עלייה חדה בוול סטריט

הנה וידוי – אני מת על רדנקים. אשתי טוענת, וכמו בכל דבר שהאישה אומרת היא כנראה צודקת, שאני רואה בכל אמריקאי רדנק פוטנציאלי. ההוא נוהג בטנדר גדול? רדנק. להוא יש שפם מסיבי והוא שותה בירה? ברור שרדנק. אבל בניגוד להרבה ישראלים, שרואים ברדנק סוג של איום, אני למדתי לאהוב אותם. הם גם אנשי שיחה להתרועע – תמיד יהיו פתוחים ואדיבים, והם גם די משעשעים, אין מה לומר. קחו את השכנים שלנו, למשל. מדובר בזוג שלקרוא לו רדנק יהיה העלבה, כי מרוב סטריאוטיפים הצוואר שלהם כבר סגול. השניים, שלבושים תמידית בבגדי הסוואה ומחזיקים במשקל עודף שהיה גורם להיפופוטם להתקף לב, מבלים את מרבית יומם בגראג' שלהם, שדחוס עד אפס מקום בג'אנק שאין שני לו. באמת שאין לי מושג ממה הם מתקיימים, כי בכל שעה שאנחנו שם, דלת הגראג' פתוחה והם יושבים בתוכו, ועוד יותר מכך – אין לנו מושג מה הם עושים באותו מוסך כל היום. אין להם שם טלוויזיה, רק צמד מסכי מחשב מיושנים שבהם הם בוהים כאילו הם משחקים פנטזי בייסבול 24 שעות ביממה. הסברה האחרונה שלנו היא שהם מחוברים למצלמה על הגבול עם מקסיקו ומנסים לתפוס מסתננים בלתי חוקיים.

אז לאור החיבה שלי לרדנקים, כבר הרבה זמן החלטתי שאם אתה ברדנק לנד (ומחוץ לפורטלנד, לא חסר כאלו, אורגון היא מדינה שפשוט דורשת אותם, עם המרחבים העצומים, הטבע השופע ומזג האוויר הנוח, אם לא אכפת לך מגשם) אז תתנהג כמוהם. בירה אני כבר מזמן שותה, ולצערי חברת ההשכרה לא מסכימה לתת לי פיק-אפ (או אשתי לגדל שפם) אז מה שנשאר זה ללכת לדוג. כן, אני יודע, דיג נשמע כמו פעילות די משעממת – אתה זורק חכה למים, מחכה קצת זמן, זורק את החכה עוד פעם, ושוב מחכה. אז החלטנו ללכת על פעילות קצת יותר אתגרית – דיג סרטנים. הרעיון הוא אותו דבר – אתה זורק סל למים, שט בסירה קצת, מרים את הסל, אוסף מה שיש ושוב זורק. ההבדל? טוב, תנסו אתם לברור את הסרטנים הטובים (גדולים, זכרים) מבין תריסר או יותר, כשהחולירות מנסים כל הזמן לצבוט אתכם. מה אני אגיד לכם, לא קל להיות רדנק. אבל מה – טעים. והאמת, הסרטן עוד יותר טעים כשדגת אותו בעצמך.

טוב, ועכשיו לבייסבול. אחד הדברים שאני הכי אוהב במשחק הוא הסטטיסטיקות ההזויות והדברים הלא צפויים שקורים במשחק הזה, נגד כל הסיכויים הסטטיסטיים. אחד מהדברים הללו קרו במשחק השבוע כשהמטס האדירים, שהצליחו להעביר כמעט שנתיים שלמות בלי לחבוט אפילו גראנד סלאם אחד, חבטו לשניים כאלו. באותו משחק! למעשה, מאז הפעם האחרונה שהם חבטו לגראנד סלאם, א-רוד הספיק לחבוט חמישה (!) כאלו. אין על בייסבול.

- עוד מילה על המטס – דיברתי כבר על חוזה רייס בפעם שעברה, אבל שווה לחזור אליו עוד פעם לא רק בגלל מה שהוא עושה השנה, שזה מדהים – הוא בדרך לחבוט ליותר טריפלים ממה שראינו בעידן המודרני – אלא גם בגלל המספרים הכלליים שלו. במשחק הגראנד סלאם שעליו דיברתי קודם, רייס הגיע למשחק ה-1,000 בקריירה שלו, כשהוא חובט יותר טריפלים (98) וגונב יותר בסיסים (360) מכל שחקן אחר בהיסטוריה, למעט אחד, אולי שמעתם עליו, בשם טיי קוב. עכשיו, כשהשם שלך ושל טיי קוב מושמע באותו משפט – אתה יודע שהשגת משהו.

