"היה לי כבוד לפגוש שלושה אנשים מדהימים בחיי את המלך, את פול מקרטני ואת אולה גונאר סולשיאר", כך סיפר לא מכבר דאג אריק פדרסן, מגדולי רוכבי האופניים של נורבגיה. סילייה סולשיאר נדהמה לקרוא את הראיון, הראתה את העיתון לבעלה, והשניים פרצו בצחוק. רק אז הפנימו השניים עד כמה ההילה סביבו גדולה. הסקורר המדופלם, כובש אחד השערים המפורסמים והדרמטיים ביותר בתולדות הכדורגל ב-26 במאי 1999 על הדשא בקאמפ נואו, הפך לאגדה בחייו. עיתוני בריטניה מזכירים אותו בנשימה אחת עם המחזאי הגאון הנריק איבסן, ששינה את התיאטרון במאה ה-19, ברשימת גדולי האומה הנורבגית. המלך העניק לו לפני שלוש שנים תואר אבירות על הישגיו בקידום הספורט במדינה ועל היותו שגריר למופת ברחבי העולם. רובם המוחלט של הנבחרים מקבלים את אות ההוקרה לקראת סוף חייהם, אבל סולשיאר זכה לכבוד בגיל 35 בלבד. הפופולריות שלו בנורבגיה לא יודעת גבול. "עם איזה ספורטאי היית מעדיף לבלות סוף שבוע בחופשה?", שאלה השנה חברת תיירות במסגרת סקר שנערך למטרות יחסי ציבור. סולשיאר זכה ב-55 אחוזים מהקולות.
כל השערים של סולשיאר במנצ'סטר יונייטד
זה לא מפתיע, אם כך, ששובו למולדת אחרי 15 שנים במנצ'סטר יונייטד הפך לאירוע המדובר ביותר במדינה. אולה גונאר סולשיאר עזב את מולדה לטובת השדים האדומים בקיץ 1996 כשחקן אלמוני, וחזר לשורותיה כמאמן. הוא רכש בית על שפת הים בעיר הולדתו כריסטיאנסונד, לדבריו, הוא נהנה לשמוע את הגלים מחדר השינה, מתכנן לקנות סירה ונזכר בסבו הדייג. הוא גם מצעיד את הקבוצה שלא זכתה באף תואר ב-100 שנות קיומה למקום הראשון בליגה הנורבגית, עם כדורגל התקפי סוחף שהניב 30 שערי זכות ב-15 משחקים, אולי בדרך לאליפות היסטורית.
הראש החושב על הספסל
סולשיאר הוא אחד הכדורגלנים המעטים שחשבו כמאמנים עוד בהיותם שחקנים, כמו פפ גווארדיולה. זו אחת משתי הסיבות המרכזיות לכך שעשה לעצמו שם של המחליף האולטימטיבי, הסופר סאב. "כשסולשיאר ישב על הספסל, הוא צפה במשחק בכל שנייה ושנייה. הוא חיפש ואיתר נקודות חולשה בהגנת היריבה, ואז ידע לנצל אותן עד תום כאשר נשלח לדשא", אמר עליו אלכס פרגוסון. הסיבה השנייה להצלחה נעוצה ברוח הקרב הבלתי מתפשרת שלו. "המנג'ר השאיר אותי מחוץ להרכב מאות פעמים, ובכל פעם מחדש אכלתי את עצמי ואמרתי: חכו עד שאעלה, אני אראה לכולכם". מבחינת פרגי, זו הייתה תמצית המנטליות הווינרית של המועדון.
סולשיאר, הרוצח בעל פני התינוק
החוכמה, האופי הבלתי מתפשר והנאמנות המוחלטת לקבוצה גרמו לפרגוסון להבין שסולשיאר חייב להישאר בשורות מנצ'סטר יונייטד גם אחרי הפרישה. בקיץ 2007 עוד קיווה החלוץ לשוב למגרשים אחרי שהתאושש מהניתוח המי יודע כמה במספר, אבל ברכיו היו גמורות. באוגוסט הבין הנורבגי שהוא חייב לתלות את הנעליים, והבטיח לסילייה שהוא מקדיש שנה לבילויים בחיק המשפחה. "אמרתי לה שנהיה כל הזמן ביחד, נשחק עם הילדים ונטייל מסביב לעולם. המחשבה הזו החזיקה מעמד בערך 20 שניות", סיפר סולשיאר. הוא לא יכול היה לסרב להצעה של פרגוסון להיות מאמן החלוצים של הקבוצה הבוגרת. כעבור שנה קודם סולשיאר לאימון קבוצת המילואים של יונייטד, אותה הצעיד לארבעה תארים, כולל אליפות ב-2010. כישרונות צעירים רבים למדו ממנו, כולל התאומים הברזילאים רפאל ופאביו שקודמו בינתיים לקבוצה הראשונה.
