ותודה לגביע הטוטו

בניגוד לגביע המדינה, שהשלב המכריע שלו מגיע ממש בשלהי העונה, גמר גביע הטוטו משוחק בדרך כלל במרכזה של העונה. מי שידעה להרוויח מכך היא מכבי נתניה, שבמהלך עונת 2004/5 הניפה אחרי הרבה שנים של דלות בארון התארים את גביע הטוטו של הליגה הלאומית, תואר שרחוק שנות אור מההישגים שהביאו שפיגלר וחבריו שלושה עשורים קודם לכן. לכאורה מדובר בעוד רגע בחייה של קבוצת כדורגל, אבל עבור נתניה הרגע הזה מסמן הרבה יותר מכך. ראובן עטר, מאמן צעיר ולא מנוסה אז, זכה בתואר הראשון שלו כמאמן בליגה השנייה. זו היתה החותמה של עטר כאיש מקצוע מוכח, זו היתה התחלת המסע המופלא של המועדון הזה בדרך לשנים מלאות בווינריות ותוצאות מרשימות. זו היתה אחת מנקודות הציון של מכבי נתניה החדשה.

העונה הזו הסתיימה עם עליית ליגה בעונה לא קלה, אבל מה שפתח את התקוות וגם את התיאבון לשחקנים מעיר היהלומים הייתה הזכייה בגביע הטוטו. במשחק הגמר שאליו הגיעו שתי הקבוצות הטובות באותה עונה, נתניה והפועל כפר סבא של אלישע לוי, ניצח עטר 2:3 בדו קרב מהנקודה הלבנה. האירוע הזה כצפוי סוקר באופן מצומצם על ידי התקשורת, אבל לשחקנים של עטר זה לא הפריע שכן הביטחון שניטע בקרבם סלל גם את הדרך המרשימה בחזרה לליגת העל, ומהמקום הזה התפתחה פתאום גם קבוצה ממושמעת, רעבה להישגים ובעיקר כזו שיודעת שגם ללא משאבים, אפשר להגיע למשהו. מכבי נתניה מצאה אבא מקצועי, מכבי נתניה מצאה את עצמה.

קשה להאמין שמי שגדל והתחנך במכבי חיפה ומי ששמו הפך להיות שם נרדף להצלחה של הירוקים בשני העשורים האחרונים, היה זקוק בשנה שעברה לגביע הטוטו כדי להזכיר לכולם שהוא עדיין רלוונטי. אריק בנאדו, שלא מצא את עצמו מאז תחילת העונה והתייבש בפנים נפולות על הספסל של אלישע לוי, זוכר היטב את הפעמים שבהם חשב שהוא הולך לשחק, אבל בסופו של דבר התבשר שהוא אפילו לא בלם שלישי בקבוצה. אלא שמי שהספיק לשכוח, התפנית המתוקה בעלילה של בנאדו הגיעה בזכות אותם משחקי גביע הטוטו שהגיעו במהלך אותה עונה.

חיפה התקשתה לסמוך על איגנסיו קאנוטו ושי מימון, שלא סיפקו את הסחורה בחלק האחורי של הירוקים, ואלישע לוי, בצעד די נדיר לאותה תקופה, זרק למערכה את בנאדו כמחליף בשני משחקים מול עירוני קרית שמונה והפועל עכו. בנאדו הודה על ההזדמנות, ניצל אותה, ואת ההמשך אתם בטוח זוכרים. הבלם שפרש הקיץ לא זז מההרכב של אלישע לוי והפך בעצם לבאנקר הכי משמעותי בהגנה. משחקן לא מוערך בנאדו הפך לאיש ששינה את ההגנה של מכבי חיפה, בדרך לאליפות חשובה. דווקא בגביע הטוטו מכבי חיפה מצאה את האופי שהיה חסר לה כדי לקחת אליפות אותה איבדה כמה חודשים קודם לכן מול בני יהודה.