- מה שקליף לי עושה החודש זה פשוט בלתי נתפס. שלושה קומפליט גיים שאט אאוט רצופים, 32 אינינגים רצופים ללא ספיגה, ושימו לב לנתון הבא – בחודש האחרון קליף לי הכניס הביתה יותר ראנס (שניים) מאשר ראנס שהוא הרשה (אחד בדיוק). יותר מזה, אחוז החבטה שלו החודש היה פי שניים (25) מאשר אחוז החבטה מולו (ותודה לג'ייסון סטארק על המספרים). אם רוי האלאדיי חשב שהסיי יאנג יגיע אליו בקלות, הרי שהוא הולך לקבל קרב רציני מחברו לרוטציה. מזכיר למישהו קבוצה מהמדבר, עשר שנים אחורה? כולנו זוכרים איך זה נגמר.

- ב-AL, נראה שהקרב על הסיי יאנג הולך להתרכז בין ג'סטין ורלאנדר לג'רד וויבר. אבל בשקט-בשקט, מי שמאיים על שניהם משום מקום הוא דווקא ג'יימס שילדס. שילדס היה תמיד פיצ'ר טוב ויציב אבל לא אחד כזה שאתה חושב במונחים של סיי יאנג. סוג של מספר 2 סולידי וטוב. השנה? לא רק ERA מעולה של 2.23 אלא גם יחס סטרייקאאוט לאינינג מדהים (כמעט סטרייקאאוט לאינינג) ולא פחות חשוב - מוביל את הליגה עם שישה משחקים מלאים (שלושה מהם ברציפות, כמו לי). קשה להאמין שהוא יוכל להמשיך בקצב הזה עונה שלמה, אבל שווה לעקוב.

- ועוד בשקט-בשקט, היאנקיז חזרו למקום הראשון ב-AL איסט, והם כרגע עם המאזן הכי טוב באמריקן ליג. איך הם עושים את זה? טוב, קודם כל הם חובטים לכל הכיוונים. אבל מה שיותר חשוב – הרוטציה שלהם התחילה להתייצב, כשלא רק סבאת'יה מנפיק משחקים טובים, אלא אפילו איי ג'יי בארנט, שלא לדבר על שחקן כמו פרדי גארסיה שנלקח משום מקום וחזר להיות פותח יציב וטוב, וגם ברטולו קולון, שלמעט הפציעה נותן עונת קאמבק יפה מאוד. מצחיק, כי מה שהיאנקיז עושים השנה בלית ברירה – להחתים שחקנים בסיכון נמוך עם הרבה פוטנציאל – ניסה ת'יאו אפסטיין מהרד סוקס לעשות במשך שנים, עם מעט מאוד הצלחה. לפעמים פשוט צריך מזל בחיים.

- סתם אנקדוטה קטנה – השבוע נערכה אליפות המכללות בבייסבול ובאחד המשחקים (כבר לא זוכר איזו קבוצות היו שם) ראינו בצד אחד את הבן של קארל יסטרזמסקי (ותסלחו לי על האיות בעברית), הלפט פילדר האגדי של הרד סוקס, ובצד השני – לא פחות מהבן של באקי "פאקינג" דנט. כמו שאמרתי קודם, אתה חייב לאהוב בייסבול.

- מסתבר שלא רק שחקני בייסבול השתמשו בסטרואידים בתקופה הארורה ההיא, אלא גם שחקני קולנוע שגילמו שחקני בייסבול. כן, מה שאתם שומעים, צ'רלי שין טוען שהוא השתמש בסטרואידים למשך חודשיים בתקופה שבה הוא גילם את "ווילד ת'ינג" בסרט "מייג'ור ליג". אם זה לא היה אמיתי, היה צריך להמציא את זה.

- מעקב פיטסבורג – עדיין מעל מאזן חצוי, אחרי 79 משחקים. האם אנחנו בדרך להיסטוריה?