את עתידו ראה סולשיאר תמיד אך ורק במנצ'סטר. לפני שנתיים וחצי הציעה לו ההתאחדות הנורבגית לאמן את הנבחרת שפתחה ברגל שמאל את מוקדמות המונדיאל, אך כוכב העבר סירב בלב כבד וטען שהוא עדיין לא בשל לתפקיד. מולדה החלה לגשש אצלו באוקטובר האחרון ונתקלה תחילה בתשובה שלילית. סולשיאר בדיוק השלים בימים ההם את בניית ביתו החדש במנצ'סטר, ולא תיכנן מהפך בחייו. אלא שראשי מולדה המשיכו להתעקש, ועמדת המאמן הצעיר התרככה. בדיון המשפחתי עם סילייה הוחלט שהמעבר עשוי להועיל לשלושת הילדים שמעולם לא גרו בנורבגיה. סולשיאר התייעץ ארוכות עם פרגוסון וקיבל ממורו ורבו את ברכת הדרך. "הוא חשב שזה יהיה הצעד הנכון מבחינתי בעיתוי הנוכחי, והוא בדרך כלל לא טועה", אמר סולשיאר וחתם על חוזה לארבע שנים בנובמבר. "לא הייתי עוזב את יונייטד לאף מקום אחר, אבל מולדה זה סיפור אחר", התוודה.
2,000 מנויים ביומיים
כמו בכל אירוע תקשורתי בקנה מידה היסטרי, מיהרו רבים לקפוץ על העגלה כדי לקדם את שמם. שכרו של סולשיאר, כחצי מיליון יורו לשנה, גרם לעיתונאים מסוימים בנורבגיה להאשים אותו בבצע כסף, על אף שנכסיו נאמדים ב-10 מיליון ליש"ט, והוא ממש לא זקוק להכנסה מסוג זה. "זהו בזבוז לשלם סכומי עתק לסולשיאר כדי שינפוש במולדה. הוא פשוט לא שווה את זה. למועדון בסדר גודל זה אין יכולת תקציבית לממן מאמנים יקרים, ואפילו סולשיאר בעצמו צריך להבין זאת", טען בלהט הפרשן הבכיר מאגנה לרו. התשובה הגיעה מהר למדי מולדה מכרה 2,000 מנויים תוך יומיים אחרי החתמת המאמן המפורסם. הקבוצה שסיימה את העונה ב-2010 במקום ה-11 המאכזב, הפכה לשיחת היום והתחילה לפנטז על עתיד ורוד, כשהיא מציינת 100 שנה להיווסדה.
עונת הבכורה של סולשיאר במנצ'סטר יונייטד
"אני יודע שהשם שלי יוצר ציפיות גבוהות, ויש שחושבים על זכייה באליפות כבר בעונתי הראשונה, אבל זה לא מפחיד אותי. אני הולך על זה בכל הכוח, ו-100 השנים הבאות של הקבוצה מתחילות כאן ועכשיו. הפסד או שניים יגרמו לכולם להתנפל עלי, ואני מוכן לזה. אין לי ספק שאני מסוגל להתמודד עם האתגר", הצהיר סולשיאר במסיבת העיתונאים הראשונה שלו, והוא באמת נזקק לאורך רוח. במשחק הבכורה שלו הובסה מולדה 3:0 בידי העולה החדשה הצנועה סארפסבורג. "יש לנו עבודה רבה לעשות, ונעשה אותה", הרגיע המאמן. הניצחון הראשון הגיע רק במחזור הרביעי, אבל מאז באו שמונה נוספים ב-11 משחקים, והקבוצה מובילה בגאווה את הטבלה. החבורה של סולשיאר גילתה את החוסן המנטלי שאפיין את המאמן כשחקן. אחרי הפסד ביתי כואב לרוזנבורג, יצאה מולדה למגרש הקשה של לילסטרום ופירקה אותה 0:3. אחרי תבוסה 5:0 מחפירה באיצטדיונה של האוגזונד, החזירו הכחולים מיד בחמישייה משלהם ב 1:5 על סטארט. סולשיאר לא מפסיק לדבר על אמונתו המלאה ביכולת המקצועית של כל אחד מחניכיו, ולכן ביטחונם העצמי של השחקנים לא נפגע גם אחרי מעידות כואבות.