אפשר רק לדמיין איך הייתה נראית העונה של הירוקים ללא בנאדו, אבל זה לא נקלט שבזכות מפעל זניח מכבי חיפה מצאה את החלק החסר בפאזל. בנאדו שהיה על סף פרישה אחרי שראה באותו משחק גביע הטוטו מול קרית שמונה את סארי פלאח הצעיר פותח לפניו בהרכב, קנה את מקומו וסלל את דרכה של הקבוצה בדרך לתואר.

אוהדי הפועל פתח תקוה, שגדלו על הסיפורים על נחום סטלמך ועל האימפריה שהייתה במלאבס, קיבלו שני רגעים גדולים של אושר עם שתי זכיות בגביע הטוטו. לפני שש שנים דרור קשטן קיבל על עצמו את תפקיד המאמן וזכה להניף את התואר אחרי אחד המשחקים הדרמטיים ביותר שידע המפעל הזה. פתח תקוה הגיעה לגמר נגד מ.ס. אשדוד, ואחרי 3:3 בסיום ההארכה, השתיים הגיעו לפנדלים ופתח תקוה הייתה מדויקת יותר. בזכות הזכייה הזו פתח תקוה הפכה רשמית לשיאנית הזכיות במפעל בליגה הראשונה, ולמרות שכיום קשה מאוד לראות את המועדון שוב זוכה בתואר כלשהו, גם לאוהדים הצעירים של הקבוצה יש משהו קטן להתרפק עליו.

על המגרש השחקנים המובילים היו אסי רחמים, דוד רביבו, שי הולצמן ויניב עזרן באשדוד, קלמי סבן, אדורם קייסי, אבי יחיאל, יוסי שבחון, מנור חסן ושלומי ארבייטמן בפתח תקוה. אל ההארכה הגיעו השתיים אחרי 2:2 כשעזרן נגח את השוויון. יחיאל, שכבש את השער הראשון בנגיחה, הבקיע גם את השלישי, בעוד משה אוחיון המחליף שמר לאשדוד סיכוי בהמשך. בדו קרב שבחון והולצמן החטיאו את הפנדלים הראשונים, אבל אדורם קייסי, מי אם לא הוא, העניק את התואר לפתח תקוה. הקבוצה חגגה שלוש שנים לאחר מכן זכייה בגביע הטוטו של הלאומית, אבל הזכיה בליגת העל סיפקה למועדון רגע אחד נדיר של גאווה בעשור שחור משחור. רגע שבו זו באמת היתה הפועל פתח תקוה.

לפני שלוש שנים נראה היה שקריירת האימון של רן בן שמעון הולכת לקראת דעיכה ולרגע נדמה היה שייקח עוד הרבה זמן עד שהמאמן הזה יחייך. אחרי ההצלחה האדירה בקרית שמונה שהביאה לו את המקום השלישי והמקום ההיסטורי למועדון בגביע אופ"א, בן שמעון נחת במכבי תל אביב, ומהר מאוד ראה את הדרך החוצה כשגם הקהל התקשה להסתיר את האכזבה ממנו ויותר מרמז לו מה הוא חושב עליו. מהמקום הנמוך הזה שאליו נפל, חזר בן שמעון לזרועות החמימות של איזי שרצקי, ובין השאר בזכות גביע הטוטו הוא הצליח לשמור על עצמו כרלוונטי.

בן שמעון זכה לא פחות משלוש פעמים בגביע הטוטו עם קרית שמונה, פעם אחת בתואר של הליגה הלאומית לפני שעזב, ופעמיים נוספות ברציפות אחרי שחזר. בזמן שקבוצות אחרות נוהגות לזלזל במפעל שנחשב להכי לא סקסי שיש, בן שמעון דאג לבוס שלו עם מזומנים שנכנסו מהזכיות, אבל לא פחות חשוב מכך הוא הצליח לשמור את הסגל שלו רעב כדי לזכות בתואר.

