קופה אמריקה 2011: סיכום שלב הבתים

שלושה שערים של ארגנטינה ושני בישולים של ליאונל מסי במשחק האחרון הוציאו מדינה שלמה מפאניקה. חרף צהלות השמחה, באלביסלסטה יודעים היטב שהדרך עוד ארוכה וקשה. כי עם כל הכבוד לנבחרת שהבקיעה שלישייה ראשונה בטורניר הדל יחסית בשערים עד כה (על כך בהמשך), קוסטה ריקה - יריבה שהוקפצה לטורניר זמן קצר לפני פתיחתו והגיעה עם סגל צעיר - היא אינה מדד להצלחה. אם כבר, המדד האמיתי הוא דווקא במשחקים נגד בוליביה וקולומביה, שם נראתה ארגנטינה אנמית מאוד וחסרת מעוף, שם נצפה מסי חסר אונים מול ההגנות החזקות. מצד שני, אולי צריך לתת לסרחיו באטיסטה את הקרדיט ולהאמין שארגנטינה, כפי שהוא טען, הייתה צריכה בסך הכול משחק אחד כדי לצבור את הביטחון הדרוש.

אחרי שני משחקים באטיסטה הבין שהוא חייב לבצע שינוי. גאגו, די מריה, אגוארו והיגואין קיבלו את המנדט, מסי קיבל את החופש לנוע ולבצע את מה שהוא עושה כל כך טוב בברצלונה. הדבר הכי טוב שיצא מהשינוי זה שיתוף הפעולה המצוין בין מסי וקון. בינתיים, אגוארו (שמעלה את ערכו בשוק) מסתמן כאס של ארגנטינה, רק לא ברור מדוע נשאר בהרכב אחרי שגם הוביל את השינוי וכבש את השוויון מול בוליביה במשחק הפתיחה.

אחרי הניצחון התמוגג באטיסטה ממסי. "הוא יודע כיצד להתגבר על מצבים כאלה", אמר עליו המאמן. "יש לו את האישיות הנדרשת להתגבר על מצבים כאלה, והוא הוכיח זאת נגד קוסטה ריקה. הוא נתן משחק נפלא". באטיסטה שם את כל הקלפים שלו על הפנומן, שעד המשחק נגד קוסטה ריקה, אכל מרורים. איתו הוא יקום, ואיתו הוא יפול. בהצבתו של מסי בחזית, באטיסטה אולי זוכה לסוג של תעודת ביטוח בהמשך העבודה בנבחרת, אולם אצל חוליו גרונדונה אי אפשר לדעת מה ילד יום.

הלחץ על מסי גדל בכל יום שהטורניר עובר. צריך להבין שבבארסה, למרות שאור הזרקורים מופנה אליו באורח קבע, הוא זוכה להגנה מתמדת, אם מחוץ למגרש – מפפ גווארדיולה – ואם עליו – מחבריו. מסי לא רגיל ללחץ מן הסוג הזה: כשהכול נופל עליו, כשכולם מצפים ממנו לנסים ונפלאות וכשהביקורות לא מרפות כשהוא לא מצליח. בדיוק ברגעים הללו תימדד כוכבותו והשקט הנפשי שלו.

אם בארגנטינה התנחמו בדבר אחד אחרי שני המשחקים הראשונים - זו העובדה שברזיל נראתה אפילו רע יותר. מאז 1993, הפעם הראשונה בה שוחקה הקופה במתכונת החדשה, לא פתחו הסלסאו בצורה כזו את הטורניר, אז עם תיקו והפסד, ואם לא שער השוויון הדרמטי של פרד מול פרגוואי בדקה ה-90 הייתה ברזיל משווה את השיא השלילי.

אלא שמאנו מנזס נותר רגוע, וטען לאחר שני המשחקים שהוא איתר את הבעיות בנבחרת: הרצון להכריע במהרה את המשחק גורם לחוסר סבלנות ואי שקט בקרב השחקנים, טעויות במיקום וחוסר תיאום, תנודות גדולות מדי במהלך 90 הדקות. המשותף לכל הבעיות הללו, ידע המאמן, קשורות לצעירי הנבחרת. הם מיהרו קדימה במטרה לכבוש מה שיותר מהר כדי להפחית את הלחץ. "יש לנו אינדיבידואלים טובים", אמר מנזס, "ואנחנו צריכים לחבר אותם ביחד לקבוצה. אני בטוח שזה יקרה במשחקים הקרובים".

מבחינת מנזס, הקופה נועדה במטרה לבנות את הנבחרת לשנים הבאות, בעיקר למונדיאל בברזיל בעוד שלוש שנים. "מה שחשוב לנו זה ליצור את הרוח החדשה של הנבחרת", אמר לא אחת המאמן. עליו, בניגוד לבאטיסטה וארגנטינה, לא מופעל לחץ גדול לזכות בגביע (אחרי שתי זכיות רצופות), אם כי במדינת הסמבה תמיד אוהבים לגמור במקום הראשון, בטח על אדמת ארגנטינה.

חלק מן הבעיות שזיהה המאמן תוקנו במשחק השלישי בטורניר מול אקוודור. המשחק הברזילאי שטף הרבה יותר והיה אף סבלני, ללא רצון ילדותי ללכת קדימה בכל מחיר. מנזס הרכיב במקומו של דני אלבס בצד ימין של ההגנה את מייקון, שהביא יותר חדות למשחק ונראה הרבה יותר רעב משחקנה של ברצלונה. אבל מעל הכל, התעלה הצמד – פאטו את ניימאר – שאמור להוביל את הנבחרת בשנים הבאות ועליו בונה מנזס. עם זאת, בדומה לארגנטינה, גם ברזיל לא יכולה להיסמך בלבד על הניצחון הזה כמדד להצלחה. פרגוואי, אותה ייפגשו הסלסאו, כבר הצליחה להוכיח עד כמה פגיעה ההגנה הברזילאית.