שיתוף הפעולה נמשך
מה מבדיל את סולשיאר ממאמנים אחרים? ראשית, הוא מנסה לשמש אב לשחקנים, ומבחינתו אלה לא מילים ריקות: "אני באמת מתייחס לשחקנים כאילו היו ילדיי. כאשר אני מתלבט כיצד לנהוג בשחקן, אני חושב מה הייתי אומר לבני במצב דומה. האם הייתי צורח עליו, או אולי מדבר איתו בשקט ומברר את פשר התנהגותו?". ויש גם חשיבות לניסיונו העצום לצדו של גדול המאמנים בעולם. "כל יום אני מנסה לשאול את עצמי כיצד היה פרגוסון נוהג בסוגיות שניצבות בפניי. בינתיים עוד לא הרגשתי שאני צריך להתקשר אליו כדי לקבל עצה. למדתי ממנו כל כך הרבה בעשור וחצי, ואני יודע באיזה כפתורים הוא היה משתמש. זה עוזר לי המון", אומר הנורבגי.
אז ההצלחה של מולדה הושגה בינתיים ללא התערבותו הישירה של פרגי, אבל שיתוף הפעולה בין שני המועדונים פורח. מאז מכירתו של סולשיאר לאולד טראפורד מנהלים שני המועדונים קשרים הדוקים, ודי להזכיר את המעבר של החלוץ מאמה ביראם דיוף ממולדה למנצ'סטר לפני שנה וחצי. בינתיים לא הצליח הסקורר הסנגלי להותיר חותם על הפרמיירליג, בילה לא מעט בקבוצת המילואים אצל סולשיאר, ובעונה החולפת הושאל לבלקבורן. שחקן נוסף שגדל במולדה (ומוכר הרבה פחות לאוהדים מחוץ למנצ'סטר) הוא מגנוס וולף אייקרם. הפליימייקר גדל באחד מבתי הספר שהקים סולשיאר בחבל מולדתו, עבר ליונייטד ב-2006 כשהוא בן 16, ונחשב במשך תקופה ארוכה לאחד הכישרונות המבטיחים ביותר באקדמיה. מחלת הסוכרת ובעיות נשימה הקשו על התפתחותו, וסולשיאר לקח את הנער איתו למולדה בינואר. אייקרם חתם לשלוש שנים בקבוצת נעוריו, בעוד השדים האדומים שומרים לעצמם זכות לרכוש אותו בחזרה במידה שיחפצו בכך. הופעותיו בחודשים הראשונים בנורבגיה, במהלכם הפך אייקרם בהדרכתו של סולשיאר לאחד המוסרים הטובים בליגה, משאירות תקווה גדולה לחזרה אפשרית.
סולשיאר ממשיך לדאוג לקבוצתו האנגלית גם כשהוא רחוק ממנה. לאחרונה התקשר הנורבגי לפרגוסון והמליץ לו לעקוב מקרוב אחרי שני הצעירים האמריקאים של מולדה שהרשימו אותו מאוד הקיצוני בן ה-19 ג'וש גאט והמגן בן ה-18 שון קנינגהאם. העצה התקבלה בברכה, והשניים עשויים להגיע להתרשמות באולד טראפורד במהלך הקיץ. אבל גם אם אייקרם, גאט וקנינגהאם יפלסו בסופו של דבר את דרכם להרכב יונייטד, השאלה המרכזית תישאר סביב עתידו של סולשיאר עצמו. האם הנורבגי הוא היורש המיועד של פרגוסון? רבים מאוד מהאוהדים במנצ'סטר מייחלים לתשובה חיובית, וגם הנורבגי חולם על כך: "אני אדם שאפתן שמכוון גבוה. אם אצליח עם מולדה, אולי אקבל הזדמנות לחזור לבמה המרכזית. אני לא חושב שיש שחקן שצמח ביונייטד אשר יסרב להצעה לאמן אותה, אבל היום הזה עוד רחוק. אולי בעוד עשר שנים זה יקרה". ואולי אפילו מוקדם יותר.