ב-2006/7 הוא עשה את זה בזכות ניצחון 2:4 בפנדלים על בני סכנין, לפני שנתיים הוא הניף שוב את גביע הטוטו של הלאומית עם 1:3 על הפועל ראשון לציון והקינוח היה בשנה שעברה עם ניצחון 0:1 על מכבי פתח תקוה, הפעם עם הגביע של ליגת העל. ההצלחות הללו במפעל רחוקות מלהחשיב אותו כאחד המאמנים המעוטרים בכדורגל הישראלי, אבל אם בקרוב קרית שמונה תזכה בתואר קצת יותר גדול - תדעו איפה הכל התחיל.

יש שחקנים שפשוט צריכים להגיד תודה על ההזדמנות שנקראת גביע הטוטו. שניים כאלה הם מהראן לאלה ואיבזיטו אוגבונה. לאלה הצליח לפרוץ את מחסום הליגות הנמוכות, אחרי שהגיע בקיץ 2008 להפועל תל אביב כשצד את עיניו של אלי גוטמן במכבי אחי נצרת. עוד לפני שהגיע לחודורוב, החלוץ שנולד בעוספיה הרשית ללא הפסקה במפעל כשבמשך שנתיים הוא הבקיע לא פחות מתשעה שערים.

גוטמן זימן את לאלה למבחנים במה שהתברר מאוחר יותר כבינגו שעד היום מרכיב את תמונת הפסיפס שהפכה את המאמן לטוב בארץ. לאלה הרשים מאוד במחנה שערכו האדומים, אבל גוטמן לא מיהר לזרוק את החלוץ למים העמוקים. במשחק הראשון של העונה נגד עירוני קרית שמונה בגביע הטוטו, לאלה עלה כמחליף תשע דקות לסיום במצב של 3:3, ושמונה דקות לאחר מכן הוא הוכיח שההימור עליו היה נכון. הוא קיבל כדור רוחב מעמרי קנדה וגלגל את שער הניצחון שהוליד עוד ווינר בחודורוב.

אוגבונה עבר חוויה קצת שונה. זה לא שהייתה לו קריירה גדולה מדי בישראל, אבל בארבע השנים שבהן הוא שיחק בהפועל תל אביב, הוא נחשב לאחד השחקנים האהודים ביותר, ובדקות המשחק שהוא קיבל, הוא גם ידע לנצל אותן היטב כדי לכבוש שערים מכריעים. מהרגע הראשון שהוא נחת בארץ, הוא מיד התחבב על ידי האוהדים, וכבר בהזדמנויות הראשונות שהיו לו, שהגיעו בגביע הטוטו, הוא עשה את מה שכולם מצפים ממנו, וכבש.

גביע הטוטו איפשר להפועל תל אביב לבחון את אוגבונה, שהגיע לכאן כחלוץ אלמוני לחלוטין, ולהרוויח אותו לשנים שבאו אחר כך. דרור קשטן והצוות המקצועי שלו התלהבו ממנו מאוד במהלך קיץ 2003. בשני משחקי גביע הטוטו שבהם הוא שותף, הוא הבקיע שני שערים ונתן את החותמת הסופית לקשטן שאפשר לבנות עליו כחלוץ המוביל של המועדון. את הבכורה שלו באדום הוא עשה נגד מכבי הרצליה בגביע הטוטו והבקיע בהפסד 3:2. האדומים המקרטעים קיבלו ממנו איתות נוסף שבוע לאחר מכן נגד מ.ס. אשדוד (2:2), מה שסימן אותו כלהיט הבא בוולפסון. מיד אחרי המשחקים הללו הוא חתם על חוזה מבטיח לשלוש שנים, שהסתיים לצערו הרב עם קרע ברצועה הצולבת, אבל גם עם זיכרון טוב של האוהדים.