בלילה שבין יום ראשון לשני זכתה נבחרת מקסיקו עד גיל 17 באליפות העולם לנבחרות שנערכה במקסיקו. הנבחרות הצעירות של מקסיקו עושות חיל בשנים האחרונות, כשגם הבוגרת מראה התקדמות רבה. הליגה המקומית - עם הכסף הגדול ביותר באמריקה - ממשיכה להצמיח שחקנים שנחטפים לאירופה, אלא שאת מקסיקו מטרידה בעיה.

מאז השתנתה מתכונת הקופה אמריקה והפכה לתחרות של 12 נבחרות, מקסיקו הינה חברה קבועה בה. אך המדינה ששוכנת במרכז אמריקה שייכת להתאחדות הכדורגל של קונקקא"ף, וזו מחייבת אותה לשלוח נבחרת צעירה לקופה. הווטו של קונקקא"ף נובע מהחשש שמקסיקו תשלח לגביע הזהב (הטורניר של מרכז וצפון אמריקה שמתקיים כל שנתיים אי זוגיות) את הנבחרת הצעירה, בעוד שלקופה את הבוגרת. כך קורה מצב הפוך שלגביע הזהב מתייצב הסגל החזק של הנבחרת ואילו לקופה אמריקה הצעיר.

מקסיקו זכתה פעמיים ברציפות בגביע הזהב (2009 ו-2011), אלא שבקופה אמריקה היא מסיימת את דרכה יותר מוקדם משתכננה. ב-2007 היא עוד הגיעה למקום השלישי, אולם הפעם הודחה כבר אחרי הסיבוב הראשון כשהיא ללא נקודות ויחס שערים של 4:1.

"אני מקווה שזו הפעם האחרונה שמקסיקו מביאה לקופה סגל עם מגבלת גיל", אמר לואיס טנה, עוזר המאמן של הנבחרת ששימש כמאמן ראשי בקופה. "זה יהיה הרבה יותר מעניין אם נוכל לשלוח את הנבחרת החזקה ביותר שלנו, ששיחקה נהדר בגביע הזהב והתמודדה עם נבחרות חזקות כמו שיש בקופה".

הסיבוב הראשון בקופה אמריקה הקודמת, בוונצואלה 2007, הסתיים עם 50 שערים. לפניו, בפרו 2004 נקבע שיא של 55 שערים. בקולומביה 2001 נכבש יובל שערים. למעשה, מאז הפך הטורניר להיות משוחק במתכונת הנוכחית ב-93' תמיד הובקעו בסיבוב הראשון יותר מ-40 שערים (מספר השערים הנמוך ביותר ב-97' עם 41 שערים). לעומת זאת, הפעם נקבע שיא שלילי עם 37 שערים בלבד. אלמלא הלילה האחרון שהניב תפוקה של 12 שערים בשני משחקים, כנראה שהירידה בכמות השערים הייתה הופכת עוד הרבה יותר דרסטית.

הכדורגל הלטיני תמיד נחשב לכדורגל שמח, כזה שמקדש שערים רבים. אלא שהנהירה של שחקנים דרום אמריקאיים רבים לאירופה ממשיכה להחיל את השפעותיה על אותה שמחת כדורגל. המועדונים באירופה כבר לא מסתפקים בייבוא שחקנים מתוצרת ברזיל וארגנטינה ולא רק בייבוא שחקנים יצירתיים והתקפיים. מבט על ההגנות של הנבחרות שעלו לרבע הגמר מלמד שחלק ניכר מהשחקנים שלהן משחקים ברחבי היבשת הישנה. אם חשבנו שברחנו לרגע מהכדורגל האירופי, בו אנו צופים רבות במהלך העונה, לחגיגה הדרום אמריקאית, אנו מבינים שלא זה המקרה וכי המגמה בה מושפע הכדורגל העולמי מזה האירופי ממשיכה ביתר שאת.

מבלי לגרוע חלילה לרגע במנטליות הדרום אמריקאית, הרי שלעתים חוסר הסדר בארגון גובל בביזיון, ומוריד קמעא מערכו של הטורניר. אם לכך שמשניים משלושת הבתים מעפילות שלוש נבחרות, דבר שאף מאפשר לעלות שלב ללא ניצחון, התרגלנו בעל כורחנו, הרי שהעובדה כי המשחקים במחזור האחרון לא משוחקים באותה שעה היא כבר בגדר שערורייה. גם קיום הטורניר, כחודש לאחר סיום הליגות באירופה, ובסמוך מאוד לפתיחת העונה הבאה גורם לחוסר חשק ניכר אצל חלק נכבד מהשחקנים שלא זוכים לרגע אחד של מנוחה בין העונות המתישות.

מעבר לכך, קשה להבין את החלטת המארגנים שלמשל קבעו את שלושת משחקיה של נבחרת צ'ילה, סמוך מאוד לגבול המשותף שלה עם ארגנטינה. המשחק הראשון (נגד מקסיקו) נערך בסן חואן ושני הבאים (נגד אורוגוואי ופרו) במנדוסה, שתי ערים הקרובות מאוד לגבול הארוך בין ארגנטינה וצ'ילה. קיימים שישה אצטדיונים נוספים בקופה בהם היה ניתן לפזר את משחקיה של צ'ילה, וכך לא לאפשר לה ליצור יתרון גדול על יריבותיה (כשאוהדיה גודשים את האצטדיון והופכים אותו לביתי עבורה), אבל המארגנים בחרו משום מה להקל עליה את המלאכה כשהפכו את משחקיה לקל"ב.

כל הדיווחים מהקופה אמריקה