, השוער שראובן הביא יהיה נקודת מפתח גדולה, כי בעונה החולפת היה לנתניה את אחד השוערים הטובים בליגה, קרלוס אריאס, ושוער שעוזב זה בור רציני לקבוצה. נקווה שהוא בחר טוב, כי מעבר לשוער, גם מגן שמאלי הלך להם, ומדובר פה במימד המהירות שטל מעבי תרם במעברים בין הגנה להתקפה. בקבוצה לא רוויית כוכבים, כשעוזבים אותה שני שחקני הגנה מרכזיים, המאמן צריך לדאוג למלא את החסר ולדאוג לתיאום. פה יהיה מבחן נוסף של ראובן, ואני מאמין שהוא יצליח בו.

באופן ריאלי, נתניה יסיימו במקומות 5 עד 8, אבל התקווה היא יותר לכיוון מקום חמישי ואולי לדגדג את אירופה. חוץ ממכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל תל אביב, כל מה שקורה משאיר רק שלוש גדולות בליגה, ולכן מאחוריהן יש את מכבי פתח תקוה, הפועל באר שבע, ובהן נתניה יכולה לנגוס.